Bíblia Sagrada J. F.A. Corrigida fiel; comentada por livros por José Carlos Ribeiro Comentário no livro de Jó. Livro 18: em Português, Inglês, grego e hebraico
Bíblia Sagrada J. F.A. Corrigida fiel; comentada por livros por José Carlos Ribeiro
Comentário no livro de Jó. Livro 18: em
Português, Inglês, grego e hebraico
Jó foi uma daquelas
pessoas muito especial. Fiel e temente a Deus, e jamais saiu da boca, blasfêmia
contra o Senhor, apesar de todo sofrimento.
Um dos maiores exemplos de fidelidade,
retidão, justiça, lealdade, honestidade e sinceridade estão no livro de Jó,
que apesar de tudo o que acontecera a ele, jamais ficou contra o Senhor Deus. Satanás recebeu a permissão de Deus
para tentar a Jó, mas não podia
tocá-lo.
Deus sabia que seu
servo, não blasfemaria. Varias coisas ruins aconteceram com Jó: ele foi perdendo
bens materiais, tipo: fazendas, gados, empregados e sua família também. Mas ele
manteve-se no firme propósito de não blasfemar contra Deus; ele rasgou suas
vestes, ficando nu, e disse assim: Nu,
sai do ventre de minha mãe, e nu tornarei para lá. E disse mais: o Senhor me deu, Ele tomou: bendito seja
o nome do Senhor, e o adorou. ( Jó,
cap.1 ).
No cap. 2;a adversidade e cruel aflição de
Jó: Satanás recebe a permissão de
tocar mais fundo em Jó; em sua pele. Mas sua fidelidade era muito grande; e ele
continuou sendo tentado por Satanás, mas não blasfemou, não murmurou, mesmo
sofrendo na pele as dores que ele sofreu; permaneceu no firme propósito de não
pecar, blasfemando. Jó, jamais ficou contra Deus em todo o seu sofrimento.
No cap. 3, Jó amaldiçoou o seu dia, o dia em
nasceu, mas não imputou a Deus seu sofrimento. Satanás tentou e muito, mas saiu
derrotado. Jó é uma lição de vida de
sabedoria, de amor, de fidelidade, lealdade, retidão e justiça até para os dias
de hoje. Apesar de todo o seu sofrimento, sua língua foi controlada; ele manteve-se
fiel ao Senhor.
Cap. 4: Os amigos de Jó até tentaram
persuadi-lo, mas não conseguiram, ele não se deixou levar. Permaneceu firme no
Senhor. A partir do cap. 4, seus
amigos o bombardearam com tantas perguntas na esperança de que ele se voltasse contra Deus
Amigo leitor (a), a história de Jó é muito importante para aqueles que
acham que já sofreram muito, e que Deus esqueceu de e o abandonou, e nos
entregou nas mãos do inimigo. Que Ele não nos ama, e não significamos nada:
isto não é verdade. Jó era um homem bom, justo e fiel. No começo da historia eu lhes contei que Deus
permitiu que Jó fosse tentado, mas
não permitiu que Satanás tocasse na vida dele. Sabem por quê? Nos ungidos do
Senhor, nem o diabo toca; Deus não permite.
Estas palavras verdadeiras do Senhor são confirmadas por Jó, pois somente
Deus pode mudar. Jó era muito sábio: observem que suas palavras tinham sentido. O bom do
Poder da palavra de Deus, é que alcança a todos. O importante que cada passagem
bíblica, por mais triste, dolorida, tem seu lado positivo. Como assim! Deus nunca falou
que não teríamos lutas, sofrimentos, tribulações! Este mundo, não é
o mundo de Deus. Eu explico: o que Deus tem para nós, seus filhos, é um mundo
onde ninguém vai precisar de nada. Quem merecer entrar lá terá tudo àquilo que
este mundo nos oferece de uma maneira sórdida, suja, desonesta, mentirosa e enganosa. Infelizmente
esta é a verdade. Jó teve de tudo,
mas por permissão de Deus, para mostrar ao diabo, Satanás, que, ele não o amaldiçoaria. E assim ele fez. O sofrimento nos dias de
hoje, serve para nos mostrar que, não somos nada, e que sem Deus, não
conquistaremos nada. Porque a verdadeira paz,
somente Deus pode nos dar. Jó tinha de tudo, e perdeu tudo: bens: família,
amigos, gados, fazendas. Mas
não foi o suficiente para ele, blasfemar,
murmurar contra Deus. Agora uma pergunta a você: qual seria sua reação se
isto fosse com você! A atitude, que
tomou Jó, você não faria. Sabe por
quê! Nós somos egoístas, fracos, e de língua pesada, e estaríamos fazendo
aquilo que fez a mulher de Jó. Amaldiçoa o seu Deus e morre. Foi isto
que ela disse a Jó. As enfermidades,
doenças, não são e não vem de Deus. Mas de quem vem então? Para quem serve a Deus verdadeiramente, tem
do Senhor tudo de bom: Deus é luz, vida, saúde, paz, amor, justiça, bênçãos. Ele o diabo,
Satanás, veio para matar, roubar e destruir. Ele é a mentira, engano, trevas,
falsidade, desonestidade etc. Deus, não quer e não deseja nada disto
a nenhum de nós, sabe por quê? Ele permitiu que seu Único Filho “Jesus Cristo” passasse todo aquele sofrimento naquela
Cruz, para que você, nós estivéssemos aqui hoje.
Nossos antepassados, não chegaram
a conhecer este Salvador. Eles
tinham os anjos, profetas, sacerdotes que intercediam por eles: e nós hoje,
temos este Salvador no meio de nós. Jesus Cristo. Satanás achou que
conseguiria fazer com que Jó ficasse contra Deus, mas havia temor, obediência, fidelidade, retidão e justiça. Ele
aceitava tudo, pois sabia que não era Deus; ele acreditava que o Senhor
lhe restauraria tudo, e isto aconteceu sim, que lhes mostrarei logo adiante.
Jó, não deu brechas ao inimigo.
Ele com sua língua poderia por tudo a perder,
pois quando fazemos as coisas sem
pensar a nossa língua, ela pode nos levar a cometermos todos os tipos de
pecados. E que pode até nos levar a morte espiritual e física. Isto acontece
por não darmos ouvidos a razão e sim a
emoção. O principal canal de
contaminação de nosso corpo, é o coração:
e vou provar-lhes no decorrer deste tema. Mas quando colocamos o Senhor Deus em
primeiro lugar em nossa vida, conseguimos controlar a nossa língua, e não damos
brechas ao inimigo. O coração trabalha nossas emoções, sentimentos: é Deus quem
fala isto. Ele sabe todas as coisas.
Isto só é possível desta maneira; com Deus
sendo o primeiro em nós. A história de Jó
deve ser levado muito a serio, pois é através das adversidades que vem o
crescimento. Deus através de seu Poder que é infinito está a nossa saída, a nossa
vitória; as nossas bênçãos vêm do Senhor Deus. Ele nos da a saída para nossas lutas. Ele é a saída. Assim foi
os amigos de Jó:
Elifaz repreende Jó 5: Elifaz exorta a Jó a que busque a
Deus:6: Jó justifica as suas queixas
8:vBildade refuta as palavras de Jó e justifica a Deus.
Jó confessa a justiça de Deus e pede alívio para a sua miséria 11. Zofar
repreende Jó, mostra a sabedoria de Deus e exorta ao arrependimento Jó defende-se contra as acusações dos seus
amigos: 14. Jó roga o favor de Deus, por causa da brevidade e
miséria da vida humana 15. Elifaz acusa Jó de impiedade 16. Jó acusa a seus
amigos de falta de compaixão e misericórdia 18: Bildade acusa Jó de presunção e impaciência 19. Jó queixa-se da obstinação e dureza dos seus amigos 20. Zofar descreve as calamidades que os ímpios sofrem 21: ó mostra que os ímpios muitas vezes gozam
prosperidade nesta vida 22: Elifaz acusa Jó de diversos pecados e exorta ao
arrependimento 23: Jó deseja apresentar-se perante Deus e confia na sua
misericórdia 24: Jó contesta que os ímpios muitas vezes, ficam sem
castigo nesta vida 25: Bildade sustenta que o homem não pode, sem presunção,
justificar-se diante de Deus
26: Jó repreende Bildade e exalta o poder de Deus
27: Jó sustenta sua integridade e sinceridade
No cap,28: Jó diz assim: O homem tem ciência das coisas
da terra, mas a sabedoria é dom de Deus
29 Lamentação de Jó lembrando-se do seu primeiro estado
30. Jó descreve o estado miserável em que caiu
31: Jó declara sua integridade nos seus deveres
Aqueles três homens que
questionavam a Jó, eles não
entendiam o porque de Jó sofrer tanto, e não blasfemar, pecar; disseram assim
em Jó. 32. Jó, respondeu a altura a seus amigos, e não permitiu blasfêmias contra o Senhor Deus. Eliú repreende Jó e seus três amigos. Jó
justificava a si mesmo, nunca a Deus.
Cap.33: Eliú acusa Jó de se opor a Deus e de entender mal
os seus caminhos
Cap. 34 Eliú acusa Jó de falar injustamente de Deus
Cap. 35: O bem e o
mal não podem afetar a Deus, mas algumas vezes, por falta de fé dos aflitos,
não os ouve
Cap.36:Eliú justifica a Deus e diz a Jó que o seu pecado
estorva a Sua bênção
Cap. 37: O homem, por conhecer as obras de Deus e a sua
sabedoria, deve temê-lo
Cap.38: Mas Jó foi ouvido. Deus responde a Jó e
mostra-lhe sua grandeza e sabedoria
Cap. 40: Jó responde a Deus 4 Eis que sou vil; que te responderia eu? A
minha mão ponho à boca. “5 Uma vez tenho falado, e não
replicarei; ou ainda duas vezes, porém não prosseguirei. 6 Então o Senhor respondeu a Jó de um
redemoinho, dizendo: 7 Cinge agora os
teus lombos como homem; eu te perguntarei, e tu me explicarás. 8 Porventura também tornarás tu vão o meu
juízo, ou tu me condenarás, para te justificares?
E assim respondeu
Deus a Jó num redemoinho, mostrando
a todos nós quem é o Senhor, e quem fez todas as coisas. E também nos adverte
sobre aquilo que falamos achando que somos dono da verdade. Deus nos mostra
aqui no livro de Jó, que Ele é o
Senhor, e o dono de todas as coisas; e não adianta querermos dar opiniões das
coisas de Deus e acharmos que somos dono da verdade; pois não somos. O Poder é
todo do Senhor, e de nada adianta “sairmos”
por ai falando tudo aquilo que nos vem pela frente; liberando nossa língua que
contamina todo o nosso corpo. E que nos leva a morte espiritual e física. Ele, o diabo, não tem poder de ler nosso
pensamento. Somente Deus pode fazer isto: ele aproveita as brechas que damos
falando sem pensar. E Jó nos provou
que podemos fazer aquilo que agrada a Deus sem dar brechas a ele.
Deus é fiel e amoroso e perdoador. Deus respondeu
mais coisas a Jó.
Assim fez o Senhor a Jó; Ele virou o
cativeiro de Jó, e ficou bastante
irritado com seus amigos. Deus
mandou Jó oferecer um holocausto em
defesa de seus amigos, para que sua ira cessasse contra eles. Mais uma vez ele
obedeceu a Deus, em favor de seus amigos.
Ele não ficou contra Deus, apesar de todo o seu sofrimento: nós não
temos esta capacidade de confiar nas promessas do Senhor, e damos brechas ao
inimigo para que ele faça um estrago em nossa vida através do que falamos,
quando liberamos a língua para falar sem pensar. O que não deveríamos fazer; somente assim a língua perderia o titulo de
peçonhenta e mortífera. Pensem muito antes de falarem qualquer coisa que não
trará benefícios á você e entristecerá ao Senhor Deus por isto. Amém.
Veja o que diz no
ultimo cap., de Jó, 42. Jó humilha-se perante Deus e
dá-lhe glória “1 Então respondeu Jó ao Senhor, dizendo:
2 Bem sei eu que
tudo podes, e que nenhum dos teus propósitos pode ser impedido. 3 Quem é este, que sem
conhecimento encobre o conselho? Por isso relatei o que não entendia; coisas
que para mim eram inescrutáveis, e que eu não entendia. 4 Escuta-me, pois, e eu falarei;
eu te perguntarei, e tu me ensinarás. 5 Com o ouvir dos meus ouvidos ouvi, mas agora
te vêem os meus olhos. 6 Por isso me
abomino e me arrependo no pó e na cinza.
Deus manda
os amigos de Jó ir ter com ele e oferecer sacrifícios 7 Sucedeu que, acabando o Senhor de falar a Jó
aquelas palavras, o Senhor disse a Elifaz, o temanita: A minha ira se acendeu
contra ti, e contra os teus dois amigos, porque não falastes de mim o que era
reto, como o meu servo Jó. 8 Tomai, pois, sete bezerros e sete carneiros,
e ide ao meu servo Jó, e oferecei holocaustos por vós, e o meu servo Jó orará
por vós; porque deveras a ele aceitarei, para que eu não vos trate conforme a
vossa loucura; porque vós não falastes de mim o que era reto como o meu servo
Jó. 9 Então foram Elifaz, o temanita, e Bildade, o
suíta, e Zofar, o naamatita, e fizeram como o Senhor lhes dissera; e o Senhor aceitou a face de Jó.
Deus confere a Jó o dobro da prosperidade que antes tinha
10 E o Senhor virou o cativeiro de Jó, quando
orava pelos seus amigos; e o Senhor acrescentou, em dobro, a tudo quanto Jó antes
possuía. 11 Então vieram a ele todos os seus irmãos, e
todas as suas irmãs, e todos quantos dantes o conheceram, e comeram com ele pão
em sua casa, e se condoeram dele, e o consolaram acerca de todo o mal que o
Senhor lhe havia enviado; e cada um deles lhe deu uma peça de dinheiro, e um
pendente de ouro. 12 E assim abençoou o Senhor o último estado de
Jó, mais do que o primeiro; pois teve catorze mil ovelhas, e seis mil camelos,
e mil juntas de bois, e mil jumentas. 13 Também teve sete filhos e
três filhas. 14 E chamou o nome da primeira Jemima, e o nome
da segunda Quezia, e o nome da terceira Quéren-Hapuque. 15 E em
toda a terra não se acharam mulheres tão formosas como as filhas de Jó; e seu
pai lhes deu herança entre seus irmãos. 16 E depois disto viveu Jó cento
e quarenta anos; e viu a seus filhos, e aos filhos de seus filhos, até à quarta
geração. 17 Então morreu Jó, velho e farto de dias.”
Conclusão.
A
história de Jó, não pode passar em branco, é um livro que te fará crescer
amigo leitor (a).
Mas como crescer com
o sofrimento alheio! O ser humano infelizmente não aceita que as chamadas
coisas ruins lhes atinjam. Nós só
queremos coisas boas para nossa vida, e não nos importamos com o sofrimento
alheio. Jó foi o contrario: ele
preferiu e se amaldiçoar que colocar em Deus a culpa de seus males. Pois
havia temor, obediência, e respeito ao Criador “Deus”. Satanás achava
que poderia fazer com que Jó blasfemasse
e ficasse contra Deus, mas não conseguiu. E Jó
tinha a certeza de que valia a pena confiar em Deus: seu sofrimento, só se compara por baixo com o sofrimento de Jesus. Sabem por quê? O sofrimento de Jesus Cristo foi pior.
Observe caro leitor (a), que aqueles que foram fieis, tementes e
obedientes ao Senhor, receberam do Senhor a recompensa: e qual é esta
recompensa! A salvação e a libertação. Nós
ainda não temos: o motivo é simples.
Obediência, temor, fidelidade, amor e respeito a Deus e ao próximo. Praticarmos
boas obras, e não fazer trocas, barganhas, como acontece muito nos dias de hoje.
É difícil! É sim: é impossível!
Não. Jó é mais uma das historias
bíblicas com final feliz: temos aqui no Antigo Testamento, as historias José, Abraão,
Isaque, Jacó, Josué, Samuel, Davi, Jó e muitas outras.
Jó não pode ficar de fora, por mais que você ache que seja um livro ruim.
Porque Deus permitiu todo aquele sofrimento a Jó. Se Deus é amor, paz, e
perdão! Estas coisas aconteceram, e acontecem nos dias de hoje também, para
que haja um crescimento espiritual,
físico e emocional. Mas de nada
adiantará, se Deus não for colocado em primeiro lugar. Portanto procure
refletir, repensar nas coisas que estiver fazendo: muito cuidado com tudo que
vai falar. Tire como exemplo, a história de Jó, que se tivesse agido pela emoção, pelo sentimento, pela dor,
sofrimento; ele teria perdido todas as bênçãos da promessa de Deus para ele.
O
temor e a obediência a Deus, sempre valerão a pena. Por mais difícil ou complicado que for a situação. A palavra de Deus,
nos mostra que, Ele age também nos momentos mais difíceis: e que devemos
buscá-lo em todas as ocasiões e situações. Assim fez Jó, Mas só será possível, se Ele, Deus for o primeiro.
Faça como Jó, creia e confie no Senhor Deus sempre. E assim foi o livro de Jó: com muito sofrimento sim, mas com um final feliz para Jó; que teve porção dobrada de bênçãos
de Deus, inclusive sua idade e seus bens, e uma nova familia. Jó faleceu com cento e quarenta e dois anos, e
com o melhor de “Deus” para ele e sua família. Antes de “Deus” virar o cativeiro de Jó, Ele, “Deus” mandou que Jó
intercedesse por seus amigos, para que a ira de “Deus” não se aplacasse sobre
eles. Pois em momento algum seus amigos colocaram o Poder de “Deus” a
frente de tudo. Mas saibam que, o
sofrimento de Jó, não foi maior que o sofrimento de “Jesus Cristo”, que sofreu,
padeceu, foi espancado, maltratado, humilhado, pisoteado, xingado, e cuspiram
em seu rosto, e ainda lhe deram vinagre com fel para Ele beber. Mas Jó sofreu,
padeceu se humilhou e também foi xingado e amaldiçoado: mas ele Jó, permaneceu
no firme proposito de não colocar em “Deus” tudo aquilo que ele passou. Não
pensem que o livro de Jó é apenas um livro de sofrimento! Porque “Deus”
permitiu que Jó, homem sincero, integro e justo padecesse tanto assim! “Deus” sabia que Jó não blasfemaria, e não
ficaria contra “Deus”. Talvez esteja acontecendo algo de ruim em sua vida, e
você fica amaldiçoando “Deus” por causa de seus problemas, seu sofrimento.
Pare, pense, reflita e medite em tudo
que está acontecendo com você agora, neste momento.
Tenha a certeza de
uma coisa; de “Deus” não é! Sabe por quê! Deus é amor, paz, saúde, bondade,
justo e perdoador. O mal vem apenas de um único lugar: do diabo, Satanás,
Lúcifer, devorador, destruidor, inimigo, dragão, serpente etc. Nunca de “Deus”
.
O livro de Jó contem
42 capítulos: experimente um dia lê-lo na integra, na sua totalidade, e verá
que não é um livro ruim, difícil de ler.
Nobres leitores (as)
eis ai mais um livro comentado por mim, que não sou Pastor, e não tenho diploma
de Teologia, mas sim um bom conhecimento bíblico. Nós não precisamos ser
teólogos para falar da palavra de Deus. Basta fazermos uma coisa muito simples,
que é ler a Bíblia todos os dias; e é assim que eu faço.
Aqui nestes
comentários estou procurando mostrar a todos de uma maneira simples e objetiva de que
irão encontrar em cada livro, em cada capitulo. Existem alguns livros em que se
pode tecer um bom comentário, e os livros de Josué, Samuel, Ester, Jó e outros,
temos esta facilidade.
A Bíblia Sagrada
comentada por livros foi uma opção encontrada por mim, para levar a todos
“aqueles” que tem vontade de conhecer melhor a palavra de Deus, e as vezes por
preguiça não fazem isto.
Comentários,
escritas e revisão: José Carlos Ribeiro, membro da Primeira Igreja Batista de
Campo Grande MS. Sou formado em capelania hospitalar pela Igreja Batista e pela
UFMS, ANOS DE 2012 E 2014:
Tive a honra de ter
sido aluno do professor de Bioética para os alunos de medicina da UFMS e também
capelão, e pastor Reis.
Este comentário foi
escrito revisado por José Carlos Ribeiro, fevereiro de 15 jcr0856@hotmail.com
Holy Bible J. F. A. Fixed faithful; commented by books by José Carlos
Ribeiro
Commentary on the Book of Job Book 18: Portuguese, English, Greek and Hebrew
Job was one of those very special. Faithful and devout, and never came out of the mouth, blasphemy against the Lord, for all suffering. One of the greatest examples of faithfulness, righteousness, justice, loyalty, honesty and sincerity are in the book of Job, that despite everything that had happened to him, never was against the Lord God. Satan received permission from God to try Job, but could not touch it.
God knew his servant, not blaspheme. Several bad things happened to Job, he was losing material goods, like, farms, cattle, employees and their families as well. But he remained a firm commitment to not blaspheme God; he tore his clothes, getting naked, and said thus, Naked, get out of my mother's womb, and naked shall I return there. And he said, the Lord gave me, He taken away; blessed be the name of the Lord and worshiped him. (Job, Ch.1).
In ch. 2; adversity and cruel affliction of Job, Satan is permitted to play deeper in Job; on your skin. But his loyalty was very great; and he continued to be tempted by Satan, but not blasphemed, no murmur, even skin suffering the pains he suffered; remained in firm resolution not to sin, blaspheming.
Commentary on the Book of Job Book 18: Portuguese, English, Greek and Hebrew
Job was one of those very special. Faithful and devout, and never came out of the mouth, blasphemy against the Lord, for all suffering. One of the greatest examples of faithfulness, righteousness, justice, loyalty, honesty and sincerity are in the book of Job, that despite everything that had happened to him, never was against the Lord God. Satan received permission from God to try Job, but could not touch it.
God knew his servant, not blaspheme. Several bad things happened to Job, he was losing material goods, like, farms, cattle, employees and their families as well. But he remained a firm commitment to not blaspheme God; he tore his clothes, getting naked, and said thus, Naked, get out of my mother's womb, and naked shall I return there. And he said, the Lord gave me, He taken away; blessed be the name of the Lord and worshiped him. (Job, Ch.1).
In ch. 2; adversity and cruel affliction of Job, Satan is permitted to play deeper in Job; on your skin. But his loyalty was very great; and he continued to be tempted by Satan, but not blasphemed, no murmur, even skin suffering the pains he suffered; remained in firm resolution not to sin, blaspheming.
Job never turned against God in all his suffering.
In ch. 3, Job cursed his day, the day he was born, but did not accuse God their suffering.
In ch. 3, Job cursed his day, the day he was born, but did not accuse God their suffering.
Satan tempted and much, but was defeated. Job is a life
lesson of wisdom, love, fidelity, loyalty, righteousness and justice even to
this day. Despite all his suffering, his tongue was controlled; he remained
faithful to the Lord.
Cap. 4: The Job friends of even tried to persuade him, but could not, he did not let go.
Cap. 4: The Job friends of even tried to persuade him, but could not, he did not let go.
Remained firm in the Lord. From the cap. 4, his friends bombarded
with so many questions in the hope that he would turn against God.
Dear
reader (a), the story of Job is very important for those who think they
have suffered much, and God forgotten and abandoned, and delivered us into the
hands of the enemy. He does not love us, and do not mean anything: this is not
true. Job was a good, just and faithful man. At the beginning of the story I
told them that God allowed Job were tried, but did not allow Satan to touch in
his life. You know why?
The anointed of the Lord, nor the devil
touches; God does not allow. These very words of the Lord are confirmed by Job,
because only God can change.
Job was very wise: observe that his words had meaning. The beauty of the word of God Power, is reaching everyone. The important thing that every Scripture, however sad, painful, has its positive side. How so! God never said that we would not have struggles, trials, tribulations! This world is not God's world.
Job was very wise: observe that his words had meaning. The beauty of the word of God Power, is reaching everyone. The important thing that every Scripture, however sad, painful, has its positive side. How so! God never said that we would not have struggles, trials, tribulations! This world is not God's world.
Let me explain: what God has for us, their
children, is a world where no one will need anything. Who deserve to go in
there will have everything what this world offers us a nasty way, dirty,
dishonest, deceitful and misleading. Unfortunately this is the truth. Job had
everything, but by God's permission, to show the devil, Satan, that he does not
curse. And so he did. Suffering today, serves to show us that we are nothing,
and that without God, not conquer anything.
For true peace only God can give us. Job had everything and lost everything: property: family, friends, cattle, farms. But it was not enough for him, blaspheme, murmur against God. Now a question for you: what would be your reaction if it were with you! The attitude, which took Job, you would not. Do you know why! We are selfish, weak, and heavy language, and would be doing what he did Job's wife. Curse your God and die. This is what she said Job. The sickness, disease, are not and does not come from God. But who comes then? For those who serve God truly has the Lord all good: God is light, life, health, peace, love, justice, blessings. He devil, Satan came to kill, steal and destroy. He is lying, deception, darkness, falsehood, dishonesty, etc. God does not want and do not want any of this to any of us, you know why? He allowed his only Son "Jesus Christ" gave all that suffering that Cross to you, we were here today.
Our ancestors, they have not known this Savior. They had the angels, prophets, priests who interceded for them, and us today, we have this Savior among us. Jesus Christ. Satan thought he could make Job stay against God, but there was fear, obedience, faithfulness, righteousness and justice. He accepted everything because I knew that was not God; he believed that the Lord would restore him everything, and this was so, that will show you in a moment. Job did not breach the enemy.
He with his tongue could put everything to lose, because when we do things without thinking our language, it can lead us to commit all kinds of sins. And that may even lead us to spiritual and physical death.
For true peace only God can give us. Job had everything and lost everything: property: family, friends, cattle, farms. But it was not enough for him, blaspheme, murmur against God. Now a question for you: what would be your reaction if it were with you! The attitude, which took Job, you would not. Do you know why! We are selfish, weak, and heavy language, and would be doing what he did Job's wife. Curse your God and die. This is what she said Job. The sickness, disease, are not and does not come from God. But who comes then? For those who serve God truly has the Lord all good: God is light, life, health, peace, love, justice, blessings. He devil, Satan came to kill, steal and destroy. He is lying, deception, darkness, falsehood, dishonesty, etc. God does not want and do not want any of this to any of us, you know why? He allowed his only Son "Jesus Christ" gave all that suffering that Cross to you, we were here today.
Our ancestors, they have not known this Savior. They had the angels, prophets, priests who interceded for them, and us today, we have this Savior among us. Jesus Christ. Satan thought he could make Job stay against God, but there was fear, obedience, faithfulness, righteousness and justice. He accepted everything because I knew that was not God; he believed that the Lord would restore him everything, and this was so, that will show you in a moment. Job did not breach the enemy.
He with his tongue could put everything to lose, because when we do things without thinking our language, it can lead us to commit all kinds of sins. And that may even lead us to spiritual and physical death.
This is not heeding the reason but
emotion. The main body of our contamination channel, is the heart: and I will
prove to them during this theme. But when we put the Lord God first in our
lives, we can control our language, and we do not breach the enemy. The heart
works our emotions, feelings: it is God who speaks it. He knows all things.
This is only possible in this way; with God being the first in us. The story of Job should be taken very seriously, because it is through adversity that comes growth. God through His power that is infinite is our departure, our victory; our blessings from the Lord God. He gives us the way out of our struggles. He is the output. So was Job's friends:
Eliphaz rebukes Job 5: Eliphaz urges the Job that seeks God: 6: Job justifies their complaints
8: vBildade refutes the words of Job and justifies God. Job confesses the justice of God and asks for relief from their misery 11. Zophar rebukes Job, shows the wisdom of God and calls to repentance Job defends himself against accusations of his friends:
14. Job begs the favor of God, for the sake of brevity and misery of human life
15. Eliphaz accuses Job of wickedness 16. Job accuses his friends lack of compassion and mercy
18: Bildad accuses presumption of Job and impatience
19. Job complains of obstinacy and hardness of your friends
20. Zophar describes the calamities that the wicked suffer
21: O shows that the wicked often enjoy prosperity in this life
22: Eliphaz accuses Job of many sins and calls to repentance
23: Job want to present themselves before God and trust in his mercy
24: Job denies that the wicked often go without punishment in this life
25: Bildad holds that man can not, without presumption, be justified before God
26: Job rebukes Bildad and exalts the power of God
27: Job maintains its integrity and sincerity
In chapter 28, Job says: The man is aware of the things of the earth, but wisdom is a gift from God
29 Lamentation of Job remembering his first state
30. Job describes the miserable state in which fell
31: Job declares his integrity in their duties
Those three men who questioned the Job, they did not understand why Job suffer so much and not to curse, sin; said so in Job. Job 32, responded to time your friends, and did not allow blasphemy against the Lord God. Elihu rebukes Job and his three friends. Job justified himself, never to God.
Cap.33: Elihu accuses Job of opposing God and misunderstand his ways
Cap. 34 Elihu accuses Job to speak unjustly of God
Cap. 35: The good and evil can not affect God, but sometimes, for lack of faith of the afflicted, does not listen to
Cap.36: Elihu justified God and tells Job that his sin hinders His blessing
Cap. 37: Man, to know the works of God and his wisdom, should fear him
Cap.38: But Job was heard. God answers Job and shows you his greatness and wisdom
Chap. 40: Job responds to God 4 Behold, I am vile; that I will answer thee? My hand put in the mouth. "5 I have spoken once, and I will not answer; or twice, but I will proceed no further. 6 Then the Lord answered Job out of the whirlwind, and said: 7 Gird up thy loins now like a man; I will question you, and you explicarás me. 8 Do you also tornarás will my judgment, or you condemn me to justify yourself?
And so God answered Job in a whirlwind, showing us all who is the Lord, who made all things. And also warns us about what we talk thinking that we possess the truth. God shows us here in the book of Job, that He is the Lord, and the owner of all things; and no use wanting to give opinions of the things of God and find that we possess the truth; because we are not. Power is all the Lord, and there is no point "get out" out there talking about everything that comes ahead; releasing our language that contaminates our entire body. And that leads us to spiritual and physical death. He, the devil has no power to read our thoughts. Only God can do this: it takes advantage of the loopholes that we talking without thinking. And Job proved that we can do what pleases God without giving loopholes to it.
God is faithful and loving and forgiving. God responded more to Job.
So did the Lord to Job; He turned the captivity of Job, and grew angry with your friends. God told Job offer a holocaust in defense of his friends, to his anger against them ceased. Again he obeyed God in behalf of his friends. He was not against God, despite all their suffering: we do not have this ability to trust the promises of the Lord, and we breaches the enemy so he can make a mess in our lives by what we say when we release the language to talk without thinking. What we should not do; only then the language would lose the title of poisonous and deadly. Think well before speaking anything but will benefit you and will grieve the Lord God for this. Amen.
This is only possible in this way; with God being the first in us. The story of Job should be taken very seriously, because it is through adversity that comes growth. God through His power that is infinite is our departure, our victory; our blessings from the Lord God. He gives us the way out of our struggles. He is the output. So was Job's friends:
Eliphaz rebukes Job 5: Eliphaz urges the Job that seeks God: 6: Job justifies their complaints
8: vBildade refutes the words of Job and justifies God. Job confesses the justice of God and asks for relief from their misery 11. Zophar rebukes Job, shows the wisdom of God and calls to repentance Job defends himself against accusations of his friends:
14. Job begs the favor of God, for the sake of brevity and misery of human life
15. Eliphaz accuses Job of wickedness 16. Job accuses his friends lack of compassion and mercy
18: Bildad accuses presumption of Job and impatience
19. Job complains of obstinacy and hardness of your friends
20. Zophar describes the calamities that the wicked suffer
21: O shows that the wicked often enjoy prosperity in this life
22: Eliphaz accuses Job of many sins and calls to repentance
23: Job want to present themselves before God and trust in his mercy
24: Job denies that the wicked often go without punishment in this life
25: Bildad holds that man can not, without presumption, be justified before God
26: Job rebukes Bildad and exalts the power of God
27: Job maintains its integrity and sincerity
In chapter 28, Job says: The man is aware of the things of the earth, but wisdom is a gift from God
29 Lamentation of Job remembering his first state
30. Job describes the miserable state in which fell
31: Job declares his integrity in their duties
Those three men who questioned the Job, they did not understand why Job suffer so much and not to curse, sin; said so in Job. Job 32, responded to time your friends, and did not allow blasphemy against the Lord God. Elihu rebukes Job and his three friends. Job justified himself, never to God.
Cap.33: Elihu accuses Job of opposing God and misunderstand his ways
Cap. 34 Elihu accuses Job to speak unjustly of God
Cap. 35: The good and evil can not affect God, but sometimes, for lack of faith of the afflicted, does not listen to
Cap.36: Elihu justified God and tells Job that his sin hinders His blessing
Cap. 37: Man, to know the works of God and his wisdom, should fear him
Cap.38: But Job was heard. God answers Job and shows you his greatness and wisdom
Chap. 40: Job responds to God 4 Behold, I am vile; that I will answer thee? My hand put in the mouth. "5 I have spoken once, and I will not answer; or twice, but I will proceed no further. 6 Then the Lord answered Job out of the whirlwind, and said: 7 Gird up thy loins now like a man; I will question you, and you explicarás me. 8 Do you also tornarás will my judgment, or you condemn me to justify yourself?
And so God answered Job in a whirlwind, showing us all who is the Lord, who made all things. And also warns us about what we talk thinking that we possess the truth. God shows us here in the book of Job, that He is the Lord, and the owner of all things; and no use wanting to give opinions of the things of God and find that we possess the truth; because we are not. Power is all the Lord, and there is no point "get out" out there talking about everything that comes ahead; releasing our language that contaminates our entire body. And that leads us to spiritual and physical death. He, the devil has no power to read our thoughts. Only God can do this: it takes advantage of the loopholes that we talking without thinking. And Job proved that we can do what pleases God without giving loopholes to it.
God is faithful and loving and forgiving. God responded more to Job.
So did the Lord to Job; He turned the captivity of Job, and grew angry with your friends. God told Job offer a holocaust in defense of his friends, to his anger against them ceased. Again he obeyed God in behalf of his friends. He was not against God, despite all their suffering: we do not have this ability to trust the promises of the Lord, and we breaches the enemy so he can make a mess in our lives by what we say when we release the language to talk without thinking. What we should not do; only then the language would lose the title of poisonous and deadly. Think well before speaking anything but will benefit you and will grieve the Lord God for this. Amen.
See what it says in the last chapter of Job 42.
Job humbles himself before God and give him glory "1 Then Job answered the Lord, saying, 2 I know that all you can,
and that no purpose of yours can be prevented. 3 Who is this that hides counsel
without knowledge? So I reported that I understood not; things for me were
inscrutable, and I did not understand. 4 Listen to me now, and I will speak; I
will question you, and declare thou unto me. 5 With the hearing of my ears heard,
but now you see my eyes. 6 Wherefore I abhor myself, and repent in dust and
ashes. God tells Job's friends go to him and offer sacrifices 7 And it was so,
that after the Lord to speak those words to Job, the Lord said to Eliphaz the
Temanite, My wrath is kindled against thee, and against thy two friends why not
spoken of me what is right, as my servant Job 8 therefore take seven bulls and
seven rams, and go to my servant Job, and offer burnt offerings for you, and my
servant Job shall pray for you.; why will accept him, lest I deal with you
after your folly; . ye not spoken of me what is right as my servant Job 9 So
Eliphaz the Temanite and Bildad the Shuhite and Zophar the Naamathite, and did
as the LORD had said unto them; and the Lord accepted the face of Job.
God gives Job twice as much prosperity before that was 10 And the Lord turned the captivity of Job, when he prayed for his friends; and the Lord added, twice, to all that he had before. 11 Then came to him all his brethren, and all his sisters, and all who knew him before, and ate bread with him in his house, and they bemoaned him, and comforted him concerning all the evil that the LORD had sent; and each of them gave him a piece of money, and a ring of gold. 12 So the Lord blessed the latter end of Job more than his beginning; for he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she asses. 13 He had also seven sons and three daughters. 14 And he called the name of the first Jemimah, and the name of the second Keziah, and the name of the third-Queren Happuch. 15 And in all the land were no women found so fair as the daughters of Job; and their father gave them inheritance among their brethren. 16 And after this lived Job an hundred and forty years, and saw his sons, and sons' sons, even four generations. 17 So Job died, being old and full of days. "
Conclusion.
The story of Job, can not go unchallenged, is a book that will make you grow dear reader (a).
But how to grow with the suffering of others! The human being unfortunately does not accept that bad things calls reach them. We just want good things for our life, and do not care about the suffering of others.
God gives Job twice as much prosperity before that was 10 And the Lord turned the captivity of Job, when he prayed for his friends; and the Lord added, twice, to all that he had before. 11 Then came to him all his brethren, and all his sisters, and all who knew him before, and ate bread with him in his house, and they bemoaned him, and comforted him concerning all the evil that the LORD had sent; and each of them gave him a piece of money, and a ring of gold. 12 So the Lord blessed the latter end of Job more than his beginning; for he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she asses. 13 He had also seven sons and three daughters. 14 And he called the name of the first Jemimah, and the name of the second Keziah, and the name of the third-Queren Happuch. 15 And in all the land were no women found so fair as the daughters of Job; and their father gave them inheritance among their brethren. 16 And after this lived Job an hundred and forty years, and saw his sons, and sons' sons, even four generations. 17 So Job died, being old and full of days. "
Conclusion.
The story of Job, can not go unchallenged, is a book that will make you grow dear reader (a).
But how to grow with the suffering of others! The human being unfortunately does not accept that bad things calls reach them. We just want good things for our life, and do not care about the suffering of others.
Job was the opposite: he preferred and
curse that God put on the guilt of their ailments.
For there was fear, obedience, and respect for the Creator "God." Satan thought he could make Job blaspheming against God and stay, but could not. And Job was sure it was worth trusting God: his suffering, is matched by low with the suffering of Jesus. You know why? The suffering of Jesus Christ was worse.
For there was fear, obedience, and respect for the Creator "God." Satan thought he could make Job blaspheming against God and stay, but could not. And Job was sure it was worth trusting God: his suffering, is matched by low with the suffering of Jesus. You know why? The suffering of Jesus Christ was worse.
Note dear reader (a), those who were faithful,
dutiful and obedient to the Lord, received the Lord as a reward: and what is
this reward! The salvation and liberation. We have not yet: the reason is
simple. Obedience, fear, loyalty, love and respect for God and neighbor.
Practice good works, and do exchanges, bargains, as much these days. It's
difficult! Yes it is: it is impossible! . Job is not more of the biblical
stories with a happy ending: we have here in the Old Testament, the stories Joseph, Abraham, Isaac, Jacob, Joshua,
Samuel, David, Job, and many others.
Job can not be left out, as much as you think it is a bad book. Because God allowed all that suffering Job. If God is love, peace, and forgiveness! These things happened, and happen these days too, so there is a spiritual, physical and emotional growth. But of no use, unless God is put first. So look reflect, rethink the things you are doing: very careful with all who will talk. Take as an example the story of Job, if it had acted with emotion, the feeling, the pain, suffering; he would have lost all the blessings of God's promise to him.
The fear and obedience to God, always will be worth it. As difficult or complicated that is the situation. The word of God tells us that He acts also in difficult times: and that we should get him on all occasions and situations. Thus Job did, but will only be possible if He, God is first.
Like Job, believe and trust in the Lord God always. And so was the book of Job: with much suffering yes, but with a happy ending to Job; had a double portion of God's blessings, including their age and their property, and a new family. Job died at one hundred forty-two years, and to the best of "God" for him and his family. Before "God" turned the captivity of Job, He, "God" told Job intercede for your friends, so that the wrath of "God" does not placate about them. Because at any time your friends put the power of "God" in front of everything. But know that Job's suffering was not greater than the suffering of "Jesus Christ", who suffered, suffered, was beaten, abused, humiliated, trampled, cursed and spit in his face, and gave him even vinegar with gall He to drink. But Job suffered, suffered humbled himself and was also cursed and cursed: Job but he remained in the firm purpose of not putting in "God" all that he went through. Do not think that the book of Job is only suffering a book! Because "God" allowed Job, sincere man, integrate and just suffer much!
Job can not be left out, as much as you think it is a bad book. Because God allowed all that suffering Job. If God is love, peace, and forgiveness! These things happened, and happen these days too, so there is a spiritual, physical and emotional growth. But of no use, unless God is put first. So look reflect, rethink the things you are doing: very careful with all who will talk. Take as an example the story of Job, if it had acted with emotion, the feeling, the pain, suffering; he would have lost all the blessings of God's promise to him.
The fear and obedience to God, always will be worth it. As difficult or complicated that is the situation. The word of God tells us that He acts also in difficult times: and that we should get him on all occasions and situations. Thus Job did, but will only be possible if He, God is first.
Like Job, believe and trust in the Lord God always. And so was the book of Job: with much suffering yes, but with a happy ending to Job; had a double portion of God's blessings, including their age and their property, and a new family. Job died at one hundred forty-two years, and to the best of "God" for him and his family. Before "God" turned the captivity of Job, He, "God" told Job intercede for your friends, so that the wrath of "God" does not placate about them. Because at any time your friends put the power of "God" in front of everything. But know that Job's suffering was not greater than the suffering of "Jesus Christ", who suffered, suffered, was beaten, abused, humiliated, trampled, cursed and spit in his face, and gave him even vinegar with gall He to drink. But Job suffered, suffered humbled himself and was also cursed and cursed: Job but he remained in the firm purpose of not putting in "God" all that he went through. Do not think that the book of Job is only suffering a book! Because "God" allowed Job, sincere man, integrate and just suffer much!
"God" knew that Job did not blaspheme, and would not be
against "God." Maybe something bad is happening in your life, and
you're cursing "God" because of their problems, their suffering. Stop,
think, reflect and meditate on all that is happening to you now, this moment.
Be sure of one thing; "God" is not! Do you know why! God is love, peace, health, kindness, fair and forgiving. Evil comes only one place: the Devil, Satan, Lucifer, devourer, destroyer, enemy, dragon, snake etc. Never "God".
The book of Job contains 42 chapters: try one day read it in full, in its entirety, and see that it is not a bad book, hard to read.
Noble readers (as) al behold another book commented by me, I'm not Pastor, and I have no degree of theology, but a good Bible knowledge. We need not be theologians to speak the word of God. Just do a very simple thing, which is to read the Bible every day; and that's how I do. Here in these reviews I am trying to show everyone a simple and objective manner that will find in every book, every chapter. There are some books that you can weave a good review, and the books of Joshua, Samuel, Esther, Job, and others, have this facility. The Holy Bible commentary for books was an option found for me to carry all "those" who wants to learn more about the word of God, and sometimes by laziness do not do it.
Comments written and Review: José Carlos Ribeiro, a member of First Baptist Church of Campo Grande MS. I graduated in hospital chaplaincy by the Baptist Church and the UFMS, YEARS 2012 AND 2014:
I was honored to have been a student of Professor of Bioethics for medical students UFMS and also chaplain and pastor Kings.
This review was written reviewed by José Carlos Ribeiro, February 15 jcr0856@hotmail.com
Be sure of one thing; "God" is not! Do you know why! God is love, peace, health, kindness, fair and forgiving. Evil comes only one place: the Devil, Satan, Lucifer, devourer, destroyer, enemy, dragon, snake etc. Never "God".
The book of Job contains 42 chapters: try one day read it in full, in its entirety, and see that it is not a bad book, hard to read.
Noble readers (as) al behold another book commented by me, I'm not Pastor, and I have no degree of theology, but a good Bible knowledge. We need not be theologians to speak the word of God. Just do a very simple thing, which is to read the Bible every day; and that's how I do. Here in these reviews I am trying to show everyone a simple and objective manner that will find in every book, every chapter. There are some books that you can weave a good review, and the books of Joshua, Samuel, Esther, Job, and others, have this facility. The Holy Bible commentary for books was an option found for me to carry all "those" who wants to learn more about the word of God, and sometimes by laziness do not do it.
Comments written and Review: José Carlos Ribeiro, a member of First Baptist Church of Campo Grande MS. I graduated in hospital chaplaincy by the Baptist Church and the UFMS, YEARS 2012 AND 2014:
I was honored to have been a student of Professor of Bioethics for medical students UFMS and also chaplain and pastor Kings.
This review was written reviewed by José Carlos Ribeiro, February 15 jcr0856@hotmail.com
Comentário do livro de Jó em grego
Αγία Γραφή J. F. Α Σταθερή πιστός? σχολίασε με βιβλία από τον José Carlos
Ribeiro
. Σχόλιο για το βιβλίο του Ιώβ Βιβλίου 18: πορτογαλικά, αγγλικά, ελληνικά και εβραϊκά
Ο Ιώβ ήταν ένας από εκείνους πολύ ιδιαίτερο. Πιστός και αφοσιωμένος, και ποτέ δεν βγήκε από το στόμα, βλασφημία ενάντια στον Κύριο, για όλα τα δεινά. Ένα από τα σημαντικότερα δείγματα της πίστης, τη δικαιοσύνη, τη δικαιοσύνη, την πίστη, τιμιότητα και ειλικρίνεια είναι στο βιβλίο του Ιώβ, ότι παρά τα όσα είχαν συμβεί με τον ίδιο, δεν ήταν ποτέ εναντίον Κυρίου του Θεού. Ο Σατανάς έλαβε άδεια από το Θεό να δοκιμάσετε δουλειά, αλλά δεν μπορούσε να τον αγγίξει.
Ο Θεός ήξερε τον υπηρέτη του, δεν βλασφημούν. Πολλά κακά πράγματα συνέβησαν στον Ιώβ, έχανε τα υλικά αγαθά, όπως, τα αγροκτήματα, τα βοοειδή, τους εργαζόμενους και τις οικογένειές τους, καθώς και. Αλλά αυτός παρέμεινε σταθερή δέσμευση να μην βλασφημούν το Θεό? έσχισε τα ρούχα του, να πάρει γυμνός, και είπε έτσι, γυμνό, να βγει από την κοιλιά της μητέρας μου, και γυμνός θα επιστρέψω εκεί. Και είπε, ο Κύριος μου έδωσε, τον πήγαν μακριά? Ας είναι ευλογημένο το όνομα του Κυρίου και τον προσκύνησαν. (Ιώβ, Ch.1).
Στο κεφ. 2? Αντιξοότητες και σκληρή θλίψη του Ιώβ, ο Σατανάς επιτρέπεται να παίξει πιο βαθιά στην εργασία? στο δέρμα σας. Αλλά η πίστη του ήταν πολύ μεγάλη? και συνέχισε να μπουν στον πειρασμό από τον Σατανά, αλλά δεν βλασφημείται, δεν φύσημα, ακόμα και το δέρμα που υποφέρουν τους πόνους που υπέστη? παρέμεινε σε σταθερή ανάλυση να μην αμαρτάνουμε, βλασφημούν. Ιώβ ποτέ δεν στράφηκε εναντίον του Θεού σε όλες τις δοκιμασίες του.
Στο κεφ. 3, καταράστηκε δουλειά του, την ημέρα που γεννήθηκε, αλλά δεν κατηγορούν τον Θεό τον πόνο τους. Ο Σατανάς στον πειρασμό και πολύ, αλλά νικήθηκε. Εργασίας είναι ένα μάθημα ζωής της σοφίας, αγάπη, πίστη, αφοσίωση, τη δικαιοσύνη και τη δικαιοσύνη, ακόμη και σε αυτήν την ημέρα. Παρά όλα τα παθήματα του, τη γλώσσα του ελέγχθηκε? παρέμεινε πιστός στον Κύριο.
Κεφ. 4: Οι φίλοι του Ιώβ, ακόμη και προσπάθησε να τον πείσει, αλλά δεν μπορούσε, δεν είχε αφήσει να πάει. Παρέμεινε εταιρεία στον Κύριο. Από το καπάκι. 4, οι φίλοι του βομβαρδίζονται με τόσες πολλές ερωτήσεις με την ελπίδα ότι θα στρεφόταν εναντίον του Θεού Αγαπητέ αναγνώστη (α), η ιστορία του Ιώβ είναι πολύ σημαντικό για εκείνους που νομίζουν ότι έχουν υποφέρει πολύ, και ο Θεός ξεχαστεί και εγκαταλειφθεί, και μας παρέδωσε στα χέρια του εχθρού. Αυτός δεν μας αγαπά, και δεν σημαίνουν τίποτα: αυτό δεν είναι αλήθεια. Ο Ιώβ ήταν μια καλή, απλά και πιστός άνθρωπος. Στην αρχή της ιστορίας τους είπα ότι ο Θεός επέτρεψε Ιώβ δικάστηκαν, αλλά δεν επέτρεψε στον Σατανά να αγγίξει στη ζωή του. Ξέρεις γιατί; Η χρισμένος του Κυρίου, ούτε τις πινελιές διάβολο? Ο Θεός δεν επιτρέπει. Αυτά τα ίδια τα λόγια του Κυρίου επιβεβαιώνεται από εργασία, γιατί μόνο ο Θεός μπορεί να αλλάξει.
Ο Ιώβ ήταν πολύ σοφό: παρατηρούν ότι τα λόγια του είχε νόημα. Η ομορφιά του Λόγου του Θεού Power, φτάνει ο καθένας. Το σημαντικό πράγμα που κάθε Γραφή, όμως θλιβερό, οδυνηρό, έχει θετική του πλευρά. Πώς έτσι! Ο Θεός ποτέ δεν είπε ότι δεν θα είχαμε αγώνες, καημούς! Αυτός ο κόσμος δεν είναι ο κόσμος του Θεού. Επιτρέψτε μου να εξηγήσω: τι έχει ο Θεός για μας, τα παιδιά τους, είναι ένας κόσμος όπου κανείς δεν θα χρειάζεται τίποτα. Ποιος αξίζει να πάει στο τρόφιμο θα πρέπει πάντα ό, τι αυτός ο κόσμος μας προσφέρει μια άσχημη τρόπο, βρώμικο, ανέντιμη, δόλια και παραπλανητική. Δυστυχώς, αυτή είναι η αλήθεια. Ιώβ είχε τα πάντα, αλλά με την άδεια του Θεού, για να δείξει το διάβολο, τον Σατανά, ότι δεν βρίζουν. Και έτσι έκανε. Ταλαιπωρία σήμερα, χρησιμεύει για να μας δείξει ότι δεν είμαστε τίποτα, και ότι χωρίς το Θεό, δεν κατακτήσει τίποτα.
Για την αληθινή ειρήνη μόνο ο Θεός μπορεί να μας δώσει. Ιώβ είχε τα πάντα και να χάσει τα πάντα: περιουσία: οικογένεια, τους φίλους, βοοειδή, αγροκτήματα. Αλλά αυτό δεν ήταν αρκετό για τον ίδιο, βλασφημούν, μουρμουρίζουν εναντίον του Θεού. Τώρα, μια ερώτηση για εσάς: τι θα ήταν η αντίδρασή σας αν ήταν μαζί σας! Η στάση, η οποία πήρε τη δουλειά, δεν θα. Ξέρετε γιατί! Είμαστε εγωιστές, αδύναμη, και βαριά γλώσσα, και θα πρέπει να κάνει ό, τι έκανε η σύζυγος του Ιώβ. Βλασφημεί το Θεό σας και να πεθάνει. Αυτό είναι ό, τι είπε εργασίας. Η αρρώστια, ασθένεια, δεν είναι και δεν προέρχεται από τον Θεό. Αλλά ποιος έρχεται στη συνέχεια; Για όσους υπηρετούν τον Θεό έχει πραγματικά τον Κύριο όλα καλά: ο Θεός είναι φως, τη ζωή, την υγεία, την ειρήνη, την αγάπη, τη δικαιοσύνη, τις ευλογίες. Ο διάβολος, ο Σατανάς ήρθε να σκοτώσει, να κλέψει και να καταστρέψει. Αυτός είναι ψέματα, εξαπάτηση, το σκοτάδι, το ψέμα, ανεντιμότητα, κ.λπ. Ο Θεός δεν θέλει και δεν θέλουν τίποτε από αυτά σε όλους μας, ξέρετε γιατί; Επέτρεψε μόνο Υιός του «Ιησού Χριστού» έδωσε όλα αυτά τα δεινά που Σταυρό για να σας, ήμασταν εδώ σήμερα.
Οι πρόγονοί μας, δεν εγνώρισαν αυτόν τον Σωτήρα. Είχαν τους αγγέλους, προφήτες, ιερείς που μεσολάβησε γι 'αυτούς, και μας σήμερα, έχουμε αυτό το Σωτήρα ανάμεσά μας. Ο Ιησούς Χριστός. Ο Σατανάς σκέφτηκε ότι θα μπορούσε να κάνει τη διαμονή Εργασίας ενάντια στο Θεό, αλλά υπήρχε ο φόβος, υπακοή, την πίστη, τη δικαιοσύνη και τη δικαιοσύνη. Δέχτηκε τα πάντα, γιατί ήξερα ότι δεν ήταν ο Θεός? πίστευε ότι ο Κύριος θα τον αποκαταστήσει τα πάντα, και αυτό ήταν έτσι, που θα σας δείξει σε μια στιγμή. Ιώβ δεν παραβίασε τον εχθρό.
Εκείνος με τη γλώσσα του θα μπορούσε να θέσει τα πάντα για να χάσει, επειδή όταν κάνουμε πράγματα χωρίς να σκεφτόμαστε τη γλώσσα μας, μπορεί να μας οδηγήσει να δεσμευθούν όλα τα είδη των αμαρτιών. Και αυτό μπορεί να μας οδηγήσει ακόμη και σε πνευματικό και φυσικό θάνατο. Αυτό δεν έχει προσέξει το λόγο, αλλά το συναίσθημα. Το κύριο σώμα του καναλιού μόλυνσης μας, είναι η καρδιά: και εγώ θα αποδείξει σε αυτούς κατά τη διάρκεια αυτού του θέματος. Αλλά όταν βάλουμε τον Κύριο τον Θεό πρώτο στη ζωή μας, μπορούμε να ελέγξουμε τη γλώσσα μας, και εμείς δεν παραβιάζουν τον εχθρό. Η καρδιά λειτουργεί συναισθήματα, τα συναισθήματά μας: είναι ο Θεός που μιλάει. Ξέρει όλα τα πράγματα.
Αυτό είναι δυνατό μόνο με τον τρόπο αυτό? με τον Θεό είναι η πρώτη σε εμάς. Η ιστορία του Ιώβ θα πρέπει να ληφθεί πολύ σοβαρά υπόψη, διότι είναι μέσα από τις αντιξοότητες που έρχεται ανάπτυξη. Ο Θεός με τη δύναμή Του, που είναι άπειρη είναι η αναχώρησή μας, η νίκη μας? ευλογίες μας από τον Κύριο τον Θεό. Μας δίνει τη διέξοδο των αγώνων μας. Είναι η έξοδος. Έτσι ήταν οι φίλοι του Ιώβ:
Ελιφάς επιπλήττει εργασίας 5: Ελιφάς προτρέπει την εργασία που να αναζητεί το Θεό: 6: δικαιολογεί εργασίας καταγγελίες τους
8: vBildade διαψεύδει τα λόγια του Ιώβ και δικαιολογεί τον Θεό. Ομολογεί εργασίας την δικαιοσύνη του Θεού και ζητά για την ανακούφιση από την δυστυχία τους 11. Σωφάρ επιπλήττει εργασίας, δείχνει την σοφία του Θεού και καλεί σε μετάνοια, υπερασπίζεται τον εαυτό εργασίας ενάντια στις κατηγορίες των φίλων του:
Ικετεύει 14. εργασίας την εύνοια του Θεού, για λόγους συντομίας και τη δυστυχία της ανθρώπινης ζωής
15. Ελιφάς κατηγορεί εργασίας της κακίας κατηγορεί 16. εργασίας τους φίλους του έλλειψη συμπόνιας και ελέους
18: Βιλδάδ κατηγορεί τεκμήριο της εργασίας και την ανυπομονησία
19. καταγγέλλει εργασίας πείσμα και σκληρότητα των φίλων σας
20. Σωφάρ περιγράφει τις συμφορές που ο κακός υποφέρουν
21: O δείχνει ότι το κακό συχνά απολαμβάνουν την ευημερία σε αυτή τη ζωή
22: Ελιφάς κατηγορεί δουλειά του πολλές αμαρτίες και καλεί σε μετάνοια
Θέλουν Εργασίας να παρουσιαστούν ενώπιον του Θεού και την εμπιστοσύνη στο έλεος του: 23
Αρνείται εργασίας ότι οι ασεβείς πηγαίνουν συχνά χωρίς τιμωρία σε αυτή τη ζωή: 24
25: Βιλδάδ υποστηρίζει ότι ο άνθρωπος δεν μπορεί, χωρίς τεκμήριο, να δικαιολογηθεί ενώπιον του Θεού
26: επιπλήττει εργασίας Βιλδάδ και εξυψώνει τη δύναμη του Θεού
27: Διατηρεί εργασίας ακεραιότητα και την ειλικρίνεια του
Στο κεφάλαιο 28, λέει ο Ιώβ: Ο άνθρωπος που γνωρίζει τα πράγματα της γης, αλλά η σοφία είναι ένα δώρο από τον Θεό
29 Θρήνος εργασίας θυμόμαστε την πρώτη κατάσταση του
30. εργασίας περιγράφει την άθλια κατάσταση στην οποία έπεσε
31: δηλώνει εργασίας ακεραιότητα του στην εκτέλεση των καθηκόντων τους
Οι τρεις άνδρες οι οποίοι αμφισβήτησαν την εργασία, δεν καταλαβαίνω γιατί υποφέρουν εργασίας τόσο πολύ και να μην βρίζουν, αμαρτία? είπε έτσι στην Εργασία. Ιώβ 32, έχει απαντήσει σε φίλους του χρόνου σας, και δεν επιτρέπουν βλασφημία κατά του Κυρίου του Θεού. Elihu επιπλήττει εργασίας και τρεις φίλους του. Δικαιολογείται Ιώβ ο ίδιος, ποτέ στο Θεό.
Cap.33: Elihu κατηγορεί δουλειά της απέναντι Θεού και παρερμηνεύουν τους τρόπους του
Κεφ. 34 Elihu κατηγορεί εργασίας για να μιλήσει άδικα του Θεού
Κεφ. 35: Το καλό και το κακό δεν μπορεί να επηρεάσει τον Θεό, αλλά μερικές φορές, για έλλειψη πίστης του προσβεβλημένου, δεν ακούει
Cap.36: Elihu δικαιολογείται ο Θεός και λέει Ιώβ ότι η αμαρτία του εμποδίζει την ευλογία Του
Κεφ. 37: Ο άνθρωπος, για να γνωρίζουν τα έργα του Θεού και τη σοφία του, θα πρέπει να τον φοβούνται
Cap.38: αλλά η δουλειά είχε ακούσει. Ο Θεός απαντάει εργασίας και σας δείχνει το μεγαλείο και τη σοφία του
Κεφ. 40: ανταποκρίνεται εργασίας στο Θεό 4 Ιδού, εγώ είμαι άθλια? ότι εγώ θα σου απαντήσω; Το χέρι μου βάλει στο στόμα. "5 Μίλησα μια φορά, και εγώ δεν θα απαντήσω? ή δύο φορές, αλλά εγώ δεν θα προχωρήσει περαιτέρω. 6 Τότε ο Κύριος απαντά Εργασιών από την λαίλαπα, και είπε: 7 ζώσει την οσφύ σου τώρα, σαν άνθρωπος? Θα σας ερώτημα, και εσείς μου explicarás. 8 Έχετε tornarás επίσης θα είναι η κρίση μου, ή θα με κατηγορήσει για να δικαιολογήσει τον εαυτό σας;
Και έτσι ο Θεός απαντά Εργασιών σε μια δίνη, δείχνοντας σε όλους μας ποιος είναι ο Κύριος, ο οποίος έκανε όλα τα πράγματα. Και επίσης μας προειδοποιεί για το τι μιλάμε νομίζοντας ότι κατέχουμε την αλήθεια. Ο Θεός μας δείχνει εδώ στο βιβλίο του Ιώβ, ότι Αυτός είναι ο Κύριος, και ο ιδιοκτήτης του όλα τα πράγματα? και καμία χρήση που θέλουν να εκφράσουν τις απόψεις από τα πράγματα του Θεού και να βρει ότι κατέχουμε την αλήθεια? γιατί δεν είμαστε. Ισχύς είναι ο Κύριος, και δεν υπάρχει κανένα σημείο "βγει" έξω εκεί μιλάμε για τα πάντα που έρχεται μπροστά? απελευθερώνοντας τη γλώσσα μας, που μολύνει ολόκληρο το σώμα μας. Και αυτό μας οδηγεί στην πνευματική και σωματική θάνατο. Εκείνος, ο διάβολος δεν έχει την εξουσία να διαβάσει τις σκέψεις μας. Μόνο ο Θεός μπορεί να κάνει αυτό: εκμεταλλεύεται τα κενά που μιλάμε, χωρίς να σκεφτόμαστε. Και αποδείχθηκε δουλειά που μπορούμε να κάνουμε ό, τι ευχαριστεί το Θεό χωρίς να δώσει κενά σε αυτό.
Ο Θεός είναι πιστός και αγαπά και να συγχωρεί. Ο Θεός απάντησε περισσότερο στον Ιώβ.
Έτσι έκανε ο Κύριος για δουλειά? Γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, και μεγάλωσε θυμωμένος με τους φίλους σας. Ο Θεός είπε στον Ιώβ προσφέρουν ένα ολοκαύτωμα για την υπεράσπιση των φίλων του, την οργή του εναντίον τους σταμάτησε. Πάλι υπάκουσε τον Θεό για χάρη των φίλων του. Δεν ήταν εναντίον του Θεού, παρ 'όλα τα δεινά τους: δεν έχουμε αυτή την ικανότητα να εμπιστεύονται τις υποσχέσεις του Κυρίου, και θα παραβιάζει τον εχθρό ώστε να μπορεί να κάνει ένα χάος στις ζωές μας από ό, τι λέμε όταν απελευθερώνουν τη γλώσσα για να μιλήσει χωρίς σκέψη. Τι δεν πρέπει να κάνουμε? μόνο τότε η γλώσσα θα χάσει τον τίτλο του δηλητηριώδη και θανατηφόρα. Σκεφτείτε καλά πριν από την ομιλία τίποτα, αλλά θα σας ωφελήσει και θα θρηνήσουν τον Κύριο τον Θεό για αυτό. Αμήν.
. Δείτε τι λέει στο τελευταίο κεφάλαιο της εργασίας ταπεινώνει 42. Ιώβ τον εαυτό του ενώπιον του Θεού και να του δώσει τη δόξα "1 Τότε απαντά Εργασιών του Κυρίου, λέγοντας: 2 Ξέρω ότι ό, τι μπορείτε, και ότι κανένας σκοπός σου μπορεί να να προληφθούν. 3 Ποιος είναι αυτός που κρύβει συμβουλή χωρίς τη γνώση; Γι 'αυτό και ανέφερε ότι δεν είναι κατανοητή? πράγματα για μένα ήταν αινιγματική, και δεν κατάλαβα. 4 Ακούστε με τώρα, και θα μιλήσω? Θα σας ερώτηση, και δηλώνουν εσύ σε μένα. 5 Με την ακρόαση του αυτιά μου ακούγεται, αλλά τώρα θα δείτε τα μάτια μου.
6 Γι 'εγώ απεχθάνομαι, και να μετανοήσουν σε σκόνη και στάχτες. Ο Θεός λέει στους φίλους του Ιώβ πάει σ 'αυτόν και να προσφέρουν θυσίες 7 Και ήταν έτσι, ώστε μετά τον Κύριο να μιλήσω αυτά τα λόγια στον Ιώβ, ο Κύριος είπε στον Ελιφάς ο Θαιμανίτης, οργή μου άναψε εναντίον σου, και κατά δύο φίλους σου Γιατί να μην μιλήσει για μένα ό, τι είναι σωστό, ως υπηρέτης μου ο Ιώβ 8 ως εκ τούτου, να λάβει επτά ταύρους και εφτά κριάρια, και πηγαίνετε στον δούλο μου τον Ιώβ, και να προσφέρουν ολοκαυτώματα για εσάς, και δούλος μου ο Ιώβ θα προσευχηθώ για σας .; γιατί θα τον δεχτεί, μήπως έχω ασχοληθεί μαζί σας μετά την αφροσύνη σου? . Υμείς δεν μίλησε για μένα ό, τι είναι σωστό ως δούλος μου ο Ιώβ 9 Έτσι Ελιφάς ο Θαιμανίτης και Βιλδάδ η Shuhite και Σωφάρ η Naamathite, και έκαναν όπως ο Κύριος είπε προς αυτούς? και ο Κύριος δέχθηκε το πρόσωπο του Ιώβ.
Ο Θεός δίνει Ιώβ διπλάσια ευημερία πριν από αυτό ήταν 10 Και ο Κύριος γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, όταν προσευχήθηκε για τους φίλους του? και ο Κύριος πρόσθεσε, δύο φορές, με όλα όσα είχε πριν. 11 Στη συνέχεια, ήρθε σ 'αυτόν όλες τις αδελφούς του, και όλες οι αδελφές του, και όλοι όσοι τον γνώριζαν πριν, και έφαγε ψωμί μαζί του στο σπίτι του, και τον θρήνησε, και παρηγόρησε τον αφορούν όλα τα κακά που ο Κύριος είχε αποστέλλεται? και το καθένα από αυτά του έδωσε ένα κομμάτι των χρημάτων, και ένα δαχτυλίδι από χρυσό. 12 Και ο Κύριος ευλόγησε το τελευταίο άκρο του Ιώβ περισσότερο από ό, τι αρχή του? γιατί είχε δεκατέσσερις χιλιάδες πρόβατα, και έξι χιλιάδες καμήλες, και χίλια ζεύγη βοών, και χίλια γαϊδούρια. 13 Είχε επίσης επτά γιους και τρεις κόρες. 14 Και κάλεσε το όνομα του πρώτου Jemimah, και το όνομα του δεύτερου Keziah, και το όνομα της τρίτης Queren Happuch. 15 Και σε όλη τη γη υπήρχαν γυναίκες που βρέθηκαν τόσο δίκαιο ως κόρες του Ιώβ? και ο πατέρας τους, τους έδωσε κληρονομίαν μεταξύ των αδελφών τους. 16 Και μετά από αυτό έζησε εργασίας εκατόν σαράντα χρόνια, και είδε τους γιους του, και γιοί », ακόμη και τέσσερις γενιές. Έχασαν τη ζωή τους 17 έτσι η δουλειά, είναι παλιά και πλήρης ημερών. "
Συμπέρασμα.
Η ιστορία του Ιώβ, δεν μπορεί να πάει αδιαμφισβήτητη, είναι ένα βιβλίο που θα σας κάνουν να αυξηθεί αγαπητέ αναγνώστη (α).
Αλλά πώς να αυξηθεί με τον πόνο των άλλων! Το ανθρώπινο ον, δυστυχώς, δεν αποδέχεται ότι κακά πράγματα κλήσεις τους φτάσει. Θέλουμε μόνο καλά πράγματα για τη ζωή μας, και δεν νοιάζονται για τον πόνο των άλλων. Ο Ιώβ ήταν το αντίθετο: ο ίδιος προτίμησε και κατάρα που ο Θεός έβαλε στην ενοχή των παθήσεων τους.
Για υπήρχε φόβος, υπακοή και σεβασμό για τον Δημιουργό "Θεός". Ο Σατανάς σκέφτηκε ότι θα μπορούσε να κάνει τη δουλειά βλασφημούν ενάντια στο Θεό και την παραμονή, αλλά δεν μπορούσε. Και η δουλειά ήταν σίγουρος ότι ήταν αξίζει να εμπιστευθεί το Θεό: ο πόνος του, συνδυάζεται με χαμηλά με τον πόνο του Ιησού. Ξέρεις γιατί; Τα βάσανα του Ιησού Χριστού ήταν χειρότερα. Σημείωση αγαπητέ αναγνώστη (α), εκείνοι που ήταν πιστός, υπάκουος και υπάκουος στον Κύριο, τον Κύριο έλαβε ως ανταμοιβή: και τι είναι αυτή η ανταμοιβή! Η σωτηρία και η απελευθέρωση. Δεν έχουμε ακόμα: ο λόγος είναι απλός. Υπακοή, ο φόβος, πίστη, αγάπη και σεβασμό για τον Θεό και τον πλησίον. Πρακτική καλά έργα, και να κάνει ανταλλαγές, ευκαιρίες, όσο αυτές τις μέρες.
Είναι δύσκολο! Ναι, είναι: είναι αδύνατο! . Ιώβ δεν είναι περισσότερες από τις βιβλικές ιστορίες με ευτυχισμένο τέλος: έχουμε εδώ στην Παλαιά Διαθήκη, οι ιστορίες Ιωσήφ, Αβραάμ, Ισαάκ, Ιακώβ, ο Ιησούς του Ναυή, ο Σαμουήλ, Δαβίδ, εργασία, και πολλά άλλα.
Εργασίας δεν μπορεί να μείνει έξω, όσο νομίζετε ότι είναι ένα κακό βιβλίο. Επειδή ο Θεός επέτρεψε όλα αυτά τα δεινά εργασίας. Αν ο Θεός είναι αγάπη, ειρήνη και συγχώρεση! Αυτά τα πράγματα συνέβησαν και συμβαίνουν αυτές τις μέρες πάρα πολύ, ώστε να υπάρχει μια πνευματική, σωματική και συναισθηματική ανάπτυξη. Αλλά καμία χρησιμότητα, εκτός αν ο Θεός έχει βάλει πρώτα. Έτσι ματιά αντανακλούν, επανεξετάσουμε τα πράγματα που κάνετε: πολύ προσεκτικοί με όλους όσους θα μιλήσει. Πάρτε ως παράδειγμα την ιστορία του Ιώβ, αν είχε ενεργήσει με το συναίσθημα, το συναίσθημα, τον πόνο, ταλαιπωρία? θα είχε χάσει όλες τις ευλογίες της υπόσχεσης του Θεού σ 'αυτόν.
Ο φόβος και η υπακοή στο Θεό, θα είναι πάντα αξίζει τον κόπο. Όσο δύσκολο και περίπλοκο που είναι η κατάσταση. Ο λόγος του Θεού μας λέει ότι ενεργεί επίσης σε δύσκολους καιρούς: και ότι θα πρέπει να τον πάρει σε όλες τις περιπτώσεις και καταστάσεις. Έτσι ο Ιώβ, αλλά θα είναι δυνατή μόνο αν Εκείνος, ο Θεός είναι η πρώτη.
Αρέσει η δουλειά, πίστη και εμπιστοσύνη στον Κύριο τον Θεό πάντα. Και έτσι ήταν το βιβλίο του Ιώβ: με πολύ πόνο ναι, αλλά με αίσιο τέλος για την εργασία? είχε μια διπλή μερίδα της ευλογίες του Θεού, συμπεριλαμβανομένης της ηλικίας τους και την περιουσία τους, καθώς και μια νέα οικογένεια. Πέθανε εργασία σε εκατόν σαράντα δύο χρόνια, και με τον καλύτερο του «Θεού» για τον ίδιο και την οικογένειά του. Πριν "Θεός" γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, Εκείνος, "Θεός" είπε μεσολαβήσει εργασίας για τους φίλους σας, έτσι ώστε η οργή του "Θεός" δεν εξευμενίσει γι 'αυτούς. Επειδή ανά πάσα στιγμή τους φίλους σας θέσει τη δύναμη του "Θεός" μπροστά από τα πάντα. Αλλά ξέρω ότι ο πόνος του Ιώβ δεν ήταν μεγαλύτερη από την ταλαιπωρία του «Ιησού Χριστού», ο οποίος υπέστη, υπέστη, ξυλοκοπήθηκε, κακοποιημένα, ταπεινωμένος, ποδοπατούνται, καταράστηκε και φτύνουν στο πρόσωπό του, και του έδωσε ακόμα και ξύδι με χολή Εκείνος για να πιει. Αλλά υπέστη εργασίας, υπέστη ταπείνωσε τον εαυτό του και ήταν επίσης καταραμένος και καταραμένος: Ιώβ, αλλά παρέμεινε στην επιχείρηση σκοπός του δεν θέτει σε «Θεός» όλα αυτά που πέρασε. Μην νομίζετε ότι το βιβλίο του Ιώβ είναι μόνο ένα βιβλίο ταλαιπωρία! Επειδή «ο Θεός» επιτρέπεται εργασίας, ειλικρινής άνθρωπος, ενσωμάτωση και μόνο υποφέρουν πολύ! «Θεός» γνώριζε ότι η εργασία δεν βλασφημούν, και δεν θα είναι αντίθετη προς «Θεό». Ίσως κάτι κακό συμβαίνει στη ζωή σας, και είστε βρίζουν "Θεός" λόγω των προβλημάτων τους, τα βάσανά τους.
Σταματήστε, να σκέπτεται και να σκέπτομαι για όλα όσα συμβαίνουν σε σας τώρα, αυτή τη στιγμή.
Να είστε βέβαιος για ένα πράγμα? "Θεός" δεν είναι! Ξέρετε γιατί! Ο Θεός είναι αγάπη, την ειρήνη, την υγεία, την ευγένεια, δίκαιη και επιεικής. Το κακό έρχεται μόνο ένα μέρος: ο διάβολος, ο Σατανάς, Εωσφόρος, καταβροχθίζει, καταστροφέας, εχθρός, ο δράκος, το φίδι, κλπ Ποτέ "Θεός".
Το βιβλίο του Ιώβ περιέχει 42 κεφάλαια: δοκιμάστε μια μέρα διαβάσει στο σύνολό τους, στο σύνολό της, και να δούμε ότι αυτό δεν είναι ένα κακό βιβλίο, δύσκολο να διαβαστεί.
Noble αναγνώστες (όπως) al ιδού ένα άλλο βιβλίο, σχολίασε από εμένα, εγώ δεν είμαι πάστορας, και δεν έχω πτυχίο της θεολογίας, αλλά μια καλή γνώση της Βίβλου. Δεν χρειάζεται να είναι θεολόγοι να μιλούν το λόγο του Θεού. Ακριβώς κάνετε μια πολύ απλό πράγμα, το οποίο είναι να διαβάζουν τη Βίβλο κάθε μέρα? και αυτό είναι το πώς το κάνω.
Εδώ σε αυτές τις κριτικές που προσπαθώ να δείξω σε όλους ένα απλό και αντικειμενικό τρόπο, που θα βρείτε σε κάθε βιβλίο, κάθε κεφάλαιο. Υπάρχουν κάποια βιβλία που μπορείτε να υφαίνουν μια καλή κριτική, και τα βιβλία του Ιησού του Ναυή, ο Σαμουήλ, Εσθήρ, Ιώβ, και άλλοι, έχουν αυτή τη δυνατότητα.
Το σχόλιο Αγία Γραφή για τα βιβλία ήταν μια επιλογή που βρέθηκαν για μένα να μεταφέρει όλα τα "εκείνους" που θέλει να μάθει περισσότερα σχετικά με το λόγο του Θεού, και μερικές φορές με την τεμπελιά δεν το κάνουν.
Σχόλια γραπτή και την κριτική: José Carlos Ribeiro, μέλος της First Baptist Church του Campo Grande MS. Αποφοίτησα το νοσοκομείο ποιμαντικές από την Baptist Church και τα UFMS, τα έτη 2012 AND 2014:
Είχα την τιμή να ήταν μαθητής του καθηγητή Βιοηθικής για τους φοιτητές ιατρικής UFMS και επίσης εφημέριος και πάστορας Βασιλέων.
Αυτή η κριτική συντάχθηκε επανεξεταστεί από τον José Carlos Ribeiro, στις 15 Φεβρουαρίου jcr0856@hotmail.com
. Σχόλιο για το βιβλίο του Ιώβ Βιβλίου 18: πορτογαλικά, αγγλικά, ελληνικά και εβραϊκά
Ο Ιώβ ήταν ένας από εκείνους πολύ ιδιαίτερο. Πιστός και αφοσιωμένος, και ποτέ δεν βγήκε από το στόμα, βλασφημία ενάντια στον Κύριο, για όλα τα δεινά. Ένα από τα σημαντικότερα δείγματα της πίστης, τη δικαιοσύνη, τη δικαιοσύνη, την πίστη, τιμιότητα και ειλικρίνεια είναι στο βιβλίο του Ιώβ, ότι παρά τα όσα είχαν συμβεί με τον ίδιο, δεν ήταν ποτέ εναντίον Κυρίου του Θεού. Ο Σατανάς έλαβε άδεια από το Θεό να δοκιμάσετε δουλειά, αλλά δεν μπορούσε να τον αγγίξει.
Ο Θεός ήξερε τον υπηρέτη του, δεν βλασφημούν. Πολλά κακά πράγματα συνέβησαν στον Ιώβ, έχανε τα υλικά αγαθά, όπως, τα αγροκτήματα, τα βοοειδή, τους εργαζόμενους και τις οικογένειές τους, καθώς και. Αλλά αυτός παρέμεινε σταθερή δέσμευση να μην βλασφημούν το Θεό? έσχισε τα ρούχα του, να πάρει γυμνός, και είπε έτσι, γυμνό, να βγει από την κοιλιά της μητέρας μου, και γυμνός θα επιστρέψω εκεί. Και είπε, ο Κύριος μου έδωσε, τον πήγαν μακριά? Ας είναι ευλογημένο το όνομα του Κυρίου και τον προσκύνησαν. (Ιώβ, Ch.1).
Στο κεφ. 2? Αντιξοότητες και σκληρή θλίψη του Ιώβ, ο Σατανάς επιτρέπεται να παίξει πιο βαθιά στην εργασία? στο δέρμα σας. Αλλά η πίστη του ήταν πολύ μεγάλη? και συνέχισε να μπουν στον πειρασμό από τον Σατανά, αλλά δεν βλασφημείται, δεν φύσημα, ακόμα και το δέρμα που υποφέρουν τους πόνους που υπέστη? παρέμεινε σε σταθερή ανάλυση να μην αμαρτάνουμε, βλασφημούν. Ιώβ ποτέ δεν στράφηκε εναντίον του Θεού σε όλες τις δοκιμασίες του.
Στο κεφ. 3, καταράστηκε δουλειά του, την ημέρα που γεννήθηκε, αλλά δεν κατηγορούν τον Θεό τον πόνο τους. Ο Σατανάς στον πειρασμό και πολύ, αλλά νικήθηκε. Εργασίας είναι ένα μάθημα ζωής της σοφίας, αγάπη, πίστη, αφοσίωση, τη δικαιοσύνη και τη δικαιοσύνη, ακόμη και σε αυτήν την ημέρα. Παρά όλα τα παθήματα του, τη γλώσσα του ελέγχθηκε? παρέμεινε πιστός στον Κύριο.
Κεφ. 4: Οι φίλοι του Ιώβ, ακόμη και προσπάθησε να τον πείσει, αλλά δεν μπορούσε, δεν είχε αφήσει να πάει. Παρέμεινε εταιρεία στον Κύριο. Από το καπάκι. 4, οι φίλοι του βομβαρδίζονται με τόσες πολλές ερωτήσεις με την ελπίδα ότι θα στρεφόταν εναντίον του Θεού Αγαπητέ αναγνώστη (α), η ιστορία του Ιώβ είναι πολύ σημαντικό για εκείνους που νομίζουν ότι έχουν υποφέρει πολύ, και ο Θεός ξεχαστεί και εγκαταλειφθεί, και μας παρέδωσε στα χέρια του εχθρού. Αυτός δεν μας αγαπά, και δεν σημαίνουν τίποτα: αυτό δεν είναι αλήθεια. Ο Ιώβ ήταν μια καλή, απλά και πιστός άνθρωπος. Στην αρχή της ιστορίας τους είπα ότι ο Θεός επέτρεψε Ιώβ δικάστηκαν, αλλά δεν επέτρεψε στον Σατανά να αγγίξει στη ζωή του. Ξέρεις γιατί; Η χρισμένος του Κυρίου, ούτε τις πινελιές διάβολο? Ο Θεός δεν επιτρέπει. Αυτά τα ίδια τα λόγια του Κυρίου επιβεβαιώνεται από εργασία, γιατί μόνο ο Θεός μπορεί να αλλάξει.
Ο Ιώβ ήταν πολύ σοφό: παρατηρούν ότι τα λόγια του είχε νόημα. Η ομορφιά του Λόγου του Θεού Power, φτάνει ο καθένας. Το σημαντικό πράγμα που κάθε Γραφή, όμως θλιβερό, οδυνηρό, έχει θετική του πλευρά. Πώς έτσι! Ο Θεός ποτέ δεν είπε ότι δεν θα είχαμε αγώνες, καημούς! Αυτός ο κόσμος δεν είναι ο κόσμος του Θεού. Επιτρέψτε μου να εξηγήσω: τι έχει ο Θεός για μας, τα παιδιά τους, είναι ένας κόσμος όπου κανείς δεν θα χρειάζεται τίποτα. Ποιος αξίζει να πάει στο τρόφιμο θα πρέπει πάντα ό, τι αυτός ο κόσμος μας προσφέρει μια άσχημη τρόπο, βρώμικο, ανέντιμη, δόλια και παραπλανητική. Δυστυχώς, αυτή είναι η αλήθεια. Ιώβ είχε τα πάντα, αλλά με την άδεια του Θεού, για να δείξει το διάβολο, τον Σατανά, ότι δεν βρίζουν. Και έτσι έκανε. Ταλαιπωρία σήμερα, χρησιμεύει για να μας δείξει ότι δεν είμαστε τίποτα, και ότι χωρίς το Θεό, δεν κατακτήσει τίποτα.
Για την αληθινή ειρήνη μόνο ο Θεός μπορεί να μας δώσει. Ιώβ είχε τα πάντα και να χάσει τα πάντα: περιουσία: οικογένεια, τους φίλους, βοοειδή, αγροκτήματα. Αλλά αυτό δεν ήταν αρκετό για τον ίδιο, βλασφημούν, μουρμουρίζουν εναντίον του Θεού. Τώρα, μια ερώτηση για εσάς: τι θα ήταν η αντίδρασή σας αν ήταν μαζί σας! Η στάση, η οποία πήρε τη δουλειά, δεν θα. Ξέρετε γιατί! Είμαστε εγωιστές, αδύναμη, και βαριά γλώσσα, και θα πρέπει να κάνει ό, τι έκανε η σύζυγος του Ιώβ. Βλασφημεί το Θεό σας και να πεθάνει. Αυτό είναι ό, τι είπε εργασίας. Η αρρώστια, ασθένεια, δεν είναι και δεν προέρχεται από τον Θεό. Αλλά ποιος έρχεται στη συνέχεια; Για όσους υπηρετούν τον Θεό έχει πραγματικά τον Κύριο όλα καλά: ο Θεός είναι φως, τη ζωή, την υγεία, την ειρήνη, την αγάπη, τη δικαιοσύνη, τις ευλογίες. Ο διάβολος, ο Σατανάς ήρθε να σκοτώσει, να κλέψει και να καταστρέψει. Αυτός είναι ψέματα, εξαπάτηση, το σκοτάδι, το ψέμα, ανεντιμότητα, κ.λπ. Ο Θεός δεν θέλει και δεν θέλουν τίποτε από αυτά σε όλους μας, ξέρετε γιατί; Επέτρεψε μόνο Υιός του «Ιησού Χριστού» έδωσε όλα αυτά τα δεινά που Σταυρό για να σας, ήμασταν εδώ σήμερα.
Οι πρόγονοί μας, δεν εγνώρισαν αυτόν τον Σωτήρα. Είχαν τους αγγέλους, προφήτες, ιερείς που μεσολάβησε γι 'αυτούς, και μας σήμερα, έχουμε αυτό το Σωτήρα ανάμεσά μας. Ο Ιησούς Χριστός. Ο Σατανάς σκέφτηκε ότι θα μπορούσε να κάνει τη διαμονή Εργασίας ενάντια στο Θεό, αλλά υπήρχε ο φόβος, υπακοή, την πίστη, τη δικαιοσύνη και τη δικαιοσύνη. Δέχτηκε τα πάντα, γιατί ήξερα ότι δεν ήταν ο Θεός? πίστευε ότι ο Κύριος θα τον αποκαταστήσει τα πάντα, και αυτό ήταν έτσι, που θα σας δείξει σε μια στιγμή. Ιώβ δεν παραβίασε τον εχθρό.
Εκείνος με τη γλώσσα του θα μπορούσε να θέσει τα πάντα για να χάσει, επειδή όταν κάνουμε πράγματα χωρίς να σκεφτόμαστε τη γλώσσα μας, μπορεί να μας οδηγήσει να δεσμευθούν όλα τα είδη των αμαρτιών. Και αυτό μπορεί να μας οδηγήσει ακόμη και σε πνευματικό και φυσικό θάνατο. Αυτό δεν έχει προσέξει το λόγο, αλλά το συναίσθημα. Το κύριο σώμα του καναλιού μόλυνσης μας, είναι η καρδιά: και εγώ θα αποδείξει σε αυτούς κατά τη διάρκεια αυτού του θέματος. Αλλά όταν βάλουμε τον Κύριο τον Θεό πρώτο στη ζωή μας, μπορούμε να ελέγξουμε τη γλώσσα μας, και εμείς δεν παραβιάζουν τον εχθρό. Η καρδιά λειτουργεί συναισθήματα, τα συναισθήματά μας: είναι ο Θεός που μιλάει. Ξέρει όλα τα πράγματα.
Αυτό είναι δυνατό μόνο με τον τρόπο αυτό? με τον Θεό είναι η πρώτη σε εμάς. Η ιστορία του Ιώβ θα πρέπει να ληφθεί πολύ σοβαρά υπόψη, διότι είναι μέσα από τις αντιξοότητες που έρχεται ανάπτυξη. Ο Θεός με τη δύναμή Του, που είναι άπειρη είναι η αναχώρησή μας, η νίκη μας? ευλογίες μας από τον Κύριο τον Θεό. Μας δίνει τη διέξοδο των αγώνων μας. Είναι η έξοδος. Έτσι ήταν οι φίλοι του Ιώβ:
Ελιφάς επιπλήττει εργασίας 5: Ελιφάς προτρέπει την εργασία που να αναζητεί το Θεό: 6: δικαιολογεί εργασίας καταγγελίες τους
8: vBildade διαψεύδει τα λόγια του Ιώβ και δικαιολογεί τον Θεό. Ομολογεί εργασίας την δικαιοσύνη του Θεού και ζητά για την ανακούφιση από την δυστυχία τους 11. Σωφάρ επιπλήττει εργασίας, δείχνει την σοφία του Θεού και καλεί σε μετάνοια, υπερασπίζεται τον εαυτό εργασίας ενάντια στις κατηγορίες των φίλων του:
Ικετεύει 14. εργασίας την εύνοια του Θεού, για λόγους συντομίας και τη δυστυχία της ανθρώπινης ζωής
15. Ελιφάς κατηγορεί εργασίας της κακίας κατηγορεί 16. εργασίας τους φίλους του έλλειψη συμπόνιας και ελέους
18: Βιλδάδ κατηγορεί τεκμήριο της εργασίας και την ανυπομονησία
19. καταγγέλλει εργασίας πείσμα και σκληρότητα των φίλων σας
20. Σωφάρ περιγράφει τις συμφορές που ο κακός υποφέρουν
21: O δείχνει ότι το κακό συχνά απολαμβάνουν την ευημερία σε αυτή τη ζωή
22: Ελιφάς κατηγορεί δουλειά του πολλές αμαρτίες και καλεί σε μετάνοια
Θέλουν Εργασίας να παρουσιαστούν ενώπιον του Θεού και την εμπιστοσύνη στο έλεος του: 23
Αρνείται εργασίας ότι οι ασεβείς πηγαίνουν συχνά χωρίς τιμωρία σε αυτή τη ζωή: 24
25: Βιλδάδ υποστηρίζει ότι ο άνθρωπος δεν μπορεί, χωρίς τεκμήριο, να δικαιολογηθεί ενώπιον του Θεού
26: επιπλήττει εργασίας Βιλδάδ και εξυψώνει τη δύναμη του Θεού
27: Διατηρεί εργασίας ακεραιότητα και την ειλικρίνεια του
Στο κεφάλαιο 28, λέει ο Ιώβ: Ο άνθρωπος που γνωρίζει τα πράγματα της γης, αλλά η σοφία είναι ένα δώρο από τον Θεό
29 Θρήνος εργασίας θυμόμαστε την πρώτη κατάσταση του
30. εργασίας περιγράφει την άθλια κατάσταση στην οποία έπεσε
31: δηλώνει εργασίας ακεραιότητα του στην εκτέλεση των καθηκόντων τους
Οι τρεις άνδρες οι οποίοι αμφισβήτησαν την εργασία, δεν καταλαβαίνω γιατί υποφέρουν εργασίας τόσο πολύ και να μην βρίζουν, αμαρτία? είπε έτσι στην Εργασία. Ιώβ 32, έχει απαντήσει σε φίλους του χρόνου σας, και δεν επιτρέπουν βλασφημία κατά του Κυρίου του Θεού. Elihu επιπλήττει εργασίας και τρεις φίλους του. Δικαιολογείται Ιώβ ο ίδιος, ποτέ στο Θεό.
Cap.33: Elihu κατηγορεί δουλειά της απέναντι Θεού και παρερμηνεύουν τους τρόπους του
Κεφ. 34 Elihu κατηγορεί εργασίας για να μιλήσει άδικα του Θεού
Κεφ. 35: Το καλό και το κακό δεν μπορεί να επηρεάσει τον Θεό, αλλά μερικές φορές, για έλλειψη πίστης του προσβεβλημένου, δεν ακούει
Cap.36: Elihu δικαιολογείται ο Θεός και λέει Ιώβ ότι η αμαρτία του εμποδίζει την ευλογία Του
Κεφ. 37: Ο άνθρωπος, για να γνωρίζουν τα έργα του Θεού και τη σοφία του, θα πρέπει να τον φοβούνται
Cap.38: αλλά η δουλειά είχε ακούσει. Ο Θεός απαντάει εργασίας και σας δείχνει το μεγαλείο και τη σοφία του
Κεφ. 40: ανταποκρίνεται εργασίας στο Θεό 4 Ιδού, εγώ είμαι άθλια? ότι εγώ θα σου απαντήσω; Το χέρι μου βάλει στο στόμα. "5 Μίλησα μια φορά, και εγώ δεν θα απαντήσω? ή δύο φορές, αλλά εγώ δεν θα προχωρήσει περαιτέρω. 6 Τότε ο Κύριος απαντά Εργασιών από την λαίλαπα, και είπε: 7 ζώσει την οσφύ σου τώρα, σαν άνθρωπος? Θα σας ερώτημα, και εσείς μου explicarás. 8 Έχετε tornarás επίσης θα είναι η κρίση μου, ή θα με κατηγορήσει για να δικαιολογήσει τον εαυτό σας;
Και έτσι ο Θεός απαντά Εργασιών σε μια δίνη, δείχνοντας σε όλους μας ποιος είναι ο Κύριος, ο οποίος έκανε όλα τα πράγματα. Και επίσης μας προειδοποιεί για το τι μιλάμε νομίζοντας ότι κατέχουμε την αλήθεια. Ο Θεός μας δείχνει εδώ στο βιβλίο του Ιώβ, ότι Αυτός είναι ο Κύριος, και ο ιδιοκτήτης του όλα τα πράγματα? και καμία χρήση που θέλουν να εκφράσουν τις απόψεις από τα πράγματα του Θεού και να βρει ότι κατέχουμε την αλήθεια? γιατί δεν είμαστε. Ισχύς είναι ο Κύριος, και δεν υπάρχει κανένα σημείο "βγει" έξω εκεί μιλάμε για τα πάντα που έρχεται μπροστά? απελευθερώνοντας τη γλώσσα μας, που μολύνει ολόκληρο το σώμα μας. Και αυτό μας οδηγεί στην πνευματική και σωματική θάνατο. Εκείνος, ο διάβολος δεν έχει την εξουσία να διαβάσει τις σκέψεις μας. Μόνο ο Θεός μπορεί να κάνει αυτό: εκμεταλλεύεται τα κενά που μιλάμε, χωρίς να σκεφτόμαστε. Και αποδείχθηκε δουλειά που μπορούμε να κάνουμε ό, τι ευχαριστεί το Θεό χωρίς να δώσει κενά σε αυτό.
Ο Θεός είναι πιστός και αγαπά και να συγχωρεί. Ο Θεός απάντησε περισσότερο στον Ιώβ.
Έτσι έκανε ο Κύριος για δουλειά? Γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, και μεγάλωσε θυμωμένος με τους φίλους σας. Ο Θεός είπε στον Ιώβ προσφέρουν ένα ολοκαύτωμα για την υπεράσπιση των φίλων του, την οργή του εναντίον τους σταμάτησε. Πάλι υπάκουσε τον Θεό για χάρη των φίλων του. Δεν ήταν εναντίον του Θεού, παρ 'όλα τα δεινά τους: δεν έχουμε αυτή την ικανότητα να εμπιστεύονται τις υποσχέσεις του Κυρίου, και θα παραβιάζει τον εχθρό ώστε να μπορεί να κάνει ένα χάος στις ζωές μας από ό, τι λέμε όταν απελευθερώνουν τη γλώσσα για να μιλήσει χωρίς σκέψη. Τι δεν πρέπει να κάνουμε? μόνο τότε η γλώσσα θα χάσει τον τίτλο του δηλητηριώδη και θανατηφόρα. Σκεφτείτε καλά πριν από την ομιλία τίποτα, αλλά θα σας ωφελήσει και θα θρηνήσουν τον Κύριο τον Θεό για αυτό. Αμήν.
. Δείτε τι λέει στο τελευταίο κεφάλαιο της εργασίας ταπεινώνει 42. Ιώβ τον εαυτό του ενώπιον του Θεού και να του δώσει τη δόξα "1 Τότε απαντά Εργασιών του Κυρίου, λέγοντας: 2 Ξέρω ότι ό, τι μπορείτε, και ότι κανένας σκοπός σου μπορεί να να προληφθούν. 3 Ποιος είναι αυτός που κρύβει συμβουλή χωρίς τη γνώση; Γι 'αυτό και ανέφερε ότι δεν είναι κατανοητή? πράγματα για μένα ήταν αινιγματική, και δεν κατάλαβα. 4 Ακούστε με τώρα, και θα μιλήσω? Θα σας ερώτηση, και δηλώνουν εσύ σε μένα. 5 Με την ακρόαση του αυτιά μου ακούγεται, αλλά τώρα θα δείτε τα μάτια μου.
6 Γι 'εγώ απεχθάνομαι, και να μετανοήσουν σε σκόνη και στάχτες. Ο Θεός λέει στους φίλους του Ιώβ πάει σ 'αυτόν και να προσφέρουν θυσίες 7 Και ήταν έτσι, ώστε μετά τον Κύριο να μιλήσω αυτά τα λόγια στον Ιώβ, ο Κύριος είπε στον Ελιφάς ο Θαιμανίτης, οργή μου άναψε εναντίον σου, και κατά δύο φίλους σου Γιατί να μην μιλήσει για μένα ό, τι είναι σωστό, ως υπηρέτης μου ο Ιώβ 8 ως εκ τούτου, να λάβει επτά ταύρους και εφτά κριάρια, και πηγαίνετε στον δούλο μου τον Ιώβ, και να προσφέρουν ολοκαυτώματα για εσάς, και δούλος μου ο Ιώβ θα προσευχηθώ για σας .; γιατί θα τον δεχτεί, μήπως έχω ασχοληθεί μαζί σας μετά την αφροσύνη σου? . Υμείς δεν μίλησε για μένα ό, τι είναι σωστό ως δούλος μου ο Ιώβ 9 Έτσι Ελιφάς ο Θαιμανίτης και Βιλδάδ η Shuhite και Σωφάρ η Naamathite, και έκαναν όπως ο Κύριος είπε προς αυτούς? και ο Κύριος δέχθηκε το πρόσωπο του Ιώβ.
Ο Θεός δίνει Ιώβ διπλάσια ευημερία πριν από αυτό ήταν 10 Και ο Κύριος γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, όταν προσευχήθηκε για τους φίλους του? και ο Κύριος πρόσθεσε, δύο φορές, με όλα όσα είχε πριν. 11 Στη συνέχεια, ήρθε σ 'αυτόν όλες τις αδελφούς του, και όλες οι αδελφές του, και όλοι όσοι τον γνώριζαν πριν, και έφαγε ψωμί μαζί του στο σπίτι του, και τον θρήνησε, και παρηγόρησε τον αφορούν όλα τα κακά που ο Κύριος είχε αποστέλλεται? και το καθένα από αυτά του έδωσε ένα κομμάτι των χρημάτων, και ένα δαχτυλίδι από χρυσό. 12 Και ο Κύριος ευλόγησε το τελευταίο άκρο του Ιώβ περισσότερο από ό, τι αρχή του? γιατί είχε δεκατέσσερις χιλιάδες πρόβατα, και έξι χιλιάδες καμήλες, και χίλια ζεύγη βοών, και χίλια γαϊδούρια. 13 Είχε επίσης επτά γιους και τρεις κόρες. 14 Και κάλεσε το όνομα του πρώτου Jemimah, και το όνομα του δεύτερου Keziah, και το όνομα της τρίτης Queren Happuch. 15 Και σε όλη τη γη υπήρχαν γυναίκες που βρέθηκαν τόσο δίκαιο ως κόρες του Ιώβ? και ο πατέρας τους, τους έδωσε κληρονομίαν μεταξύ των αδελφών τους. 16 Και μετά από αυτό έζησε εργασίας εκατόν σαράντα χρόνια, και είδε τους γιους του, και γιοί », ακόμη και τέσσερις γενιές. Έχασαν τη ζωή τους 17 έτσι η δουλειά, είναι παλιά και πλήρης ημερών. "
Συμπέρασμα.
Η ιστορία του Ιώβ, δεν μπορεί να πάει αδιαμφισβήτητη, είναι ένα βιβλίο που θα σας κάνουν να αυξηθεί αγαπητέ αναγνώστη (α).
Αλλά πώς να αυξηθεί με τον πόνο των άλλων! Το ανθρώπινο ον, δυστυχώς, δεν αποδέχεται ότι κακά πράγματα κλήσεις τους φτάσει. Θέλουμε μόνο καλά πράγματα για τη ζωή μας, και δεν νοιάζονται για τον πόνο των άλλων. Ο Ιώβ ήταν το αντίθετο: ο ίδιος προτίμησε και κατάρα που ο Θεός έβαλε στην ενοχή των παθήσεων τους.
Για υπήρχε φόβος, υπακοή και σεβασμό για τον Δημιουργό "Θεός". Ο Σατανάς σκέφτηκε ότι θα μπορούσε να κάνει τη δουλειά βλασφημούν ενάντια στο Θεό και την παραμονή, αλλά δεν μπορούσε. Και η δουλειά ήταν σίγουρος ότι ήταν αξίζει να εμπιστευθεί το Θεό: ο πόνος του, συνδυάζεται με χαμηλά με τον πόνο του Ιησού. Ξέρεις γιατί; Τα βάσανα του Ιησού Χριστού ήταν χειρότερα. Σημείωση αγαπητέ αναγνώστη (α), εκείνοι που ήταν πιστός, υπάκουος και υπάκουος στον Κύριο, τον Κύριο έλαβε ως ανταμοιβή: και τι είναι αυτή η ανταμοιβή! Η σωτηρία και η απελευθέρωση. Δεν έχουμε ακόμα: ο λόγος είναι απλός. Υπακοή, ο φόβος, πίστη, αγάπη και σεβασμό για τον Θεό και τον πλησίον. Πρακτική καλά έργα, και να κάνει ανταλλαγές, ευκαιρίες, όσο αυτές τις μέρες.
Είναι δύσκολο! Ναι, είναι: είναι αδύνατο! . Ιώβ δεν είναι περισσότερες από τις βιβλικές ιστορίες με ευτυχισμένο τέλος: έχουμε εδώ στην Παλαιά Διαθήκη, οι ιστορίες Ιωσήφ, Αβραάμ, Ισαάκ, Ιακώβ, ο Ιησούς του Ναυή, ο Σαμουήλ, Δαβίδ, εργασία, και πολλά άλλα.
Εργασίας δεν μπορεί να μείνει έξω, όσο νομίζετε ότι είναι ένα κακό βιβλίο. Επειδή ο Θεός επέτρεψε όλα αυτά τα δεινά εργασίας. Αν ο Θεός είναι αγάπη, ειρήνη και συγχώρεση! Αυτά τα πράγματα συνέβησαν και συμβαίνουν αυτές τις μέρες πάρα πολύ, ώστε να υπάρχει μια πνευματική, σωματική και συναισθηματική ανάπτυξη. Αλλά καμία χρησιμότητα, εκτός αν ο Θεός έχει βάλει πρώτα. Έτσι ματιά αντανακλούν, επανεξετάσουμε τα πράγματα που κάνετε: πολύ προσεκτικοί με όλους όσους θα μιλήσει. Πάρτε ως παράδειγμα την ιστορία του Ιώβ, αν είχε ενεργήσει με το συναίσθημα, το συναίσθημα, τον πόνο, ταλαιπωρία? θα είχε χάσει όλες τις ευλογίες της υπόσχεσης του Θεού σ 'αυτόν.
Ο φόβος και η υπακοή στο Θεό, θα είναι πάντα αξίζει τον κόπο. Όσο δύσκολο και περίπλοκο που είναι η κατάσταση. Ο λόγος του Θεού μας λέει ότι ενεργεί επίσης σε δύσκολους καιρούς: και ότι θα πρέπει να τον πάρει σε όλες τις περιπτώσεις και καταστάσεις. Έτσι ο Ιώβ, αλλά θα είναι δυνατή μόνο αν Εκείνος, ο Θεός είναι η πρώτη.
Αρέσει η δουλειά, πίστη και εμπιστοσύνη στον Κύριο τον Θεό πάντα. Και έτσι ήταν το βιβλίο του Ιώβ: με πολύ πόνο ναι, αλλά με αίσιο τέλος για την εργασία? είχε μια διπλή μερίδα της ευλογίες του Θεού, συμπεριλαμβανομένης της ηλικίας τους και την περιουσία τους, καθώς και μια νέα οικογένεια. Πέθανε εργασία σε εκατόν σαράντα δύο χρόνια, και με τον καλύτερο του «Θεού» για τον ίδιο και την οικογένειά του. Πριν "Θεός" γύρισε την αιχμαλωσία του Ιώβ, Εκείνος, "Θεός" είπε μεσολαβήσει εργασίας για τους φίλους σας, έτσι ώστε η οργή του "Θεός" δεν εξευμενίσει γι 'αυτούς. Επειδή ανά πάσα στιγμή τους φίλους σας θέσει τη δύναμη του "Θεός" μπροστά από τα πάντα. Αλλά ξέρω ότι ο πόνος του Ιώβ δεν ήταν μεγαλύτερη από την ταλαιπωρία του «Ιησού Χριστού», ο οποίος υπέστη, υπέστη, ξυλοκοπήθηκε, κακοποιημένα, ταπεινωμένος, ποδοπατούνται, καταράστηκε και φτύνουν στο πρόσωπό του, και του έδωσε ακόμα και ξύδι με χολή Εκείνος για να πιει. Αλλά υπέστη εργασίας, υπέστη ταπείνωσε τον εαυτό του και ήταν επίσης καταραμένος και καταραμένος: Ιώβ, αλλά παρέμεινε στην επιχείρηση σκοπός του δεν θέτει σε «Θεός» όλα αυτά που πέρασε. Μην νομίζετε ότι το βιβλίο του Ιώβ είναι μόνο ένα βιβλίο ταλαιπωρία! Επειδή «ο Θεός» επιτρέπεται εργασίας, ειλικρινής άνθρωπος, ενσωμάτωση και μόνο υποφέρουν πολύ! «Θεός» γνώριζε ότι η εργασία δεν βλασφημούν, και δεν θα είναι αντίθετη προς «Θεό». Ίσως κάτι κακό συμβαίνει στη ζωή σας, και είστε βρίζουν "Θεός" λόγω των προβλημάτων τους, τα βάσανά τους.
Σταματήστε, να σκέπτεται και να σκέπτομαι για όλα όσα συμβαίνουν σε σας τώρα, αυτή τη στιγμή.
Να είστε βέβαιος για ένα πράγμα? "Θεός" δεν είναι! Ξέρετε γιατί! Ο Θεός είναι αγάπη, την ειρήνη, την υγεία, την ευγένεια, δίκαιη και επιεικής. Το κακό έρχεται μόνο ένα μέρος: ο διάβολος, ο Σατανάς, Εωσφόρος, καταβροχθίζει, καταστροφέας, εχθρός, ο δράκος, το φίδι, κλπ Ποτέ "Θεός".
Το βιβλίο του Ιώβ περιέχει 42 κεφάλαια: δοκιμάστε μια μέρα διαβάσει στο σύνολό τους, στο σύνολό της, και να δούμε ότι αυτό δεν είναι ένα κακό βιβλίο, δύσκολο να διαβαστεί.
Noble αναγνώστες (όπως) al ιδού ένα άλλο βιβλίο, σχολίασε από εμένα, εγώ δεν είμαι πάστορας, και δεν έχω πτυχίο της θεολογίας, αλλά μια καλή γνώση της Βίβλου. Δεν χρειάζεται να είναι θεολόγοι να μιλούν το λόγο του Θεού. Ακριβώς κάνετε μια πολύ απλό πράγμα, το οποίο είναι να διαβάζουν τη Βίβλο κάθε μέρα? και αυτό είναι το πώς το κάνω.
Εδώ σε αυτές τις κριτικές που προσπαθώ να δείξω σε όλους ένα απλό και αντικειμενικό τρόπο, που θα βρείτε σε κάθε βιβλίο, κάθε κεφάλαιο. Υπάρχουν κάποια βιβλία που μπορείτε να υφαίνουν μια καλή κριτική, και τα βιβλία του Ιησού του Ναυή, ο Σαμουήλ, Εσθήρ, Ιώβ, και άλλοι, έχουν αυτή τη δυνατότητα.
Το σχόλιο Αγία Γραφή για τα βιβλία ήταν μια επιλογή που βρέθηκαν για μένα να μεταφέρει όλα τα "εκείνους" που θέλει να μάθει περισσότερα σχετικά με το λόγο του Θεού, και μερικές φορές με την τεμπελιά δεν το κάνουν.
Σχόλια γραπτή και την κριτική: José Carlos Ribeiro, μέλος της First Baptist Church του Campo Grande MS. Αποφοίτησα το νοσοκομείο ποιμαντικές από την Baptist Church και τα UFMS, τα έτη 2012 AND 2014:
Είχα την τιμή να ήταν μαθητής του καθηγητή Βιοηθικής για τους φοιτητές ιατρικής UFMS και επίσης εφημέριος και πάστορας Βασιλέων.
Αυτή η κριτική συντάχθηκε επανεξεταστεί από τον José Carlos Ribeiro, στις 15 Φεβρουαρίου jcr0856@hotmail.com
Agía
Grafí̱ J. F. A Statherí̱ pistós?̱ scholíase me vivlía apó ton José Carlos
Ribeiro
. Schólio gia to vivlío tou Ió̱v Vivlíou 18:̱ portogaliká, angliká, elli̱niká kai evraïká
O Ió̱v í̱tan énas apó ekeínous polý idiaítero. Pistós kai afosio̱ménos, kai poté den vgí̱ke apó to stóma, vlasfi̱mía enántia ston Kýrio, gia óla ta deiná. Éna apó ta si̱mantikótera deígmata ti̱s písti̱s, ti̱ dikaiosýni̱, ti̱ dikaiosýni̱, ti̱n písti̱, timióti̱ta kai eilikríneia eínai sto vivlío tou Ió̱v, óti pará ta ósa eíchan symveí me ton ídio, den í̱tan poté enantíon Kyríou tou Theoú. O Satanás élave ádeia apó to Theó na dokimásete douleiá, allá den boroúse na ton angíxei.
O Theós í̱xere ton ypi̱réti̱ tou, den vlasfi̱moún. Pollá kaká prágmata synévi̱san ston Ió̱v, échane ta yliká agathá, ópo̱s, ta agroktí̱mata, ta vooeidí̱, tous ergazómenous kai tis oikogéneiés tous, kathó̱s kai. Allá af̱tós parémeine statherí̱ désmef̱si̱ na mi̱n vlasfi̱moún to Theó?̱ éschise ta roúcha tou, na párei gymnós, kai eípe étsi, gymnó, na vgei apó ti̱n koiliá ti̱s mi̱téras mou, kai gymnós tha epistrépso̱ ekeí. Kai eípe, o Kýrios mou édo̱se, ton pí̱gan makriá?̱ As eínai ev̱logi̱méno to ónoma tou Kyríou kai ton proskýni̱san. (Ió̱v, Ch.1).
Sto kef. 2?̱ Antixoóti̱tes kai skli̱rí̱ thlípsi̱ tou Ió̱v, o Satanás epitrépetai na paíxei pio vathiá sti̱n ergasía?̱ sto dérma sas. Allá i̱ písti̱ tou í̱tan polý megáli̱?̱ kai synéchise na boun ston peirasmó apó ton Sataná, allá den vlasfi̱meítai, den fýsi̱ma, akóma kai to dérma pou ypoféroun tous pónous pou ypésti̱?̱ parémeine se statherí̱ análysi̱ na mi̱n amartánoume, vlasfi̱moún. Ió̱v poté den stráfi̱ke enantíon tou Theoú se óles tis dokimasíes tou.
Sto kef. 3, katarásti̱ke douleiá tou, ti̱n i̱méra pou genní̱thi̱ke, allá den kati̱goroún ton Theó ton póno tous. O Satanás ston peirasmó kai polý, allá nikí̱thi̱ke. Ergasías eínai éna máthi̱ma zo̱í̱s ti̱s sofías, agápi̱, písti̱, afosío̱si̱, ti̱ dikaiosýni̱ kai ti̱ dikaiosýni̱, akómi̱ kai se af̱tí̱n ti̱n i̱méra. Pará óla ta pathí̱mata tou, ti̱ gló̱ssa tou elénchthi̱ke?̱ parémeine pistós ston Kýrio.
Kef. 4:̱ Oi fíloi tou Ió̱v, akómi̱ kai prospáthi̱se na ton peísei, allá den boroúse, den eíche afí̱sei na páei. Parémeine etaireía ston Kýrio. Apó to kapáki. 4, oi fíloi tou vomvardízontai me tóses pollés ero̱tí̱seis me ti̱n elpída óti tha strefótan enantíon tou Theoú
Agapi̱té anagnó̱sti̱ (a), i̱ istoría tou Ió̱v eínai polý si̱mantikó gia ekeínous pou nomízoun óti échoun ypoférei polý, kai o Theós xechasteí kai enkataleiftheí, kai mas parédo̱se sta chéria tou echthroú. Af̱tós den mas agapá, kai den si̱maínoun típota:̱ af̱tó den eínai alí̱theia. O Ió̱v í̱tan mia kalí̱, aplá kai pistós ánthro̱pos. Sti̱n archí̱ ti̱s istorías tous eípa óti o Theós epétrepse Ió̱v dikásti̱kan, allá den epétrepse ston Sataná na angíxei sti̱ zo̱í̱ tou. Xéreis giatí? I̱ chrisménos tou Kyríou, oúte tis pineliés diávolo?̱ O Theós den epitrépei. Af̱tá ta ídia ta lógia tou Kyríou epivevaió̱netai apó ergasía, giatí móno o Theós boreí na alláxei.
O Ió̱v í̱tan polý sofó:̱ parati̱roún óti ta lógia tou eíche nói̱ma. I̱ omorfiá tou Lógou tou Theoú Power, ftánei o kathénas. To si̱mantikó prágma pou káthe Grafí̱, ómo̱s thliveró, odyni̱ró, échei thetikí̱ tou plev̱rá. Pó̱s étsi! O Theós poté den eípe óti den tha eíchame agó̱nes, kai̱moús! Af̱tós o kósmos den eínai o kósmos tou Theoú. Epitrépste mou na exi̱gí̱so̱:̱ ti échei o Theós gia mas, ta paidiá tous, eínai énas kósmos ópou kaneís den tha chreiázetai típota. Poios axízei na páei sto trófimo tha prépei pánta ó, ti af̱tós o kósmos mas prosférei mia áschi̱mi̱ trópo, vró̱miko, anéntimi̱, dólia kai paraplani̱tikí̱. Dystychó̱s, af̱tí̱ eínai i̱ alí̱theia. Ió̱v eíche ta pánta, allá me ti̱n ádeia tou Theoú, gia na deíxei to diávolo, ton Sataná, óti den vrízoun. Kai étsi ékane. Talaipo̱ría sí̱mera, chri̱simév̱ei gia na mas deíxei óti den eímaste típota, kai óti cho̱rís to Theó, den kataktí̱sei típota.
Gia ti̱n ali̱thiní̱ eirí̱ni̱ móno o Theós boreí na mas dó̱sei. Ió̱v eíche ta pánta kai na chásei ta pánta:̱ periousía:̱ oikogéneia, tous fílous, vooeidí̱, agroktí̱mata. Allá af̱tó den í̱tan arketó gia ton ídio, vlasfi̱moún, mourmourízoun enantíon tou Theoú. Tó̱ra, mia eró̱ti̱si̱ gia esás:̱ ti tha í̱tan i̱ antídrasí̱ sas an í̱tan mazí sas! I̱ stási̱, i̱ opoía pí̱re ti̱ douleiá, den tha. Xérete giatí! Eímaste ego̱istés, adýnami̱, kai variá gló̱ssa, kai tha prépei na kánei ó, ti ékane i̱ sýzygos tou Ió̱v. Vlasfi̱meí to Theó sas kai na pethánei. Af̱tó eínai ó, ti eípe ergasías. I̱ arró̱stia, asthéneia, den eínai kai den proérchetai apó ton Theó. Allá poios érchetai sti̱ synécheia? Gia ósous ypi̱retoún ton Theó échei pragmatiká ton Kýrio óla kalá:̱ o Theós eínai fo̱s, ti̱ zo̱í̱, ti̱n ygeía, ti̱n eirí̱ni̱, ti̱n agápi̱, ti̱ dikaiosýni̱, tis ev̱logíes. O diávolos, o Satanás í̱rthe na skotó̱sei, na klépsei kai na katastrépsei. Af̱tós eínai psémata, exapáti̱si̱, to skotádi, to pséma, anentimóti̱ta, k.lp. O Theós den thélei kai den théloun típote apó af̱tá se ólous mas, xérete giatí? Epétrepse móno Yiós tou «Ii̱soú Christoú» édo̱se óla af̱tá ta deiná pou Stav̱ró gia na sas, í̱mastan edó̱ sí̱mera.
Oi prógonoí mas, den egnó̱risan af̱tón ton So̱tí̱ra. Eíchan tous angélous, profí̱tes, iereís pou mesolávi̱se gi 'af̱toús, kai mas sí̱mera, échoume af̱tó to So̱tí̱ra anámesá mas. O Ii̱soús Christós. O Satanás skéfti̱ke óti tha boroúse na kánei ti̱ diamoní̱ Ergasías enántia sto Theó, allá ypí̱rche o fóvos, ypakoí̱, ti̱n písti̱, ti̱ dikaiosýni̱ kai ti̱ dikaiosýni̱. Déchti̱ke ta pánta, giatí í̱xera óti den í̱tan o Theós?̱ pístev̱e óti o Kýrios tha ton apokatastí̱sei ta pánta, kai af̱tó í̱tan étsi, pou tha sas deíxei se mia stigmí̱. Ió̱v den paravíase ton echthró.
Ekeínos me ti̱ gló̱ssa tou tha boroúse na thései ta pánta gia na chásei, epeidí̱ ótan kánoume prágmata cho̱rís na skeftómaste ti̱ gló̱ssa mas, boreí na mas odi̱gí̱sei na desmef̱thoún óla ta eídi̱ to̱n amartió̱n. Kai af̱tó boreí na mas odi̱gí̱sei akómi̱ kai se pnev̱matikó kai fysikó thánato. Af̱tó den échei proséxei to lógo, allá to synaísthi̱ma. To kýrio só̱ma tou kanalioú mólynsi̱s mas, eínai i̱ kardiá:̱ kai egó̱ tha apodeíxei se af̱toús katá ti̱ diárkeia af̱toú tou thématos. Allá ótan váloume ton Kýrio ton Theó pró̱to sti̱ zo̱í̱ mas, boroúme na elénxoume ti̱ gló̱ssa mas, kai emeís den paraviázoun ton echthró. I̱ kardiá leitourgeí synaisthí̱mata, ta synaisthí̱matá mas:̱ eínai o Theós pou miláei. Xérei óla ta prágmata.
Af̱tó eínai dynató móno me ton trópo af̱tó?̱ me ton Theó eínai i̱ pró̱ti̱ se emás. I̱ istoría tou Ió̱v tha prépei na li̱ftheí polý sovará ypópsi̱, dióti eínai mésa apó tis antixoóti̱tes pou érchetai anáptyxi̱. O Theós me ti̱ dýnamí̱ Tou, pou eínai ápeiri̱ eínai i̱ anachó̱ri̱sí̱ mas, i̱ níki̱ mas?̱ ev̱logíes mas apó ton Kýrio ton Theó. Mas dínei ti̱ diéxodo to̱n agó̱no̱n mas. Eínai i̱ éxodos. Étsi í̱tan oi fíloi tou Ió̱v:̱
Elifás epiplí̱ttei ergasías 5:̱ Elifás protrépei ti̱n ergasía pou na anazi̱teí to Theó:̱ 6:̱ dikaiologeí ergasías katangelíes tous
8:̱ vBildade diapsév̱dei ta lógia tou Ió̱v kai dikaiologeí ton Theó. Omologeí ergasías ti̱n dikaiosýni̱ tou Theoú kai zi̱tá gia ti̱n anakoúfisi̱ apó ti̱n dystychía tous 11. So̱fár epiplí̱ttei ergasías, deíchnei ti̱n sofía tou Theoú kai kaleí se metánoia, yperaspízetai ton eaf̱tó ergasías enántia stis kati̱goríes to̱n fílo̱n tou:̱
Iketév̱ei 14. ergasías ti̱n év̱noia tou Theoú, gia lógous syntomías kai ti̱ dystychía ti̱s anthró̱pini̱s zo̱í̱s
15. Elifás kati̱goreí ergasías ti̱s kakías kati̱goreí 16. ergasías tous fílous tou élleipsi̱ sympónias kai eléous
18:̱ Vildád kati̱goreí tekmí̱rio ti̱s ergasías kai ti̱n anypomoni̱sía
19. katangéllei ergasías peísma kai skli̱róti̱ta to̱n fílo̱n sas
20. So̱fár perigráfei tis symforés pou o kakós ypoféroun
21:̱ O deíchnei óti to kakó sychná apolamvánoun ti̱n ev̱i̱mería se af̱tí̱ ti̱ zo̱í̱
22:̱ Elifás kati̱goreí douleiá tou pollés amartíes kai kaleí se metánoia
Théloun Ergasías na parousiastoún enó̱pion tou Theoú kai ti̱n empistosýni̱ sto éleos tou:̱ 23
Arneítai ergasías óti oi aseveís pi̱gaínoun sychná cho̱rís timo̱ría se af̱tí̱ ti̱ zo̱í̱:̱ 24
25:̱ Vildád yposti̱rízei óti o ánthro̱pos den boreí, cho̱rís tekmí̱rio, na dikaiologi̱theí enó̱pion tou Theoú
26:̱ epiplí̱ttei ergasías Vildád kai exypsó̱nei ti̱ dýnami̱ tou Theoú
27:̱ Diati̱reí ergasías akeraióti̱ta kai ti̱n eilikríneia tou
Sto kefálaio 28, léei o Ió̱v:̱ O ánthro̱pos pou gno̱rízei ta prágmata ti̱s gi̱s, allá i̱ sofía eínai éna dó̱ro apó ton Theó
29 Thrí̱nos ergasías thymómaste ti̱n pró̱ti̱ katástasi̱ tou
30. ergasías perigráfei ti̱n áthlia katástasi̱ sti̱n opoía épese
31:̱ di̱ló̱nei ergasías akeraióti̱ta tou sti̱n ektélesi̱ to̱n kathi̱kónto̱n tous
Oi treis ándres oi opoíoi amfisví̱ti̱san ti̱n ergasía, den katalavaíno̱ giatí ypoféroun ergasías tóso polý kai na mi̱n vrízoun, amartía?̱ eípe étsi sti̱n Ergasía. Ió̱v 32, échei apantí̱sei se fílous tou chrónou sas, kai den epitrépoun vlasfi̱mía katá tou Kyríou tou Theoú. Elihu epiplí̱ttei ergasías kai treis fílous tou. Dikaiologeítai Ió̱v o ídios, poté sto Theó.
Cap.33:̱ Elihu kati̱goreí douleiá ti̱s apénanti Theoú kai parermi̱név̱oun tous trópous tou
Kef. 34 Elihu kati̱goreí ergasías gia na milí̱sei ádika tou Theoú
Kef. 35:̱ To kaló kai to kakó den boreí na epi̱reásei ton Theó, allá merikés forés, gia élleipsi̱ písti̱s tou prosvevli̱ménou, den akoúei
Cap.36:̱ Elihu dikaiologeítai o Theós kai léei Ió̱v óti i̱ amartía tou empodízei ti̱n ev̱logía Tou
Kef. 37:̱ O ánthro̱pos, gia na gno̱rízoun ta érga tou Theoú kai ti̱ sofía tou, tha prépei na ton fovoúntai
Cap.38:̱ allá i̱ douleiá eíche akoúsei. O Theós apantáei ergasías kai sas deíchnei to megaleío kai ti̱ sofía tou
Kef. 40:̱ antapokrínetai ergasías sto Theó 4 Idoú, egó̱ eímai áthlia?̱ óti egó̱ tha sou apantí̱so̱? To chéri mou válei sto stóma. "5 Míli̱sa mia forá, kai egó̱ den tha apantí̱so̱?̱ í̱ dýo forés, allá egó̱ den tha procho̱rí̱sei peraitéro̱. 6 Tóte o Kýrios apantá Ergasió̱n apó ti̱n laílapa, kai eípe:̱ 7 zó̱sei ti̱n osfý sou tó̱ra, san ánthro̱pos?̱ Tha sas eró̱ti̱ma, kai eseís mou explicarás. 8 Échete tornarás epísi̱s tha eínai i̱ krísi̱ mou, í̱ tha me kati̱gorí̱sei gia na dikaiologí̱sei ton eaf̱tó sas?
Kai étsi o Theós apantá Ergasió̱n se mia díni̱, deíchnontas se ólous mas poios eínai o Kýrios, o opoíos ékane óla ta prágmata. Kai epísi̱s mas proeidopoieí gia to ti miláme nomízontas óti katéchoume ti̱n alí̱theia. O Theós mas deíchnei edó̱ sto vivlío tou Ió̱v, óti Af̱tós eínai o Kýrios, kai o idioktí̱ti̱s tou óla ta prágmata?̱ kai kamía chrí̱si̱ pou théloun na ekfrásoun tis apópseis apó ta prágmata tou Theoú kai na vrei óti katéchoume ti̱n alí̱theia?̱ giatí den eímaste. Ischýs eínai o Kýrios, kai den ypárchei kanéna si̱meío "vgei" éxo̱ ekeí miláme gia ta pánta pou érchetai brostá?̱ apelef̱theró̱nontas ti̱ gló̱ssa mas, pou molýnei olókli̱ro to só̱ma mas. Kai af̱tó mas odi̱geí sti̱n pnev̱matikí̱ kai so̱matikí̱ thánato. Ekeínos, o diávolos den échei ti̱n exousía na diavásei tis sképseis mas. Móno o Theós boreí na kánei af̱tó:̱ ekmetallév̱etai ta kená pou miláme, cho̱rís na skeftómaste. Kai apodeíchthi̱ke douleiá pou boroúme na kánoume ó, ti ef̱charisteí to Theó cho̱rís na dó̱sei kená se af̱tó.
O Theós eínai pistós kai agapá kai na syncho̱reí. O Theós apánti̱se perissótero ston Ió̱v.
Étsi ékane o Kýrios gia douleiá?̱ Gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, kai megálo̱se thymo̱ménos me tous fílous sas. O Theós eípe ston Ió̱v prosféroun éna olokáf̱to̱ma gia ti̱n yperáspisi̱ to̱n fílo̱n tou, ti̱n orgí̱ tou enantíon tous stamáti̱se. Páli ypákouse ton Theó gia chári̱ to̱n fílo̱n tou. Den í̱tan enantíon tou Theoú, par 'óla ta deiná tous:̱ den échoume af̱tí̱ ti̱n ikanóti̱ta na empistév̱ontai tis yposchéseis tou Kyríou, kai tha paraviázei ton echthró ó̱ste na boreí na kánei éna cháos stis zo̱és mas apó ó, ti léme ótan apelef̱theró̱noun ti̱ gló̱ssa gia na milí̱sei cho̱rís sképsi̱. Ti den prépei na kánoume?̱ móno tóte i̱ gló̱ssa tha chásei ton títlo tou di̱li̱ti̱rió̱di̱ kai thanati̱fóra. Skefteíte kalá prin apó ti̱n omilía típota, allá tha sas o̱felí̱sei kai tha thri̱ní̱soun ton Kýrio ton Theó gia af̱tó. Amí̱n.
. Deíte ti léei sto telef̱taío kefálaio ti̱s ergasías tapeinó̱nei 42. Ió̱v ton eaf̱tó tou enó̱pion tou Theoú kai na tou dó̱sei ti̱ dóxa "1 Tóte apantá Ergasió̱n tou Kyríou, légontas:̱ 2 Xéro̱ óti ó, ti boreíte, kai óti kanénas skopós sou boreí na na proli̱fthoún. 3 Poios eínai af̱tós pou krývei symvoulí̱ cho̱rís ti̱ gnó̱si̱? Gi 'af̱tó kai anéfere óti den eínai katanoi̱tí̱?̱ prágmata gia ména í̱tan ainigmatikí̱, kai den katálava. 4 Akoúste me tó̱ra, kai tha milí̱so̱?̱ Tha sas eró̱ti̱si̱, kai di̱ló̱noun esý se ména. 5 Me ti̱n akróasi̱ tou af̱tiá mou akoúgetai, allá tó̱ra tha deíte ta mátia mou.
6 Gi 'egó̱ apechthánomai, kai na metanoí̱soun se skóni̱ kai stáchtes. O Theós léei stous fílous tou Ió̱v páei s 'af̱tón kai na prosféroun thysíes 7 Kai í̱tan étsi, ó̱ste metá ton Kýrio na milí̱so̱ af̱tá ta lógia ston Ió̱v, o Kýrios eípe ston Elifás o Thaimaníti̱s, orgí̱ mou ánapse enantíon sou, kai katá dýo fílous sou Giatí na mi̱n milí̱sei gia ména ó, ti eínai so̱stó, o̱s ypi̱réti̱s mou o Ió̱v 8 o̱s ek toútou, na lávei eptá táv̱rous kai eftá kriária, kai pi̱gaínete ston doúlo mou ton Ió̱v, kai na prosféroun olokaf̱tó̱mata gia esás, kai doúlos mou o Ió̱v tha prosef̱chi̱thó̱ gia sas .? giatí tha ton dechteí, mí̱po̱s écho̱ ascholi̱theí mazí sas metá ti̱n afrosýni̱ sou?̱ . Ymeís den míli̱se gia ména ó, ti eínai so̱stó o̱s doúlos mou o Ió̱v 9 Étsi Elifás o Thaimaníti̱s kai Vildád i̱ Shuhite kai So̱fár i̱ Naamathite, kai ékanan ópo̱s o Kýrios eípe pros af̱toús?̱ kai o Kýrios déchthi̱ke to próso̱po tou Ió̱v.
O Theós dínei Ió̱v diplásia ev̱i̱mería prin apó af̱tó í̱tan 10 Kai o Kýrios gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, ótan prosef̱chí̱thi̱ke gia tous fílous tou?̱ kai o Kýrios prósthese, dýo forés, me óla ósa eíche prin. 11 Sti̱ synécheia, í̱rthe s 'af̱tón óles tis adelfoús tou, kai óles oi adelfés tou, kai óloi ósoi ton gnó̱rizan prin, kai éfage pso̱mí mazí tou sto spíti tou, kai ton thrí̱ni̱se, kai pari̱góri̱se ton aforoún óla ta kaká pou o Kýrios eíche apostélletai?̱ kai to kathéna apó af̱tá tou édo̱se éna kommáti to̱n chri̱máto̱n, kai éna dachtylídi apó chrysó. 12 Kai o Kýrios ev̱lógi̱se to telef̱taío ákro tou Ió̱v perissótero apó ó, ti archí̱ tou?̱ giatí eíche dekatésseris chiliádes próvata, kai éxi chiliádes kamí̱les, kai chília zév̱gi̱ voó̱n, kai chília gaïdoúria. 13 Eíche epísi̱s eptá gious kai treis kóres. 14 Kai kálese to ónoma tou pró̱tou Jemimah, kai to ónoma tou déf̱terou Keziah, kai to ónoma ti̱s tríti̱s Queren Happuch. 15 Kai se óli̱ ti̱ gi̱ ypí̱rchan gynaíkes pou vréthi̱kan tóso díkaio o̱s kóres tou Ió̱v?̱ kai o patéras tous, tous édo̱se kli̱ronomían metaxý to̱n adelfó̱n tous. 16 Kai metá apó af̱tó ézi̱se ergasías ekatón saránta chrónia, kai eíde tous gious tou, kai gioí », akómi̱ kai tésseris geniés. Échasan ti̱ zo̱í̱ tous 17 étsi i̱ douleiá, eínai paliá kai plí̱ri̱s i̱meró̱n. "
Sympérasma.
I̱ istoría tou Ió̱v, den boreí na páei adiamfisví̱ti̱ti̱, eínai éna vivlío pou tha sas kánoun na af̱xi̱theí agapi̱té anagnó̱sti̱ (a).
Allá pó̱s na af̱xi̱theí me ton póno to̱n állo̱n! To anthró̱pino on, dystychó̱s, den apodéchetai óti kaká prágmata klí̱seis tous ftásei. Théloume móno kalá prágmata gia ti̱ zo̱í̱ mas, kai den noiázontai gia ton póno to̱n állo̱n. O Ió̱v í̱tan to antítheto:̱ o ídios protími̱se kai katára pou o Theós évale sti̱n enochí̱ to̱n pathí̱seo̱n tous.
Gia ypí̱rche fóvos, ypakoí̱ kai sevasmó gia ton Di̱miourgó "Theós". O Satanás skéfti̱ke óti tha boroúse na kánei ti̱ douleiá vlasfi̱moún enántia sto Theó kai ti̱n paramoní̱, allá den boroúse. Kai i̱ douleiá í̱tan sígouros óti í̱tan axízei na empistef̱theí to Theó:̱ o pónos tou, syndyázetai me chami̱lá me ton póno tou Ii̱soú. Xéreis giatí? Ta vásana tou Ii̱soú Christoú í̱tan cheirótera. Si̱meío̱si̱ agapi̱té anagnó̱sti̱ (a), ekeínoi pou í̱tan pistós, ypákouos kai ypákouos ston Kýrio, ton Kýrio élave o̱s antamoiví̱:̱ kai ti eínai af̱tí̱ i̱ antamoiví̱! I̱ so̱ti̱ría kai i̱ apelef̱théro̱si̱. Den échoume akóma:̱ o lógos eínai aplós. Ypakoí̱, o fóvos, písti̱, agápi̱ kai sevasmó gia ton Theó kai ton pli̱síon. Praktikí̱ kalá érga, kai na kánei antallagés, ef̱kairíes, óso af̱tés tis méres.
Eínai dýskolo! Nai, eínai:̱ eínai adýnato! . Ió̱v den eínai perissóteres apó tis vivlikés istoríes me ef̱tychisméno télos:̱ échoume edó̱ sti̱n Palaiá Diathí̱ki̱, oi istoríes Io̱sí̱f, Avraám, Isaák, Iakó̱v, o Ii̱soús tou Nav̱í̱, o Samouí̱l, Davíd, ergasía, kai pollá álla.
Ergasías den boreí na meínei éxo̱, óso nomízete óti eínai éna kakó vivlío. Epeidí̱ o Theós epétrepse óla af̱tá ta deiná ergasías. An o Theós eínai agápi̱, eirí̱ni̱ kai synchó̱resi̱! Af̱tá ta prágmata synévi̱san kai symvaínoun af̱tés tis méres pára polý, ó̱ste na ypárchei mia pnev̱matikí̱, so̱matikí̱ kai synaisthi̱matikí̱ anáptyxi̱. Allá kamía chri̱simóti̱ta, ektós an o Theós échei válei pró̱ta. Étsi matiá antanakloún, epanexetásoume ta prágmata pou kánete:̱ polý prosektikoí me ólous ósous tha milí̱sei. Párte o̱s parádeigma ti̱n istoría tou Ió̱v, an eíche energí̱sei me to synaísthi̱ma, to synaísthi̱ma, ton póno, talaipo̱ría?̱ tha eíche chásei óles tis ev̱logíes ti̱s ypóschesi̱s tou Theoú s 'af̱tón.
O fóvos kai i̱ ypakoí̱ sto Theó, tha eínai pánta axízei ton kópo. Óso dýskolo kai períploko pou eínai i̱ katástasi̱. O lógos tou Theoú mas léei óti energeí epísi̱s se dýskolous kairoús:̱ kai óti tha prépei na ton párei se óles tis periptó̱seis kai katastáseis. Étsi o Ió̱v, allá tha eínai dynatí̱ móno an Ekeínos, o Theós eínai i̱ pró̱ti̱.
Arései i̱ douleiá, písti̱ kai empistosýni̱ ston Kýrio ton Theó pánta. Kai étsi í̱tan to vivlío tou Ió̱v:̱ me polý póno nai, allá me aísio télos gia ti̱n ergasía?̱ eíche mia diplí̱ merída ti̱s ev̱logíes tou Theoú, symperilamvanoméni̱s ti̱s i̱likías tous kai ti̱n periousía tous, kathó̱s kai mia néa oikogéneia. Péthane ergasía se ekatón saránta dýo chrónia, kai me ton kalýtero tou «Theoú» gia ton ídio kai ti̱n oikogéneiá tou. Prin "Theós" gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, Ekeínos, "Theós" eípe mesolaví̱sei ergasías gia tous fílous sas, étsi ó̱ste i̱ orgí̱ tou "Theós" den exev̱menísei gi 'af̱toús. Epeidí̱ aná pása stigmí̱ tous fílous sas thései ti̱ dýnami̱ tou "Theós" brostá apó ta pánta. Allá xéro̱ óti o pónos tou Ió̱v den í̱tan megalýteri̱ apó ti̱n talaipo̱ría tou «Ii̱soú Christoú», o opoíos ypésti̱, ypésti̱, xylokopí̱thi̱ke, kakopoii̱ména, tapeino̱ménos, podopatoúntai, katarásti̱ke kai ftýnoun sto próso̱pó tou, kai tou édo̱se akóma kai xýdi me cholí̱ Ekeínos gia na piei. Allá ypésti̱ ergasías, ypésti̱ tapeíno̱se ton eaf̱tó tou kai í̱tan epísi̱s kataraménos kai kataraménos:̱ Ió̱v, allá parémeine sti̱n epicheíri̱si̱ skopós tou den thétei se «Theós» óla af̱tá pou pérase. Mi̱n nomízete óti to vivlío tou Ió̱v eínai móno éna vivlío talaipo̱ría! Epeidí̱ «o Theós» epitrépetai ergasías, eilikriní̱s ánthro̱pos, enso̱máto̱si̱ kai móno ypoféroun polý! «Theós» gnó̱rize óti i̱ ergasía den vlasfi̱moún, kai den tha eínai antítheti̱ pros «Theó». Íso̱s káti kakó symvaínei sti̱ zo̱í̱ sas, kai eíste vrízoun "Theós" lógo̱ to̱n provli̱máto̱n tous, ta vásaná tous.
Stamatí̱ste, na sképtetai kai na sképtomai gia óla ósa symvaínoun se sas tó̱ra, af̱tí̱ ti̱ stigmí̱.
Na eíste vévaios gia éna prágma?̱ "Theós" den eínai! Xérete giatí! O Theós eínai agápi̱, ti̱n eirí̱ni̱, ti̱n ygeía, ti̱n ev̱géneia, díkaii̱ kai epieikí̱s. To kakó érchetai móno éna méros:̱ o diávolos, o Satanás, Eo̱sfóros, katavrochthízei, katastroféas, echthrós, o drákos, to fídi, klp Poté "Theós".
To vivlío tou Ió̱v periéchei 42 kefálaia:̱ dokimáste mia méra diavásei sto sýnoló tous, sto sýnoló ti̱s, kai na doúme óti af̱tó den eínai éna kakó vivlío, dýskolo na diavasteí.
Noble anagnó̱stes (ópo̱s) al idoú éna állo vivlío, scholíase apó eména, egó̱ den eímai pástoras, kai den écho̱ ptychío ti̱s theologías, allá mia kalí̱ gnó̱si̱ ti̱s Vívlou. Den chreiázetai na eínai theológoi na miloún to lógo tou Theoú. Akrivó̱s kánete mia polý apló prágma, to opoío eínai na diavázoun ti̱ Vívlo káthe méra?̱ kai af̱tó eínai to pó̱s to káno̱.
Edó̱ se af̱tés tis kritikés pou prospathó̱ na deíxo̱ se ólous éna apló kai antikeimenikó trópo, pou tha vreíte se káthe vivlío, káthe kefálaio. Ypárchoun kápoia vivlía pou boreíte na yfaínoun mia kalí̱ kritikí̱, kai ta vivlía tou Ii̱soú tou Nav̱í̱, o Samouí̱l, Esthí̱r, Ió̱v, kai álloi, échoun af̱tí̱ ti̱ dynatóti̱ta.
To schólio Agía Grafí̱ gia ta vivlía í̱tan mia epilogí̱ pou vréthi̱kan gia ména na metaférei óla ta "ekeínous" pou thélei na máthei perissótera schetiká me to lógo tou Theoú, kai merikés forés me ti̱n tempeliá den to kánoun.
Schólia graptí̱ kai ti̱n kritikí̱:̱ José Carlos Ribeiro, mélos ti̱s First Baptist Church tou Campo Grande MS. Apofoíti̱sa to nosokomeío poimantikés apó ti̱n Baptist Church kai ta UFMS, ta éti̱ 2012 AND 2014:̱
Eícha ti̱n timí̱ na í̱tan mathi̱tí̱s tou kathi̱gi̱tí̱ Vioi̱thikí̱s gia tous foiti̱tés iatrikí̱s UFMS kai epísi̱s efi̱mérios kai pástoras Vasiléo̱n.
Af̱tí̱ i̱ kritikí̱ syntáchthi̱ke epanexetasteí apó ton José Carlos Ribeiro, stis 15 Fevrouaríou jcr0856@hotmail.com
. Schólio gia to vivlío tou Ió̱v Vivlíou 18:̱ portogaliká, angliká, elli̱niká kai evraïká
O Ió̱v í̱tan énas apó ekeínous polý idiaítero. Pistós kai afosio̱ménos, kai poté den vgí̱ke apó to stóma, vlasfi̱mía enántia ston Kýrio, gia óla ta deiná. Éna apó ta si̱mantikótera deígmata ti̱s písti̱s, ti̱ dikaiosýni̱, ti̱ dikaiosýni̱, ti̱n písti̱, timióti̱ta kai eilikríneia eínai sto vivlío tou Ió̱v, óti pará ta ósa eíchan symveí me ton ídio, den í̱tan poté enantíon Kyríou tou Theoú. O Satanás élave ádeia apó to Theó na dokimásete douleiá, allá den boroúse na ton angíxei.
O Theós í̱xere ton ypi̱réti̱ tou, den vlasfi̱moún. Pollá kaká prágmata synévi̱san ston Ió̱v, échane ta yliká agathá, ópo̱s, ta agroktí̱mata, ta vooeidí̱, tous ergazómenous kai tis oikogéneiés tous, kathó̱s kai. Allá af̱tós parémeine statherí̱ désmef̱si̱ na mi̱n vlasfi̱moún to Theó?̱ éschise ta roúcha tou, na párei gymnós, kai eípe étsi, gymnó, na vgei apó ti̱n koiliá ti̱s mi̱téras mou, kai gymnós tha epistrépso̱ ekeí. Kai eípe, o Kýrios mou édo̱se, ton pí̱gan makriá?̱ As eínai ev̱logi̱méno to ónoma tou Kyríou kai ton proskýni̱san. (Ió̱v, Ch.1).
Sto kef. 2?̱ Antixoóti̱tes kai skli̱rí̱ thlípsi̱ tou Ió̱v, o Satanás epitrépetai na paíxei pio vathiá sti̱n ergasía?̱ sto dérma sas. Allá i̱ písti̱ tou í̱tan polý megáli̱?̱ kai synéchise na boun ston peirasmó apó ton Sataná, allá den vlasfi̱meítai, den fýsi̱ma, akóma kai to dérma pou ypoféroun tous pónous pou ypésti̱?̱ parémeine se statherí̱ análysi̱ na mi̱n amartánoume, vlasfi̱moún. Ió̱v poté den stráfi̱ke enantíon tou Theoú se óles tis dokimasíes tou.
Sto kef. 3, katarásti̱ke douleiá tou, ti̱n i̱méra pou genní̱thi̱ke, allá den kati̱goroún ton Theó ton póno tous. O Satanás ston peirasmó kai polý, allá nikí̱thi̱ke. Ergasías eínai éna máthi̱ma zo̱í̱s ti̱s sofías, agápi̱, písti̱, afosío̱si̱, ti̱ dikaiosýni̱ kai ti̱ dikaiosýni̱, akómi̱ kai se af̱tí̱n ti̱n i̱méra. Pará óla ta pathí̱mata tou, ti̱ gló̱ssa tou elénchthi̱ke?̱ parémeine pistós ston Kýrio.
Kef. 4:̱ Oi fíloi tou Ió̱v, akómi̱ kai prospáthi̱se na ton peísei, allá den boroúse, den eíche afí̱sei na páei. Parémeine etaireía ston Kýrio. Apó to kapáki. 4, oi fíloi tou vomvardízontai me tóses pollés ero̱tí̱seis me ti̱n elpída óti tha strefótan enantíon tou Theoú
Agapi̱té anagnó̱sti̱ (a), i̱ istoría tou Ió̱v eínai polý si̱mantikó gia ekeínous pou nomízoun óti échoun ypoférei polý, kai o Theós xechasteí kai enkataleiftheí, kai mas parédo̱se sta chéria tou echthroú. Af̱tós den mas agapá, kai den si̱maínoun típota:̱ af̱tó den eínai alí̱theia. O Ió̱v í̱tan mia kalí̱, aplá kai pistós ánthro̱pos. Sti̱n archí̱ ti̱s istorías tous eípa óti o Theós epétrepse Ió̱v dikásti̱kan, allá den epétrepse ston Sataná na angíxei sti̱ zo̱í̱ tou. Xéreis giatí? I̱ chrisménos tou Kyríou, oúte tis pineliés diávolo?̱ O Theós den epitrépei. Af̱tá ta ídia ta lógia tou Kyríou epivevaió̱netai apó ergasía, giatí móno o Theós boreí na alláxei.
O Ió̱v í̱tan polý sofó:̱ parati̱roún óti ta lógia tou eíche nói̱ma. I̱ omorfiá tou Lógou tou Theoú Power, ftánei o kathénas. To si̱mantikó prágma pou káthe Grafí̱, ómo̱s thliveró, odyni̱ró, échei thetikí̱ tou plev̱rá. Pó̱s étsi! O Theós poté den eípe óti den tha eíchame agó̱nes, kai̱moús! Af̱tós o kósmos den eínai o kósmos tou Theoú. Epitrépste mou na exi̱gí̱so̱:̱ ti échei o Theós gia mas, ta paidiá tous, eínai énas kósmos ópou kaneís den tha chreiázetai típota. Poios axízei na páei sto trófimo tha prépei pánta ó, ti af̱tós o kósmos mas prosférei mia áschi̱mi̱ trópo, vró̱miko, anéntimi̱, dólia kai paraplani̱tikí̱. Dystychó̱s, af̱tí̱ eínai i̱ alí̱theia. Ió̱v eíche ta pánta, allá me ti̱n ádeia tou Theoú, gia na deíxei to diávolo, ton Sataná, óti den vrízoun. Kai étsi ékane. Talaipo̱ría sí̱mera, chri̱simév̱ei gia na mas deíxei óti den eímaste típota, kai óti cho̱rís to Theó, den kataktí̱sei típota.
Gia ti̱n ali̱thiní̱ eirí̱ni̱ móno o Theós boreí na mas dó̱sei. Ió̱v eíche ta pánta kai na chásei ta pánta:̱ periousía:̱ oikogéneia, tous fílous, vooeidí̱, agroktí̱mata. Allá af̱tó den í̱tan arketó gia ton ídio, vlasfi̱moún, mourmourízoun enantíon tou Theoú. Tó̱ra, mia eró̱ti̱si̱ gia esás:̱ ti tha í̱tan i̱ antídrasí̱ sas an í̱tan mazí sas! I̱ stási̱, i̱ opoía pí̱re ti̱ douleiá, den tha. Xérete giatí! Eímaste ego̱istés, adýnami̱, kai variá gló̱ssa, kai tha prépei na kánei ó, ti ékane i̱ sýzygos tou Ió̱v. Vlasfi̱meí to Theó sas kai na pethánei. Af̱tó eínai ó, ti eípe ergasías. I̱ arró̱stia, asthéneia, den eínai kai den proérchetai apó ton Theó. Allá poios érchetai sti̱ synécheia? Gia ósous ypi̱retoún ton Theó échei pragmatiká ton Kýrio óla kalá:̱ o Theós eínai fo̱s, ti̱ zo̱í̱, ti̱n ygeía, ti̱n eirí̱ni̱, ti̱n agápi̱, ti̱ dikaiosýni̱, tis ev̱logíes. O diávolos, o Satanás í̱rthe na skotó̱sei, na klépsei kai na katastrépsei. Af̱tós eínai psémata, exapáti̱si̱, to skotádi, to pséma, anentimóti̱ta, k.lp. O Theós den thélei kai den théloun típote apó af̱tá se ólous mas, xérete giatí? Epétrepse móno Yiós tou «Ii̱soú Christoú» édo̱se óla af̱tá ta deiná pou Stav̱ró gia na sas, í̱mastan edó̱ sí̱mera.
Oi prógonoí mas, den egnó̱risan af̱tón ton So̱tí̱ra. Eíchan tous angélous, profí̱tes, iereís pou mesolávi̱se gi 'af̱toús, kai mas sí̱mera, échoume af̱tó to So̱tí̱ra anámesá mas. O Ii̱soús Christós. O Satanás skéfti̱ke óti tha boroúse na kánei ti̱ diamoní̱ Ergasías enántia sto Theó, allá ypí̱rche o fóvos, ypakoí̱, ti̱n písti̱, ti̱ dikaiosýni̱ kai ti̱ dikaiosýni̱. Déchti̱ke ta pánta, giatí í̱xera óti den í̱tan o Theós?̱ pístev̱e óti o Kýrios tha ton apokatastí̱sei ta pánta, kai af̱tó í̱tan étsi, pou tha sas deíxei se mia stigmí̱. Ió̱v den paravíase ton echthró.
Ekeínos me ti̱ gló̱ssa tou tha boroúse na thései ta pánta gia na chásei, epeidí̱ ótan kánoume prágmata cho̱rís na skeftómaste ti̱ gló̱ssa mas, boreí na mas odi̱gí̱sei na desmef̱thoún óla ta eídi̱ to̱n amartió̱n. Kai af̱tó boreí na mas odi̱gí̱sei akómi̱ kai se pnev̱matikó kai fysikó thánato. Af̱tó den échei proséxei to lógo, allá to synaísthi̱ma. To kýrio só̱ma tou kanalioú mólynsi̱s mas, eínai i̱ kardiá:̱ kai egó̱ tha apodeíxei se af̱toús katá ti̱ diárkeia af̱toú tou thématos. Allá ótan váloume ton Kýrio ton Theó pró̱to sti̱ zo̱í̱ mas, boroúme na elénxoume ti̱ gló̱ssa mas, kai emeís den paraviázoun ton echthró. I̱ kardiá leitourgeí synaisthí̱mata, ta synaisthí̱matá mas:̱ eínai o Theós pou miláei. Xérei óla ta prágmata.
Af̱tó eínai dynató móno me ton trópo af̱tó?̱ me ton Theó eínai i̱ pró̱ti̱ se emás. I̱ istoría tou Ió̱v tha prépei na li̱ftheí polý sovará ypópsi̱, dióti eínai mésa apó tis antixoóti̱tes pou érchetai anáptyxi̱. O Theós me ti̱ dýnamí̱ Tou, pou eínai ápeiri̱ eínai i̱ anachó̱ri̱sí̱ mas, i̱ níki̱ mas?̱ ev̱logíes mas apó ton Kýrio ton Theó. Mas dínei ti̱ diéxodo to̱n agó̱no̱n mas. Eínai i̱ éxodos. Étsi í̱tan oi fíloi tou Ió̱v:̱
Elifás epiplí̱ttei ergasías 5:̱ Elifás protrépei ti̱n ergasía pou na anazi̱teí to Theó:̱ 6:̱ dikaiologeí ergasías katangelíes tous
8:̱ vBildade diapsév̱dei ta lógia tou Ió̱v kai dikaiologeí ton Theó. Omologeí ergasías ti̱n dikaiosýni̱ tou Theoú kai zi̱tá gia ti̱n anakoúfisi̱ apó ti̱n dystychía tous 11. So̱fár epiplí̱ttei ergasías, deíchnei ti̱n sofía tou Theoú kai kaleí se metánoia, yperaspízetai ton eaf̱tó ergasías enántia stis kati̱goríes to̱n fílo̱n tou:̱
Iketév̱ei 14. ergasías ti̱n év̱noia tou Theoú, gia lógous syntomías kai ti̱ dystychía ti̱s anthró̱pini̱s zo̱í̱s
15. Elifás kati̱goreí ergasías ti̱s kakías kati̱goreí 16. ergasías tous fílous tou élleipsi̱ sympónias kai eléous
18:̱ Vildád kati̱goreí tekmí̱rio ti̱s ergasías kai ti̱n anypomoni̱sía
19. katangéllei ergasías peísma kai skli̱róti̱ta to̱n fílo̱n sas
20. So̱fár perigráfei tis symforés pou o kakós ypoféroun
21:̱ O deíchnei óti to kakó sychná apolamvánoun ti̱n ev̱i̱mería se af̱tí̱ ti̱ zo̱í̱
22:̱ Elifás kati̱goreí douleiá tou pollés amartíes kai kaleí se metánoia
Théloun Ergasías na parousiastoún enó̱pion tou Theoú kai ti̱n empistosýni̱ sto éleos tou:̱ 23
Arneítai ergasías óti oi aseveís pi̱gaínoun sychná cho̱rís timo̱ría se af̱tí̱ ti̱ zo̱í̱:̱ 24
25:̱ Vildád yposti̱rízei óti o ánthro̱pos den boreí, cho̱rís tekmí̱rio, na dikaiologi̱theí enó̱pion tou Theoú
26:̱ epiplí̱ttei ergasías Vildád kai exypsó̱nei ti̱ dýnami̱ tou Theoú
27:̱ Diati̱reí ergasías akeraióti̱ta kai ti̱n eilikríneia tou
Sto kefálaio 28, léei o Ió̱v:̱ O ánthro̱pos pou gno̱rízei ta prágmata ti̱s gi̱s, allá i̱ sofía eínai éna dó̱ro apó ton Theó
29 Thrí̱nos ergasías thymómaste ti̱n pró̱ti̱ katástasi̱ tou
30. ergasías perigráfei ti̱n áthlia katástasi̱ sti̱n opoía épese
31:̱ di̱ló̱nei ergasías akeraióti̱ta tou sti̱n ektélesi̱ to̱n kathi̱kónto̱n tous
Oi treis ándres oi opoíoi amfisví̱ti̱san ti̱n ergasía, den katalavaíno̱ giatí ypoféroun ergasías tóso polý kai na mi̱n vrízoun, amartía?̱ eípe étsi sti̱n Ergasía. Ió̱v 32, échei apantí̱sei se fílous tou chrónou sas, kai den epitrépoun vlasfi̱mía katá tou Kyríou tou Theoú. Elihu epiplí̱ttei ergasías kai treis fílous tou. Dikaiologeítai Ió̱v o ídios, poté sto Theó.
Cap.33:̱ Elihu kati̱goreí douleiá ti̱s apénanti Theoú kai parermi̱név̱oun tous trópous tou
Kef. 34 Elihu kati̱goreí ergasías gia na milí̱sei ádika tou Theoú
Kef. 35:̱ To kaló kai to kakó den boreí na epi̱reásei ton Theó, allá merikés forés, gia élleipsi̱ písti̱s tou prosvevli̱ménou, den akoúei
Cap.36:̱ Elihu dikaiologeítai o Theós kai léei Ió̱v óti i̱ amartía tou empodízei ti̱n ev̱logía Tou
Kef. 37:̱ O ánthro̱pos, gia na gno̱rízoun ta érga tou Theoú kai ti̱ sofía tou, tha prépei na ton fovoúntai
Cap.38:̱ allá i̱ douleiá eíche akoúsei. O Theós apantáei ergasías kai sas deíchnei to megaleío kai ti̱ sofía tou
Kef. 40:̱ antapokrínetai ergasías sto Theó 4 Idoú, egó̱ eímai áthlia?̱ óti egó̱ tha sou apantí̱so̱? To chéri mou válei sto stóma. "5 Míli̱sa mia forá, kai egó̱ den tha apantí̱so̱?̱ í̱ dýo forés, allá egó̱ den tha procho̱rí̱sei peraitéro̱. 6 Tóte o Kýrios apantá Ergasió̱n apó ti̱n laílapa, kai eípe:̱ 7 zó̱sei ti̱n osfý sou tó̱ra, san ánthro̱pos?̱ Tha sas eró̱ti̱ma, kai eseís mou explicarás. 8 Échete tornarás epísi̱s tha eínai i̱ krísi̱ mou, í̱ tha me kati̱gorí̱sei gia na dikaiologí̱sei ton eaf̱tó sas?
Kai étsi o Theós apantá Ergasió̱n se mia díni̱, deíchnontas se ólous mas poios eínai o Kýrios, o opoíos ékane óla ta prágmata. Kai epísi̱s mas proeidopoieí gia to ti miláme nomízontas óti katéchoume ti̱n alí̱theia. O Theós mas deíchnei edó̱ sto vivlío tou Ió̱v, óti Af̱tós eínai o Kýrios, kai o idioktí̱ti̱s tou óla ta prágmata?̱ kai kamía chrí̱si̱ pou théloun na ekfrásoun tis apópseis apó ta prágmata tou Theoú kai na vrei óti katéchoume ti̱n alí̱theia?̱ giatí den eímaste. Ischýs eínai o Kýrios, kai den ypárchei kanéna si̱meío "vgei" éxo̱ ekeí miláme gia ta pánta pou érchetai brostá?̱ apelef̱theró̱nontas ti̱ gló̱ssa mas, pou molýnei olókli̱ro to só̱ma mas. Kai af̱tó mas odi̱geí sti̱n pnev̱matikí̱ kai so̱matikí̱ thánato. Ekeínos, o diávolos den échei ti̱n exousía na diavásei tis sképseis mas. Móno o Theós boreí na kánei af̱tó:̱ ekmetallév̱etai ta kená pou miláme, cho̱rís na skeftómaste. Kai apodeíchthi̱ke douleiá pou boroúme na kánoume ó, ti ef̱charisteí to Theó cho̱rís na dó̱sei kená se af̱tó.
O Theós eínai pistós kai agapá kai na syncho̱reí. O Theós apánti̱se perissótero ston Ió̱v.
Étsi ékane o Kýrios gia douleiá?̱ Gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, kai megálo̱se thymo̱ménos me tous fílous sas. O Theós eípe ston Ió̱v prosféroun éna olokáf̱to̱ma gia ti̱n yperáspisi̱ to̱n fílo̱n tou, ti̱n orgí̱ tou enantíon tous stamáti̱se. Páli ypákouse ton Theó gia chári̱ to̱n fílo̱n tou. Den í̱tan enantíon tou Theoú, par 'óla ta deiná tous:̱ den échoume af̱tí̱ ti̱n ikanóti̱ta na empistév̱ontai tis yposchéseis tou Kyríou, kai tha paraviázei ton echthró ó̱ste na boreí na kánei éna cháos stis zo̱és mas apó ó, ti léme ótan apelef̱theró̱noun ti̱ gló̱ssa gia na milí̱sei cho̱rís sképsi̱. Ti den prépei na kánoume?̱ móno tóte i̱ gló̱ssa tha chásei ton títlo tou di̱li̱ti̱rió̱di̱ kai thanati̱fóra. Skefteíte kalá prin apó ti̱n omilía típota, allá tha sas o̱felí̱sei kai tha thri̱ní̱soun ton Kýrio ton Theó gia af̱tó. Amí̱n.
. Deíte ti léei sto telef̱taío kefálaio ti̱s ergasías tapeinó̱nei 42. Ió̱v ton eaf̱tó tou enó̱pion tou Theoú kai na tou dó̱sei ti̱ dóxa "1 Tóte apantá Ergasió̱n tou Kyríou, légontas:̱ 2 Xéro̱ óti ó, ti boreíte, kai óti kanénas skopós sou boreí na na proli̱fthoún. 3 Poios eínai af̱tós pou krývei symvoulí̱ cho̱rís ti̱ gnó̱si̱? Gi 'af̱tó kai anéfere óti den eínai katanoi̱tí̱?̱ prágmata gia ména í̱tan ainigmatikí̱, kai den katálava. 4 Akoúste me tó̱ra, kai tha milí̱so̱?̱ Tha sas eró̱ti̱si̱, kai di̱ló̱noun esý se ména. 5 Me ti̱n akróasi̱ tou af̱tiá mou akoúgetai, allá tó̱ra tha deíte ta mátia mou.
6 Gi 'egó̱ apechthánomai, kai na metanoí̱soun se skóni̱ kai stáchtes. O Theós léei stous fílous tou Ió̱v páei s 'af̱tón kai na prosféroun thysíes 7 Kai í̱tan étsi, ó̱ste metá ton Kýrio na milí̱so̱ af̱tá ta lógia ston Ió̱v, o Kýrios eípe ston Elifás o Thaimaníti̱s, orgí̱ mou ánapse enantíon sou, kai katá dýo fílous sou Giatí na mi̱n milí̱sei gia ména ó, ti eínai so̱stó, o̱s ypi̱réti̱s mou o Ió̱v 8 o̱s ek toútou, na lávei eptá táv̱rous kai eftá kriária, kai pi̱gaínete ston doúlo mou ton Ió̱v, kai na prosféroun olokaf̱tó̱mata gia esás, kai doúlos mou o Ió̱v tha prosef̱chi̱thó̱ gia sas .? giatí tha ton dechteí, mí̱po̱s écho̱ ascholi̱theí mazí sas metá ti̱n afrosýni̱ sou?̱ . Ymeís den míli̱se gia ména ó, ti eínai so̱stó o̱s doúlos mou o Ió̱v 9 Étsi Elifás o Thaimaníti̱s kai Vildád i̱ Shuhite kai So̱fár i̱ Naamathite, kai ékanan ópo̱s o Kýrios eípe pros af̱toús?̱ kai o Kýrios déchthi̱ke to próso̱po tou Ió̱v.
O Theós dínei Ió̱v diplásia ev̱i̱mería prin apó af̱tó í̱tan 10 Kai o Kýrios gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, ótan prosef̱chí̱thi̱ke gia tous fílous tou?̱ kai o Kýrios prósthese, dýo forés, me óla ósa eíche prin. 11 Sti̱ synécheia, í̱rthe s 'af̱tón óles tis adelfoús tou, kai óles oi adelfés tou, kai óloi ósoi ton gnó̱rizan prin, kai éfage pso̱mí mazí tou sto spíti tou, kai ton thrí̱ni̱se, kai pari̱góri̱se ton aforoún óla ta kaká pou o Kýrios eíche apostélletai?̱ kai to kathéna apó af̱tá tou édo̱se éna kommáti to̱n chri̱máto̱n, kai éna dachtylídi apó chrysó. 12 Kai o Kýrios ev̱lógi̱se to telef̱taío ákro tou Ió̱v perissótero apó ó, ti archí̱ tou?̱ giatí eíche dekatésseris chiliádes próvata, kai éxi chiliádes kamí̱les, kai chília zév̱gi̱ voó̱n, kai chília gaïdoúria. 13 Eíche epísi̱s eptá gious kai treis kóres. 14 Kai kálese to ónoma tou pró̱tou Jemimah, kai to ónoma tou déf̱terou Keziah, kai to ónoma ti̱s tríti̱s Queren Happuch. 15 Kai se óli̱ ti̱ gi̱ ypí̱rchan gynaíkes pou vréthi̱kan tóso díkaio o̱s kóres tou Ió̱v?̱ kai o patéras tous, tous édo̱se kli̱ronomían metaxý to̱n adelfó̱n tous. 16 Kai metá apó af̱tó ézi̱se ergasías ekatón saránta chrónia, kai eíde tous gious tou, kai gioí », akómi̱ kai tésseris geniés. Échasan ti̱ zo̱í̱ tous 17 étsi i̱ douleiá, eínai paliá kai plí̱ri̱s i̱meró̱n. "
Sympérasma.
I̱ istoría tou Ió̱v, den boreí na páei adiamfisví̱ti̱ti̱, eínai éna vivlío pou tha sas kánoun na af̱xi̱theí agapi̱té anagnó̱sti̱ (a).
Allá pó̱s na af̱xi̱theí me ton póno to̱n állo̱n! To anthró̱pino on, dystychó̱s, den apodéchetai óti kaká prágmata klí̱seis tous ftásei. Théloume móno kalá prágmata gia ti̱ zo̱í̱ mas, kai den noiázontai gia ton póno to̱n állo̱n. O Ió̱v í̱tan to antítheto:̱ o ídios protími̱se kai katára pou o Theós évale sti̱n enochí̱ to̱n pathí̱seo̱n tous.
Gia ypí̱rche fóvos, ypakoí̱ kai sevasmó gia ton Di̱miourgó "Theós". O Satanás skéfti̱ke óti tha boroúse na kánei ti̱ douleiá vlasfi̱moún enántia sto Theó kai ti̱n paramoní̱, allá den boroúse. Kai i̱ douleiá í̱tan sígouros óti í̱tan axízei na empistef̱theí to Theó:̱ o pónos tou, syndyázetai me chami̱lá me ton póno tou Ii̱soú. Xéreis giatí? Ta vásana tou Ii̱soú Christoú í̱tan cheirótera. Si̱meío̱si̱ agapi̱té anagnó̱sti̱ (a), ekeínoi pou í̱tan pistós, ypákouos kai ypákouos ston Kýrio, ton Kýrio élave o̱s antamoiví̱:̱ kai ti eínai af̱tí̱ i̱ antamoiví̱! I̱ so̱ti̱ría kai i̱ apelef̱théro̱si̱. Den échoume akóma:̱ o lógos eínai aplós. Ypakoí̱, o fóvos, písti̱, agápi̱ kai sevasmó gia ton Theó kai ton pli̱síon. Praktikí̱ kalá érga, kai na kánei antallagés, ef̱kairíes, óso af̱tés tis méres.
Eínai dýskolo! Nai, eínai:̱ eínai adýnato! . Ió̱v den eínai perissóteres apó tis vivlikés istoríes me ef̱tychisméno télos:̱ échoume edó̱ sti̱n Palaiá Diathí̱ki̱, oi istoríes Io̱sí̱f, Avraám, Isaák, Iakó̱v, o Ii̱soús tou Nav̱í̱, o Samouí̱l, Davíd, ergasía, kai pollá álla.
Ergasías den boreí na meínei éxo̱, óso nomízete óti eínai éna kakó vivlío. Epeidí̱ o Theós epétrepse óla af̱tá ta deiná ergasías. An o Theós eínai agápi̱, eirí̱ni̱ kai synchó̱resi̱! Af̱tá ta prágmata synévi̱san kai symvaínoun af̱tés tis méres pára polý, ó̱ste na ypárchei mia pnev̱matikí̱, so̱matikí̱ kai synaisthi̱matikí̱ anáptyxi̱. Allá kamía chri̱simóti̱ta, ektós an o Theós échei válei pró̱ta. Étsi matiá antanakloún, epanexetásoume ta prágmata pou kánete:̱ polý prosektikoí me ólous ósous tha milí̱sei. Párte o̱s parádeigma ti̱n istoría tou Ió̱v, an eíche energí̱sei me to synaísthi̱ma, to synaísthi̱ma, ton póno, talaipo̱ría?̱ tha eíche chásei óles tis ev̱logíes ti̱s ypóschesi̱s tou Theoú s 'af̱tón.
O fóvos kai i̱ ypakoí̱ sto Theó, tha eínai pánta axízei ton kópo. Óso dýskolo kai períploko pou eínai i̱ katástasi̱. O lógos tou Theoú mas léei óti energeí epísi̱s se dýskolous kairoús:̱ kai óti tha prépei na ton párei se óles tis periptó̱seis kai katastáseis. Étsi o Ió̱v, allá tha eínai dynatí̱ móno an Ekeínos, o Theós eínai i̱ pró̱ti̱.
Arései i̱ douleiá, písti̱ kai empistosýni̱ ston Kýrio ton Theó pánta. Kai étsi í̱tan to vivlío tou Ió̱v:̱ me polý póno nai, allá me aísio télos gia ti̱n ergasía?̱ eíche mia diplí̱ merída ti̱s ev̱logíes tou Theoú, symperilamvanoméni̱s ti̱s i̱likías tous kai ti̱n periousía tous, kathó̱s kai mia néa oikogéneia. Péthane ergasía se ekatón saránta dýo chrónia, kai me ton kalýtero tou «Theoú» gia ton ídio kai ti̱n oikogéneiá tou. Prin "Theós" gýrise ti̱n aichmalo̱sía tou Ió̱v, Ekeínos, "Theós" eípe mesolaví̱sei ergasías gia tous fílous sas, étsi ó̱ste i̱ orgí̱ tou "Theós" den exev̱menísei gi 'af̱toús. Epeidí̱ aná pása stigmí̱ tous fílous sas thései ti̱ dýnami̱ tou "Theós" brostá apó ta pánta. Allá xéro̱ óti o pónos tou Ió̱v den í̱tan megalýteri̱ apó ti̱n talaipo̱ría tou «Ii̱soú Christoú», o opoíos ypésti̱, ypésti̱, xylokopí̱thi̱ke, kakopoii̱ména, tapeino̱ménos, podopatoúntai, katarásti̱ke kai ftýnoun sto próso̱pó tou, kai tou édo̱se akóma kai xýdi me cholí̱ Ekeínos gia na piei. Allá ypésti̱ ergasías, ypésti̱ tapeíno̱se ton eaf̱tó tou kai í̱tan epísi̱s kataraménos kai kataraménos:̱ Ió̱v, allá parémeine sti̱n epicheíri̱si̱ skopós tou den thétei se «Theós» óla af̱tá pou pérase. Mi̱n nomízete óti to vivlío tou Ió̱v eínai móno éna vivlío talaipo̱ría! Epeidí̱ «o Theós» epitrépetai ergasías, eilikriní̱s ánthro̱pos, enso̱máto̱si̱ kai móno ypoféroun polý! «Theós» gnó̱rize óti i̱ ergasía den vlasfi̱moún, kai den tha eínai antítheti̱ pros «Theó». Íso̱s káti kakó symvaínei sti̱ zo̱í̱ sas, kai eíste vrízoun "Theós" lógo̱ to̱n provli̱máto̱n tous, ta vásaná tous.
Stamatí̱ste, na sképtetai kai na sképtomai gia óla ósa symvaínoun se sas tó̱ra, af̱tí̱ ti̱ stigmí̱.
Na eíste vévaios gia éna prágma?̱ "Theós" den eínai! Xérete giatí! O Theós eínai agápi̱, ti̱n eirí̱ni̱, ti̱n ygeía, ti̱n ev̱géneia, díkaii̱ kai epieikí̱s. To kakó érchetai móno éna méros:̱ o diávolos, o Satanás, Eo̱sfóros, katavrochthízei, katastroféas, echthrós, o drákos, to fídi, klp Poté "Theós".
To vivlío tou Ió̱v periéchei 42 kefálaia:̱ dokimáste mia méra diavásei sto sýnoló tous, sto sýnoló ti̱s, kai na doúme óti af̱tó den eínai éna kakó vivlío, dýskolo na diavasteí.
Noble anagnó̱stes (ópo̱s) al idoú éna állo vivlío, scholíase apó eména, egó̱ den eímai pástoras, kai den écho̱ ptychío ti̱s theologías, allá mia kalí̱ gnó̱si̱ ti̱s Vívlou. Den chreiázetai na eínai theológoi na miloún to lógo tou Theoú. Akrivó̱s kánete mia polý apló prágma, to opoío eínai na diavázoun ti̱ Vívlo káthe méra?̱ kai af̱tó eínai to pó̱s to káno̱.
Edó̱ se af̱tés tis kritikés pou prospathó̱ na deíxo̱ se ólous éna apló kai antikeimenikó trópo, pou tha vreíte se káthe vivlío, káthe kefálaio. Ypárchoun kápoia vivlía pou boreíte na yfaínoun mia kalí̱ kritikí̱, kai ta vivlía tou Ii̱soú tou Nav̱í̱, o Samouí̱l, Esthí̱r, Ió̱v, kai álloi, échoun af̱tí̱ ti̱ dynatóti̱ta.
To schólio Agía Grafí̱ gia ta vivlía í̱tan mia epilogí̱ pou vréthi̱kan gia ména na metaférei óla ta "ekeínous" pou thélei na máthei perissótera schetiká me to lógo tou Theoú, kai merikés forés me ti̱n tempeliá den to kánoun.
Schólia graptí̱ kai ti̱n kritikí̱:̱ José Carlos Ribeiro, mélos ti̱s First Baptist Church tou Campo Grande MS. Apofoíti̱sa to nosokomeío poimantikés apó ti̱n Baptist Church kai ta UFMS, ta éti̱ 2012 AND 2014:̱
Eícha ti̱n timí̱ na í̱tan mathi̱tí̱s tou kathi̱gi̱tí̱ Vioi̱thikí̱s gia tous foiti̱tés iatrikí̱s UFMS kai epísi̱s efi̱mérios kai pástoras Vasiléo̱n.
Af̱tí̱ i̱ kritikí̱ syntáchthi̱ke epanexetasteí apó ton José Carlos Ribeiro, stis 15 Fevrouaríou jcr0856@hotmail.com
Digite
um texto ou endereço de um site ou traduza um documento.
א התנ"ך הקדוש ג 'פ' קבוע נאמן; הגיב על ידי ספרים על ידי José Carlos
ריביירו
. פירוש על ספר איוב ספר 18: פורטוגזית, אנגלית, יווני ובעברית
עבודה הייתה אחד מאותם מאוד מיוחדים. נאמן ואדוק ומעולם לא יצאו מהפה, חילול השם נגד אלוהים, לכל הסבל. אחת דוגמאות הטובות ביותר של נאמנות, צדקה, צדק, נאמנות, יושר וכנות הוא בספר איוב, שלמרות כל מה שקרה לו, מעולם לא היה נגד ה 'אלוהים. השטן קיבל אישור מאלוהים לנסות איוב, אבל לא יכל לגעת בו.
אלוהים ידע משרתו, לא יחלל את השם. כמה דברים רעים קרו לאיוב, שהוא מאבד את חומר סחורות, כמו, משקים, בקר, עובדים ובני משפחותיהם, כמו גם. אבל הוא נשאר התקשרות איתנה שלא תחלל את שם ה '; הוא קרע את בגדיו, מקבל עירום, ואמר כך, עירום, לצאת מהרחם של האמא שלי, ועירום עליי לחזור לשם. והוא אמר, ה 'נתנה לי, הוא לקח, יתברך שמו של ה' וסגד לו. (איוב, Ch.1).
בפרק. 2; מצוקות וסבל אכזרי של איוב, השטן מותר לשחק עמוק יותר בעבודה; על העור שלך. אבל נאמנותו הייתה גדולה מאוד; והוא המשיך להתפתות על ידי שטן, אבל לא בחילול קודש, אין רחש, אפילו עור סובל כאבים שנגרמו לו; נשאר בהחלטה נחושה שלא לחטוא, חילול. עבודה מעולם לא פנתה נגד אלוהים בכל הסבל שלו.
בפרק. 3, איוב קילל את יומו, ביום שהוא נולד, אך לא מאשים את אלוהים סבלם. השטן מתפתה והרבה, אך הובס. עבודה היא שיעור חיים של חוכמה, אהבה, נאמנות, נאמנות, יושר וצדק אפילו עד עצם היום הזה. למרות כל הסבל שלו, לשונו הייתה בשליטה; הוא נשאר נאמן לה '.
Cap 4:. חברי העבודה של אף ניסה לשכנע אותו, אבל לא יכולתי, הוא לא הרפה. חברה נשארה בלורד. מהכובע. 4, חבריו הפציצו עם כל כך הרבה שאלות, בתקווה שהוא יהפוך נגד אלוהים
קורא יקר (א), את סיפורו של איוב הוא חשוב מאוד למי שחושב שהם סבלו הרבה, ואלוהים שכח ונטוש, וגאל אותנו לידיו של האויב. הוא לא אוהב אותנו, ולא אומר שום דבר: זה לא נכון. עבודה הייתה איש טוב, פשוט ונאמן. בתחילת הסיפור שספרתי להם שאלוהים אפשר איוב נשפטו, אך לא הרשה לשטן לגעת בחייו. אתה יודע למה? משח ה ', ולא נגיעות השטן; אלוהים לא מרשה. מילות מאוד אלה של האדון יאושרו על ידי איוב, משום שרק אלוהים יכול לשנות.
העבודה הייתה מאוד חכמה: לב, כי דבריו היו משמעות. היופי של המילה של אלוהים כוח, מגיע לכולם. הדבר החשוב שכל כתבי קודש, לעומת זאת עצובים, כואב, יש הצד החיובי שלה. איך כל כך! אלוהים מעולם לא אמר שלא הייתה לנו מאבקים, ניסויים, תלאות! העולם הזה הוא לא עולמו של הקב"ה. תן לי להסביר: מה יש לאלוהים עלינו, הילדים שלהם, הוא עולם שבו אף אחד לא צריך שום דבר. שמגיע להם להיכנס לשם תהיה לי הכל מה העולם הזה מציע לנו דרך מגעיל, מלוכלכת, לא ישרה, רמאים ומטעות. למרבה הצער זו האמת. עבודה הייתה הכל, אבל ברשותו של אלוהים, כדי להראות את השטן, השטן, שהוא לא לקלל. וכך הוא עשה. סובל כיום, משמש כדי להראות לנו שאנחנו כלום, וכי בלי אלוהים, לא לכבוש שום דבר.
לשלום אמיתי רק אלוהים יכול לתת לנו. עבודה הייתה הכל ואיבדה את הכל: רכוש: משפחה, חברים, בקר, חוות. אבל זה לא הספיק לו, לנאץ, מלמל נגד אלוהים. עכשיו שאלה אליך: מה תהיה התגובה שלך כאילו היו איתך! הגישה, שלקחה את העבודה, אתה לא. האם אתה יודע למה! אנחנו אנוכיים, חלשים, ושפה כבדה, והיה עושים את מה שהוא עשה לאשתו של איוב. לקלל את אלוהים שלך ולמות. זה מה שהיא אמרה איוב. המחלה, מחלה, אינן ולא באה מאלוהים. אבל מי שבא לאחר מכן? למי שעובד את ה 'באמת יש אלוהים כל טובה: אלוהים הוא אור, חיים, בריאות, שלום, אהבה, צדק, ברכות. הוא שטן, השטן בא להרוג, לגנוב ולהרוס. הוא משקר, מרמה, חושך, שקר, חוסר יושר, וכו ' אלוהים לא רוצה ולא רוצה את כל זה לכל אחד מאיתנו, אתה יודע למה? הוא אפשר את בנו יחידו "ישו" נתן את כל סבל שהצלב לך, שהיינו כאן היום.
אבותינו, הם לא ידעו מושיע זה. היו להם מלאכים, הנביאים, כהנים שהתערבו להם, ולנו היום, יש לנו מושיע זה בינינו. ישוע משיח. השטן חשב שהוא יכול להפוך את השהייה איוב נגד אלוהים, אבל לא היה פחד, ציות, נאמנות, יושר וצדק. הוא קיבל את הכל, כי ידעתי שלא היה אלוהים; הוא האמין שאלוהים יחזיר לו הכל, וזה היה כל כך, שייראה לכם ברגע. עבודה לא הפרה את האויב.
הוא עם הלשון שלו יכול לשים את הכל כדי להפסיד, משום שכאשר אנחנו עושים דברים בלי לחשוב בשפה שלנו, זה יכול להוביל אותנו לבצע כל מיני חטאים. ושאף עלול להוביל אותנו למוות רוחני ופיזי. זה לא לשעות לסיבה, אבל רגש. הגוף העיקרי של ערוץ הזיהום שלנו, הוא לב לבו: ואני אוכיח להם בנושא הזה. אבל כאשר אנחנו שמים את אלוהים אלוהים הראשון בחיינו, אנחנו יכולים לשלוט בשפה שלנו, ואנחנו לא מפרים את האויב. הלב עובד רגשות, התחושות שלנו: אלוהים הוא זה שמדבר אותו. הוא יודע את כל הדברים.
זה אפשרי רק בדרך זו; עם אלוהים להיות הראשון בנו. סיפורו של איוב צריך לקחת ברצינות רבה, כי זה דרך מצוקה שמגיעה צמיחה. אלוהים דרך כוחו שהוא אינסופי הוא היציאה שלנו, הנצחון שלנו; הברכות שלנו מאלוהים אלוהים. הוא נותן לנו את הדרך החוצה מהמאבקים שלנו. הוא הפלט. אז היה חבריו של איוב:
אליפז מוכיח איוב 5: אליפז קורא לאיוב שמבקש אלוהים: 6: איוב מצדיק את תלונותיהם
8: vBildade מפריך את דבריו של איוב ומצדיק את אלוהים. עבודה מתוודה הצדק של אלוהים ומבקשת הקלה מסבלם 11. Zophar מוכיח איוב, מראה את חוכמתו של אלוהים, וקורא לתשובה איוב מגן על עצמו מפני האשמות של חבריו:
14. איוב מתחנן לטובתו של אלוהים, לשם קיצור ואומללות של חיי אדם
15. אליפז מאשים עבודה של רשעות 16. איוב מאשים את חבריו חסרי חמלה ורחמים
18: Bildad מאשים חזקתו של איוב וחוסר סבלנות
19. איוב מתלונן על עקשנות וקשיחות של החברים שלך
20. Zophar מתאר את האסונות שהרשעים סובלים
21: O מראה כי הרשעים לעתים קרובות ליהנות משגשוג בחיים האלה
22: אליפז מאשים עבודה של חטאים רבים וקוראים לתשובה
23: איוב רוצה להציג את עצמם לפני ה 'ואמון ברחמיו
24: איוב מכחיש כי הרשעים הולכים לעתים קרובות ללא עונש בעולם הזה
25: Bildad גורס כי אדם לא יכול, ללא הנחה, מוצדק לפני אלוהים
26: איוב מוכיח Bildad ומרומם את כוחו של אלוהים
27: איוב שומר יושרה והכנות שלה
בפרק 28, איוב אומר: האדם מודע לדברים של כדור הארץ, אבל חוכמה היא מתנה מאלוהים
29 קינתו של איוב לזכור המדינה הראשונה שלו
30. איוב מתאר את המצב האומלל שבו נפל
31: איוב מכריז על יושרו בתפקידם
אלה שלושת גברים שחקרו את העבודה, הם לא הבינו למה איוב לסבול כל כך הרבה ולא לקלל, חטא; אמר זאת באיוב. איוב 32, הגיב לעת את החברים שלך, ולא לאפשר לחילול שם נגד ה 'אלוהים. אליהוא מוכיח איוב ושלושת חבריו. עבודה הצדיקה את עצמו, לא לאלוהים.
Cap.33: אליהוא מאשים עבודה של התנגדות לאלוהים ולא מבין את דרכיו
הכובע. 34 אליהוא מאשים איוב לדבר שלא בצדק של אלוהים
Cap 35:. הטוב ורע לא יכולים להשפיע אלוהים, אבל לפעמים, על חוסר האמונה של נגוע, לא מקשיבים ל
Cap.36: אליהוא מוצדק אלוהים ואומר שאיוב חטאו מעכב את ברכתו
Cap 37:. איש, לדעת את עבודותיהם של אלוהים ואת החוכמה שלו, צריך לפחדו
Cap.38: אבל איוב שמע. אלוהים עונה לעבודה ומראה לך גדולתו וחכמתו
. בחור 40: איוב מגיב לאלוהים 4 הנני נתעב; שאני אענה לך? היד שלי לשים בפה. "5 דברתי פעם אחת, ואני לא אענה; או פעמיים, אבל אני אמשיך לא יותר. 6 ואז ה 'ענתה איוב מתוך ההסערה, ואמרה: 7 לשנס מותן עכשיו כמו אדם; אני אחקור אותך, ואתה explicarás. 8 האם אתה גם יהיה tornarás השיפוט שלי, או שאתה מגנה אותי כדי להצדיק את עצמך?
וכך אלוהים ענה איוב בסערה, מראה לנו את כל שהוא האדון, שעשה את כל הדברים. וגם מזהיר אותנו על מה אנחנו מדברים חושבים שיש לנו את האמת. אלוהים מראה לנו כאן בספר איוב, שהוא האדון, והבעלים של כל הדברים; ואין טעם שרוצה לתת חוות דעת מדבריו של אלוהים ומגלה שיש לנו את האמת; בגלל שאנחנו לא. כוח הוא כל האדון, ואין טעם "לצאת" שם בחוץ מדבר על כל מה שמגיע קדימה; שחרור בשפה שלנו, אשר תזהם את הגוף כולו שלנו. וזה מוביל אותנו למוות רוחני ופיזי. הוא, יש לו את השטן אין כוח לקרוא את המחשבות שלנו. רק אלוהים יכול לעשות את זה: הוא מנצל את הפרצות שאנחנו מדברים בלי לחשוב. ואיוב הוכיח שאנחנו יכולים לעשות מה שמתחשק אלוהים בלי לתת פרצות אליו.
אלוהים הוא נאמן ואוהב וסלחני. אלוהים נעניתי יותר לעבודה.
אז עשה ה 'לאיוב; הוא פנה שביו של איוב, וגדל כועסים על החברים שלך. אלוהים אמר איוב להציע שואה בהגנה על חבריו, לכעסו נגדם חדל. שוב הוא ציית אלוהים בשם חבריו. הוא לא היה נגד אלוהים, למרות כל הסבל שלהם: אין לנו את היכולת הזו לסמוך על ההבטחות של אלוהים, ואנחנו מפרים את האויב כדי שהוא יוכל לעשות בלגן בחיינו על ידי מה שאנחנו אומרים כאשר אנו משחררים את השפה לדבר בלי לחשוב. מה שאנחנו לא צריכים לעשות; רק אז השפה תאבד את התואר רעיל וקטלני. תחשוב היטב לפני שדברתי שום דבר, אבל יועיל לך ותתאבל ה 'אלוהים לזה. אמן.
. ראה מה שכתוב בפרק האחרון של איוב 42. איוב משפיל את עצמו לפני ה 'ותיתן לו תהילה "1 ואז איוב ענה ה', ואמר, 2 אני יודע שכל מה שאתה יכול, וכי לא יכולה מטרה שלך ניתן למנוע. 3 מי זה מעלים עצה בלי דעת? אז דיווח כי הבנתי שלא; דברים בשבילי היו בלתי-מובנים, ואני לא הבנתי. 4 תקשיב לי עכשיו, ואני אדבר; אני אחקור אותך, ולהכריז אתה אליי. 5 עם הדיון באוזניים שלי שמעו, אבל עכשיו אתה רואה את העיניים שלי.
6 למה זה אני מתעב את עצמי, ולחזור בתשובה בעפר ואפר. אלוהים אומר לחבריו של איוב ללכת אליו ולהקריב 7 וזה היה כל כך, שאחרי ה 'לדבר את המילים האלה לעבודה, יאמר יהוה אל אליפז Temanite, הזעם שלי הוא נדלק נגדך, ונגד שני חבריך למה לא דיבר עליי את מה שנכון, כמו איוב עבדי 8 לכן לקחת שבעה פרים ושבעה אילים, וללכת לעבודה עבדי, ולהציע הצעות השרופות בשבילך, ואיוב עבדי יתפלל בשבילך .; מדוע יקבל אותו, כדי שלא להתמודד איתך אחרי האיוולת שלך; . אתם לא דיברו עליי את מה שנכון כאיוב עבדי 9 אז אליפז Temanite וBildad Shuhite וZophar Naamathite, ועשו כיהוה ויאמר אליהם; וה 'קיבלה את פניו של איוב.
אלוהים נותן עבודה כפליים שגשוג לפני שהיה 10 ואלוהים הפך את שביו של איוב, כשהוא התפלל לחבריו; וה 'הוסיפה, פעמיים, לכל מה שהיה לו בעבר. 11 ואז באו אליו כל אחיו, וכל אחיותיו, וכל מי שהכיר אותו לפני, ואכלתי לחם עימו בביתו, והם קוננו, וניחמו אותו בנוגע לכל הרע שהיה יהוה נשלח; וכל אחד מהם נתן לו חתיכה של כסף, וטבעת של זהב. 12 אז ה 'בירכה את אחרית איוב יותר מ תחילתו; להיה לו ארבעה עשרה אלף צאן ושישה אלף גמלים, ועול אלף שוורים, והאלף להעריך. 13 היו לו גם שבעה בנים ושלוש בנות. 14 והוא נקרא על שם Jemimah הראשון, ואת שמו של Keziah השני, ושמו של השלישי-Queren Happuch. 15 ובכל הארץ היו נשים שנמצאו עד יפה כבנות איוב; והאבא שלהם נתן להם נחלה בתוך אחיהם. 16 ואחרי זה חי איוב מאה וארבעים שנה, וראה בניו, ובני הבנים, אפילו ארבעה דורות. 17 אז איוב מת, להיות זקן ושבעת ימים. "
מסקנה.
סיפורו של איוב, לא יכול ללכת ללא עוררין, הוא ספר שיגרום לך לגדול קורא יקר (א).
אבל איך לגדל עם סבלם של אחרים! בן האדם למרבה הצער, אינו מוכנים שדברים רעים שיחות להגיע אליהם. אנחנו רק רוצים שדברים טובים לחיים שלנו, ולא אכפת להם סבלם של אחרים. העבודה הייתה ההפך: הוא העדיף וקללה שאלוהים לשים על האשמה של המחלות שלהם.
להיה חשש, ציות, והכבוד לבורא "אלוהים". השטן חשב שהוא יכול לעשות את העבודה של חילול נגד אלוהים ולהישאר, אבל לא הצליח. ואיוב היה בטוח שזה היה שווה לבטוח באלוהים: הסבל שלו, הוא מתאים על ידי נמוך עם סבלו של ישו. אתה יודע למה? הסבל של ישו היה גרוע. הערה קורא יקר (א), מי שהיו נאמנים, צייתנים וממושמעת לאלוהים, קיבל את אדון כפרס: ומה הוא גמול זה! הישועה והשחרור. יש לנו עדיין לא: הסיבה לכך היא פשוטה. צייתנות, פחד, נאמנות, אהבה וכבוד לאלוהים והשכן. לתרגל מעשים טובים, ולעשות חילופים, מציאות, כפי שהרבה בימים אלה.
זה קשה! כן זה הוא: זה בלתי אפשרי! . עבודה היא לא יותר מהסיפורים המקראיים עם סוף טוב: יש לנו כאן בברית הישנה, סיפורי יוסף, אברהם, יצחק, יעקב, יהושע, שמואל, דוד, איוב, ועוד רבים אחרים.
עבודה לא יכול להישאר בחוץ, ככל שאתה חושב שזה ספר רע. מכיוון שאלוהים אפשר את כל זה איוב הסבל. אם אלוהים הוא אהבה, שלום, וסליחה! הדברים האלה קרו, ויקרו בימים אלה גם, ולכן יש צמיחה רוחנית, פיזית ורגשית. אבל אין טעם, אלא אם כן אלוהים הוא לשים ראשון. כך נראה משקף, לחשוב מחדש על הדברים שאתה עושה: מאוד זהירים עם כל מי שידבר. קח כדוגמא את סיפורו של איוב, אם זה פעל עם רגש, התחושה, הכאב, סבל; הוא היה מאבד את כל הברכות של הבטחתו של אלוהים אליו.
הפחד וציות לאלוהים, תמיד יהיה שווים את זה. קשה או מסובך כמו שזה המצב. המילה של אלוהים אומרת לנו שהוא פועל גם בזמנים קשים: ושאנחנו צריכים לקבל אותו בכל הזדמנות והמצבים. כך איוב עשה, אבל יהיה אפשרי רק אם הוא, אלוהים הוא ראשון.
כמו איוב, מאמינים ואמון באלוהים אלוהים תמיד. וכך היה בספר איוב: עם הרבה סבל כן, אבל עם סוף טוב לעבודה; הייתה מנה כפולה של הברכות של אלוהים, כולל גילם וברכושם, ומשפחה חדשה. עבודה מתה ב142 שנים, ולמיטב של "אלוהים" לו ולמשפחתו. לפני "אלוהים" הפך את שביו של איוב, הוא, "אלוהים", אמר איוב להתערב לחברים שלך, כך את זעמו של "אלוהים" לא לרצות אותם. כי בכל פעם החברים שלך לשים את כוחו של "אלוהים" מול כל דבר. אבל יודעים שהסבל של איוב לא היה גדול יותר מסבלם של "ישו", שסבל, סבל, הוכה, התעללות מושפלת, נרמס, קיללתי וירקתי בפניו, ונתן, אותו אפילו חומץ עם כיס הוא לשתות. אבל איוב סבל, סבל השפיל את עצמו וגם קילל וגדף: איוב אבל הוא נשאר במטרת המשרד לא להכניס "אלוהים" כל מה שהוא עבר. לא חושב שספר איוב הוא רק ספר אחד סבל! כי "אלוהים" מותר איוב, איש כנה, לשלב וסובלת באותה מידה! "אלוהים" ידע שאיוב לא תחלל את שם, ולא יהיה נגד "אלוהים". אולי משהו רע שקורה בחיים שלך, ואתה מקלל את "אלוהים" בגלל הבעיות שלהם, סבלם.
לעצור, לחשוב, להרהר ולהרהר על כל מה שקורה לך עכשיו, ברגע זה.
להיות בטוח בדבר אחד; "אלוהים" הוא לא! האם אתה יודע למה! אלוהים הוא אהבה, שלום, בריאות, טוב לב, הוגנת וסלחנית. Evil מגיע מקום אחד בלבד: השטן, שטן, לוציפר, טורף, משחתת, אויב, דרקון, נחש וכו ' לעולם לא "אלוהים".
ספר איוב מכיל 42 פרקים: לנסות יום אחד לקרוא אותו במלואו, בשלמותו, ותראה שזה לא ספר רע, קשה לקריאה.
קוראים אצילים (כ) אל הנה עוד ספר הגיב על ידי לי, אני לא כומר, ואין לי תואר בתיאולוגיה, אבל ידע בתנ"ך טוב. אנחנו לא צריכים להיות תיאולוגים לדבר המילה של אלוהים. פשוט תעשה את דבר פשוט מאוד, שבו הוא לקרוא את התנ"ך כל יום; וכך אני עושה.
כאן בביקורות אלה אני מנסה להראות לכולם באופן פשוט ואובייקטיבי שימצא בכל ספר, בכל פרק. יש כמה ספרים שאתה יכול לקלוע ביקורת טובה, וספריו של יהושע, שמואל, אסתר, איוב, ואחרים, שמתקן זה.
פרשנות מקרא הקודש לספרים הייתה אפשרות למצוא לי לשאת את כל "אלה" מי שרוצים ללמוד יותר על המילה של אלוהים, ולפעמים על ידי עצלות לא עושים את זה.
תגובות שקבלו וביקורת: José Carlos ריביירו, חבר הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של Campo Grande MS. סיימתי את הלימודים בבית חולים על ידי רבנות הכנסייה הבפטיסטית וUFMS, שנות 2012 AND 2014:
הייתה לי הכבוד להיות תלמידו של הפרופסור לביו-האתיקה לUFMS סטודנטים לרפואה וגם מלכי כומר וכומר.
סקירה זו נכתבה נסקרה על ידי José Carlos ריביירו, 15 בפברואר jcr0856@hotmail.com
. פירוש על ספר איוב ספר 18: פורטוגזית, אנגלית, יווני ובעברית
עבודה הייתה אחד מאותם מאוד מיוחדים. נאמן ואדוק ומעולם לא יצאו מהפה, חילול השם נגד אלוהים, לכל הסבל. אחת דוגמאות הטובות ביותר של נאמנות, צדקה, צדק, נאמנות, יושר וכנות הוא בספר איוב, שלמרות כל מה שקרה לו, מעולם לא היה נגד ה 'אלוהים. השטן קיבל אישור מאלוהים לנסות איוב, אבל לא יכל לגעת בו.
אלוהים ידע משרתו, לא יחלל את השם. כמה דברים רעים קרו לאיוב, שהוא מאבד את חומר סחורות, כמו, משקים, בקר, עובדים ובני משפחותיהם, כמו גם. אבל הוא נשאר התקשרות איתנה שלא תחלל את שם ה '; הוא קרע את בגדיו, מקבל עירום, ואמר כך, עירום, לצאת מהרחם של האמא שלי, ועירום עליי לחזור לשם. והוא אמר, ה 'נתנה לי, הוא לקח, יתברך שמו של ה' וסגד לו. (איוב, Ch.1).
בפרק. 2; מצוקות וסבל אכזרי של איוב, השטן מותר לשחק עמוק יותר בעבודה; על העור שלך. אבל נאמנותו הייתה גדולה מאוד; והוא המשיך להתפתות על ידי שטן, אבל לא בחילול קודש, אין רחש, אפילו עור סובל כאבים שנגרמו לו; נשאר בהחלטה נחושה שלא לחטוא, חילול. עבודה מעולם לא פנתה נגד אלוהים בכל הסבל שלו.
בפרק. 3, איוב קילל את יומו, ביום שהוא נולד, אך לא מאשים את אלוהים סבלם. השטן מתפתה והרבה, אך הובס. עבודה היא שיעור חיים של חוכמה, אהבה, נאמנות, נאמנות, יושר וצדק אפילו עד עצם היום הזה. למרות כל הסבל שלו, לשונו הייתה בשליטה; הוא נשאר נאמן לה '.
Cap 4:. חברי העבודה של אף ניסה לשכנע אותו, אבל לא יכולתי, הוא לא הרפה. חברה נשארה בלורד. מהכובע. 4, חבריו הפציצו עם כל כך הרבה שאלות, בתקווה שהוא יהפוך נגד אלוהים
קורא יקר (א), את סיפורו של איוב הוא חשוב מאוד למי שחושב שהם סבלו הרבה, ואלוהים שכח ונטוש, וגאל אותנו לידיו של האויב. הוא לא אוהב אותנו, ולא אומר שום דבר: זה לא נכון. עבודה הייתה איש טוב, פשוט ונאמן. בתחילת הסיפור שספרתי להם שאלוהים אפשר איוב נשפטו, אך לא הרשה לשטן לגעת בחייו. אתה יודע למה? משח ה ', ולא נגיעות השטן; אלוהים לא מרשה. מילות מאוד אלה של האדון יאושרו על ידי איוב, משום שרק אלוהים יכול לשנות.
העבודה הייתה מאוד חכמה: לב, כי דבריו היו משמעות. היופי של המילה של אלוהים כוח, מגיע לכולם. הדבר החשוב שכל כתבי קודש, לעומת זאת עצובים, כואב, יש הצד החיובי שלה. איך כל כך! אלוהים מעולם לא אמר שלא הייתה לנו מאבקים, ניסויים, תלאות! העולם הזה הוא לא עולמו של הקב"ה. תן לי להסביר: מה יש לאלוהים עלינו, הילדים שלהם, הוא עולם שבו אף אחד לא צריך שום דבר. שמגיע להם להיכנס לשם תהיה לי הכל מה העולם הזה מציע לנו דרך מגעיל, מלוכלכת, לא ישרה, רמאים ומטעות. למרבה הצער זו האמת. עבודה הייתה הכל, אבל ברשותו של אלוהים, כדי להראות את השטן, השטן, שהוא לא לקלל. וכך הוא עשה. סובל כיום, משמש כדי להראות לנו שאנחנו כלום, וכי בלי אלוהים, לא לכבוש שום דבר.
לשלום אמיתי רק אלוהים יכול לתת לנו. עבודה הייתה הכל ואיבדה את הכל: רכוש: משפחה, חברים, בקר, חוות. אבל זה לא הספיק לו, לנאץ, מלמל נגד אלוהים. עכשיו שאלה אליך: מה תהיה התגובה שלך כאילו היו איתך! הגישה, שלקחה את העבודה, אתה לא. האם אתה יודע למה! אנחנו אנוכיים, חלשים, ושפה כבדה, והיה עושים את מה שהוא עשה לאשתו של איוב. לקלל את אלוהים שלך ולמות. זה מה שהיא אמרה איוב. המחלה, מחלה, אינן ולא באה מאלוהים. אבל מי שבא לאחר מכן? למי שעובד את ה 'באמת יש אלוהים כל טובה: אלוהים הוא אור, חיים, בריאות, שלום, אהבה, צדק, ברכות. הוא שטן, השטן בא להרוג, לגנוב ולהרוס. הוא משקר, מרמה, חושך, שקר, חוסר יושר, וכו ' אלוהים לא רוצה ולא רוצה את כל זה לכל אחד מאיתנו, אתה יודע למה? הוא אפשר את בנו יחידו "ישו" נתן את כל סבל שהצלב לך, שהיינו כאן היום.
אבותינו, הם לא ידעו מושיע זה. היו להם מלאכים, הנביאים, כהנים שהתערבו להם, ולנו היום, יש לנו מושיע זה בינינו. ישוע משיח. השטן חשב שהוא יכול להפוך את השהייה איוב נגד אלוהים, אבל לא היה פחד, ציות, נאמנות, יושר וצדק. הוא קיבל את הכל, כי ידעתי שלא היה אלוהים; הוא האמין שאלוהים יחזיר לו הכל, וזה היה כל כך, שייראה לכם ברגע. עבודה לא הפרה את האויב.
הוא עם הלשון שלו יכול לשים את הכל כדי להפסיד, משום שכאשר אנחנו עושים דברים בלי לחשוב בשפה שלנו, זה יכול להוביל אותנו לבצע כל מיני חטאים. ושאף עלול להוביל אותנו למוות רוחני ופיזי. זה לא לשעות לסיבה, אבל רגש. הגוף העיקרי של ערוץ הזיהום שלנו, הוא לב לבו: ואני אוכיח להם בנושא הזה. אבל כאשר אנחנו שמים את אלוהים אלוהים הראשון בחיינו, אנחנו יכולים לשלוט בשפה שלנו, ואנחנו לא מפרים את האויב. הלב עובד רגשות, התחושות שלנו: אלוהים הוא זה שמדבר אותו. הוא יודע את כל הדברים.
זה אפשרי רק בדרך זו; עם אלוהים להיות הראשון בנו. סיפורו של איוב צריך לקחת ברצינות רבה, כי זה דרך מצוקה שמגיעה צמיחה. אלוהים דרך כוחו שהוא אינסופי הוא היציאה שלנו, הנצחון שלנו; הברכות שלנו מאלוהים אלוהים. הוא נותן לנו את הדרך החוצה מהמאבקים שלנו. הוא הפלט. אז היה חבריו של איוב:
אליפז מוכיח איוב 5: אליפז קורא לאיוב שמבקש אלוהים: 6: איוב מצדיק את תלונותיהם
8: vBildade מפריך את דבריו של איוב ומצדיק את אלוהים. עבודה מתוודה הצדק של אלוהים ומבקשת הקלה מסבלם 11. Zophar מוכיח איוב, מראה את חוכמתו של אלוהים, וקורא לתשובה איוב מגן על עצמו מפני האשמות של חבריו:
14. איוב מתחנן לטובתו של אלוהים, לשם קיצור ואומללות של חיי אדם
15. אליפז מאשים עבודה של רשעות 16. איוב מאשים את חבריו חסרי חמלה ורחמים
18: Bildad מאשים חזקתו של איוב וחוסר סבלנות
19. איוב מתלונן על עקשנות וקשיחות של החברים שלך
20. Zophar מתאר את האסונות שהרשעים סובלים
21: O מראה כי הרשעים לעתים קרובות ליהנות משגשוג בחיים האלה
22: אליפז מאשים עבודה של חטאים רבים וקוראים לתשובה
23: איוב רוצה להציג את עצמם לפני ה 'ואמון ברחמיו
24: איוב מכחיש כי הרשעים הולכים לעתים קרובות ללא עונש בעולם הזה
25: Bildad גורס כי אדם לא יכול, ללא הנחה, מוצדק לפני אלוהים
26: איוב מוכיח Bildad ומרומם את כוחו של אלוהים
27: איוב שומר יושרה והכנות שלה
בפרק 28, איוב אומר: האדם מודע לדברים של כדור הארץ, אבל חוכמה היא מתנה מאלוהים
29 קינתו של איוב לזכור המדינה הראשונה שלו
30. איוב מתאר את המצב האומלל שבו נפל
31: איוב מכריז על יושרו בתפקידם
אלה שלושת גברים שחקרו את העבודה, הם לא הבינו למה איוב לסבול כל כך הרבה ולא לקלל, חטא; אמר זאת באיוב. איוב 32, הגיב לעת את החברים שלך, ולא לאפשר לחילול שם נגד ה 'אלוהים. אליהוא מוכיח איוב ושלושת חבריו. עבודה הצדיקה את עצמו, לא לאלוהים.
Cap.33: אליהוא מאשים עבודה של התנגדות לאלוהים ולא מבין את דרכיו
הכובע. 34 אליהוא מאשים איוב לדבר שלא בצדק של אלוהים
Cap 35:. הטוב ורע לא יכולים להשפיע אלוהים, אבל לפעמים, על חוסר האמונה של נגוע, לא מקשיבים ל
Cap.36: אליהוא מוצדק אלוהים ואומר שאיוב חטאו מעכב את ברכתו
Cap 37:. איש, לדעת את עבודותיהם של אלוהים ואת החוכמה שלו, צריך לפחדו
Cap.38: אבל איוב שמע. אלוהים עונה לעבודה ומראה לך גדולתו וחכמתו
. בחור 40: איוב מגיב לאלוהים 4 הנני נתעב; שאני אענה לך? היד שלי לשים בפה. "5 דברתי פעם אחת, ואני לא אענה; או פעמיים, אבל אני אמשיך לא יותר. 6 ואז ה 'ענתה איוב מתוך ההסערה, ואמרה: 7 לשנס מותן עכשיו כמו אדם; אני אחקור אותך, ואתה explicarás. 8 האם אתה גם יהיה tornarás השיפוט שלי, או שאתה מגנה אותי כדי להצדיק את עצמך?
וכך אלוהים ענה איוב בסערה, מראה לנו את כל שהוא האדון, שעשה את כל הדברים. וגם מזהיר אותנו על מה אנחנו מדברים חושבים שיש לנו את האמת. אלוהים מראה לנו כאן בספר איוב, שהוא האדון, והבעלים של כל הדברים; ואין טעם שרוצה לתת חוות דעת מדבריו של אלוהים ומגלה שיש לנו את האמת; בגלל שאנחנו לא. כוח הוא כל האדון, ואין טעם "לצאת" שם בחוץ מדבר על כל מה שמגיע קדימה; שחרור בשפה שלנו, אשר תזהם את הגוף כולו שלנו. וזה מוביל אותנו למוות רוחני ופיזי. הוא, יש לו את השטן אין כוח לקרוא את המחשבות שלנו. רק אלוהים יכול לעשות את זה: הוא מנצל את הפרצות שאנחנו מדברים בלי לחשוב. ואיוב הוכיח שאנחנו יכולים לעשות מה שמתחשק אלוהים בלי לתת פרצות אליו.
אלוהים הוא נאמן ואוהב וסלחני. אלוהים נעניתי יותר לעבודה.
אז עשה ה 'לאיוב; הוא פנה שביו של איוב, וגדל כועסים על החברים שלך. אלוהים אמר איוב להציע שואה בהגנה על חבריו, לכעסו נגדם חדל. שוב הוא ציית אלוהים בשם חבריו. הוא לא היה נגד אלוהים, למרות כל הסבל שלהם: אין לנו את היכולת הזו לסמוך על ההבטחות של אלוהים, ואנחנו מפרים את האויב כדי שהוא יוכל לעשות בלגן בחיינו על ידי מה שאנחנו אומרים כאשר אנו משחררים את השפה לדבר בלי לחשוב. מה שאנחנו לא צריכים לעשות; רק אז השפה תאבד את התואר רעיל וקטלני. תחשוב היטב לפני שדברתי שום דבר, אבל יועיל לך ותתאבל ה 'אלוהים לזה. אמן.
. ראה מה שכתוב בפרק האחרון של איוב 42. איוב משפיל את עצמו לפני ה 'ותיתן לו תהילה "1 ואז איוב ענה ה', ואמר, 2 אני יודע שכל מה שאתה יכול, וכי לא יכולה מטרה שלך ניתן למנוע. 3 מי זה מעלים עצה בלי דעת? אז דיווח כי הבנתי שלא; דברים בשבילי היו בלתי-מובנים, ואני לא הבנתי. 4 תקשיב לי עכשיו, ואני אדבר; אני אחקור אותך, ולהכריז אתה אליי. 5 עם הדיון באוזניים שלי שמעו, אבל עכשיו אתה רואה את העיניים שלי.
6 למה זה אני מתעב את עצמי, ולחזור בתשובה בעפר ואפר. אלוהים אומר לחבריו של איוב ללכת אליו ולהקריב 7 וזה היה כל כך, שאחרי ה 'לדבר את המילים האלה לעבודה, יאמר יהוה אל אליפז Temanite, הזעם שלי הוא נדלק נגדך, ונגד שני חבריך למה לא דיבר עליי את מה שנכון, כמו איוב עבדי 8 לכן לקחת שבעה פרים ושבעה אילים, וללכת לעבודה עבדי, ולהציע הצעות השרופות בשבילך, ואיוב עבדי יתפלל בשבילך .; מדוע יקבל אותו, כדי שלא להתמודד איתך אחרי האיוולת שלך; . אתם לא דיברו עליי את מה שנכון כאיוב עבדי 9 אז אליפז Temanite וBildad Shuhite וZophar Naamathite, ועשו כיהוה ויאמר אליהם; וה 'קיבלה את פניו של איוב.
אלוהים נותן עבודה כפליים שגשוג לפני שהיה 10 ואלוהים הפך את שביו של איוב, כשהוא התפלל לחבריו; וה 'הוסיפה, פעמיים, לכל מה שהיה לו בעבר. 11 ואז באו אליו כל אחיו, וכל אחיותיו, וכל מי שהכיר אותו לפני, ואכלתי לחם עימו בביתו, והם קוננו, וניחמו אותו בנוגע לכל הרע שהיה יהוה נשלח; וכל אחד מהם נתן לו חתיכה של כסף, וטבעת של זהב. 12 אז ה 'בירכה את אחרית איוב יותר מ תחילתו; להיה לו ארבעה עשרה אלף צאן ושישה אלף גמלים, ועול אלף שוורים, והאלף להעריך. 13 היו לו גם שבעה בנים ושלוש בנות. 14 והוא נקרא על שם Jemimah הראשון, ואת שמו של Keziah השני, ושמו של השלישי-Queren Happuch. 15 ובכל הארץ היו נשים שנמצאו עד יפה כבנות איוב; והאבא שלהם נתן להם נחלה בתוך אחיהם. 16 ואחרי זה חי איוב מאה וארבעים שנה, וראה בניו, ובני הבנים, אפילו ארבעה דורות. 17 אז איוב מת, להיות זקן ושבעת ימים. "
מסקנה.
סיפורו של איוב, לא יכול ללכת ללא עוררין, הוא ספר שיגרום לך לגדול קורא יקר (א).
אבל איך לגדל עם סבלם של אחרים! בן האדם למרבה הצער, אינו מוכנים שדברים רעים שיחות להגיע אליהם. אנחנו רק רוצים שדברים טובים לחיים שלנו, ולא אכפת להם סבלם של אחרים. העבודה הייתה ההפך: הוא העדיף וקללה שאלוהים לשים על האשמה של המחלות שלהם.
להיה חשש, ציות, והכבוד לבורא "אלוהים". השטן חשב שהוא יכול לעשות את העבודה של חילול נגד אלוהים ולהישאר, אבל לא הצליח. ואיוב היה בטוח שזה היה שווה לבטוח באלוהים: הסבל שלו, הוא מתאים על ידי נמוך עם סבלו של ישו. אתה יודע למה? הסבל של ישו היה גרוע. הערה קורא יקר (א), מי שהיו נאמנים, צייתנים וממושמעת לאלוהים, קיבל את אדון כפרס: ומה הוא גמול זה! הישועה והשחרור. יש לנו עדיין לא: הסיבה לכך היא פשוטה. צייתנות, פחד, נאמנות, אהבה וכבוד לאלוהים והשכן. לתרגל מעשים טובים, ולעשות חילופים, מציאות, כפי שהרבה בימים אלה.
זה קשה! כן זה הוא: זה בלתי אפשרי! . עבודה היא לא יותר מהסיפורים המקראיים עם סוף טוב: יש לנו כאן בברית הישנה, סיפורי יוסף, אברהם, יצחק, יעקב, יהושע, שמואל, דוד, איוב, ועוד רבים אחרים.
עבודה לא יכול להישאר בחוץ, ככל שאתה חושב שזה ספר רע. מכיוון שאלוהים אפשר את כל זה איוב הסבל. אם אלוהים הוא אהבה, שלום, וסליחה! הדברים האלה קרו, ויקרו בימים אלה גם, ולכן יש צמיחה רוחנית, פיזית ורגשית. אבל אין טעם, אלא אם כן אלוהים הוא לשים ראשון. כך נראה משקף, לחשוב מחדש על הדברים שאתה עושה: מאוד זהירים עם כל מי שידבר. קח כדוגמא את סיפורו של איוב, אם זה פעל עם רגש, התחושה, הכאב, סבל; הוא היה מאבד את כל הברכות של הבטחתו של אלוהים אליו.
הפחד וציות לאלוהים, תמיד יהיה שווים את זה. קשה או מסובך כמו שזה המצב. המילה של אלוהים אומרת לנו שהוא פועל גם בזמנים קשים: ושאנחנו צריכים לקבל אותו בכל הזדמנות והמצבים. כך איוב עשה, אבל יהיה אפשרי רק אם הוא, אלוהים הוא ראשון.
כמו איוב, מאמינים ואמון באלוהים אלוהים תמיד. וכך היה בספר איוב: עם הרבה סבל כן, אבל עם סוף טוב לעבודה; הייתה מנה כפולה של הברכות של אלוהים, כולל גילם וברכושם, ומשפחה חדשה. עבודה מתה ב142 שנים, ולמיטב של "אלוהים" לו ולמשפחתו. לפני "אלוהים" הפך את שביו של איוב, הוא, "אלוהים", אמר איוב להתערב לחברים שלך, כך את זעמו של "אלוהים" לא לרצות אותם. כי בכל פעם החברים שלך לשים את כוחו של "אלוהים" מול כל דבר. אבל יודעים שהסבל של איוב לא היה גדול יותר מסבלם של "ישו", שסבל, סבל, הוכה, התעללות מושפלת, נרמס, קיללתי וירקתי בפניו, ונתן, אותו אפילו חומץ עם כיס הוא לשתות. אבל איוב סבל, סבל השפיל את עצמו וגם קילל וגדף: איוב אבל הוא נשאר במטרת המשרד לא להכניס "אלוהים" כל מה שהוא עבר. לא חושב שספר איוב הוא רק ספר אחד סבל! כי "אלוהים" מותר איוב, איש כנה, לשלב וסובלת באותה מידה! "אלוהים" ידע שאיוב לא תחלל את שם, ולא יהיה נגד "אלוהים". אולי משהו רע שקורה בחיים שלך, ואתה מקלל את "אלוהים" בגלל הבעיות שלהם, סבלם.
לעצור, לחשוב, להרהר ולהרהר על כל מה שקורה לך עכשיו, ברגע זה.
להיות בטוח בדבר אחד; "אלוהים" הוא לא! האם אתה יודע למה! אלוהים הוא אהבה, שלום, בריאות, טוב לב, הוגנת וסלחנית. Evil מגיע מקום אחד בלבד: השטן, שטן, לוציפר, טורף, משחתת, אויב, דרקון, נחש וכו ' לעולם לא "אלוהים".
ספר איוב מכיל 42 פרקים: לנסות יום אחד לקרוא אותו במלואו, בשלמותו, ותראה שזה לא ספר רע, קשה לקריאה.
קוראים אצילים (כ) אל הנה עוד ספר הגיב על ידי לי, אני לא כומר, ואין לי תואר בתיאולוגיה, אבל ידע בתנ"ך טוב. אנחנו לא צריכים להיות תיאולוגים לדבר המילה של אלוהים. פשוט תעשה את דבר פשוט מאוד, שבו הוא לקרוא את התנ"ך כל יום; וכך אני עושה.
כאן בביקורות אלה אני מנסה להראות לכולם באופן פשוט ואובייקטיבי שימצא בכל ספר, בכל פרק. יש כמה ספרים שאתה יכול לקלוע ביקורת טובה, וספריו של יהושע, שמואל, אסתר, איוב, ואחרים, שמתקן זה.
פרשנות מקרא הקודש לספרים הייתה אפשרות למצוא לי לשאת את כל "אלה" מי שרוצים ללמוד יותר על המילה של אלוהים, ולפעמים על ידי עצלות לא עושים את זה.
תגובות שקבלו וביקורת: José Carlos ריביירו, חבר הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של Campo Grande MS. סיימתי את הלימודים בבית חולים על ידי רבנות הכנסייה הבפטיסטית וUFMS, שנות 2012 AND 2014:
הייתה לי הכבוד להיות תלמידו של הפרופסור לביו-האתיקה לUFMS סטודנטים לרפואה וגם מלכי כומר וכומר.
סקירה זו נכתבה נסקרה על ידי José Carlos ריביירו, 15 בפברואר jcr0856@hotmail.com
Comentários
Postar um comentário
Olá meus nobres leitores (as ) muito obrigado pela confiança e pelos mais de 44 mil acessos. Isto me torna com mais responsabilidades, e me obriga a fazer pesquisa cada vez mais seria, pois não posso baixar a qualidade, o nível da pesquisa. Estou muito feliz com todos vocês, e quero dizer que, meus temas são longos, para que todos venham ter um melhor aprendizado, e melhorem seus conhecimentos, pois nas igreja não terão tantas informações assim. se quiseram que eu desenvolva algum tema relacionado com a palavra de Deus, mandem algum recado que tentarei desenvolver. Fiquem com Deus todos vocês
em nome de Jesus.