A Bíblia Sagrada: comentada por José Carlos Ribeiro (Antigo Testamento) Livros 04 &5: Comentário dos livros de Números e Deuteronômio:em português Ingles e hebraico

A Bíblia Sagrada: comentada por José Carlos Ribeiro (Antigo Testamento)

    Livros 04 &5: Comentário dos livros de Números e Deuteronômio:em português Ingles e hebraico

       O livro de Números, no inicio, Deus manda Moisés numerar as tribos de Israel, menos os Levitas não são contados.

Cap. 02. Deus manda Moisés por ordem no acampamento.

Cap. 03: os filhos de Arão Os filhos de Arão e os levitas são escolhidos para o serviço do tabernáculo

Cap. 04: fala dos deveres dos Levitas:

CAP. 05: O leproso e o imundo são lançados fora do arraial: e fala também da mulher suspeita de Adultério

Já no cap.6, de números, temos a explicação do que é ser nazireu de Deus. Esta pessoa era separada para servir a Deus, e ela não podia tomar nenhum tipo de bebida forte, e em sua cabeça, não poderia passar navalha; eles não podiam também comer coisa alguma, desde o caroço, até as cascas. Isto tinha que ser todos os dias de seu nazireado: ele não podia se contaminar com nada, e tinha que evitar as impurezas do mundo. Fala também do modo de abençoar os filhos de Israel

No cap.7; Moisés termina o tabernáculo, ungindo-o e santificando todas as coisas que fossem ficar no tabernáculo. E mostra também das ofertas alçadas  

No cap. 8, fala-se de purificação das peças usadas, e também da consagração e purificação dos levitas, da tribo de Levi. Os levitas eram muito importantes para Deus: somente eles tinham acesso dentro do tabernáculo. Todo primogênito, teria que ser santificado a Deus: os levitas tinham que ter idade acima de vinte e cinco anos, e com cinquenta anos, pararia de servir no ministério.

No cap.9: Deus através de Moisés, falou a eles sobre a páscoa, que deveria ser celebrada no deserto do Sinai, e assim foi feita, num determinado dia. E os que estavam imundos, impuros, teriam que ser purificados para participarem da páscoa, inclusive os estrangeiros. E uma nuvem guiava a marcha dos israelitas no deserto.

Cap. 10: As trombetas da prata, o que elas representavam: os israelitas partem de Sinai, e Moisés faz questão de que Hobabe vá com eles no deserto, pois ele era um bom guia; e a arca da aliança ia a frente.

Nos caps. 11 e 12, a murmuração dos israelitas: povo de Israel murmurava contra Deus, que acendeu a ira de Deus, mais uma vez. E Moisés, novamente intercedeu por eles, que orou a Deus, e tudo se aplacou, acalmou, Deus ouviu a oração de Moisés, e o atendeu mais uma vez. O povo de Israel recebia todo o dia do maná, o alimento mandado por Deus a eles: mas não era o suficiente, e continuavam a murmurar contra Deus. Moisés estava cansado de levar a carga de seu povo sozinho, ele reclamou a Deus, que decidiu tirar este peso de cima de Moisés; e foram separados setenta anciãos do povo de Israel, e tirou esta carga de Moisés, e colocou sobre estes anciãos. E Deus mandou carne para eles, por um mês inteiro,

até eles se saciarem e enjoassem de tanto comer carne. E foi mandada codornizes por um mês para eles

no deserto.

No cap.12;: Miriã e Arão murmuraram contra Moisés. E Deus mandou os três saírem da tenda, e puniu a Miriã com lepra: Arão pediu perdão, se arrependendo; e Moisés, intercedeu por Miriã, junto a Deus, que teve que ficar fora do arraial, até ser purificada novamente. E o povo acampa no deserto de Parã.

No cap. 13; Deus manda Moisés separar doze espias, para espiar a terra prometida, e trazer dela, as boas noticias. E somente dois voltaram com boas noticias: os demais voltaram murmurando, e colocaram grandes obstáculos. A terra, realmente manava leite e mel, mas ela precisava ser herdada, e possuída pelo povo de Deus; o restante entrava Deus com seu poder: mas eles não fizeram assim.

             Murmuraram. Apenas Josué e Calebe voltaram com boas noticias da terra da promessa. Ali as coisas eram gigantescas. Era necessário dois homens para carregar um cacho de uvas. Depois de quarenta dias os espias voltaram.

No cap. 14: A murmuração do povo de Israel. E os murmuradores não são permitidos entrarem na terra prometida. Os israelitas querem voltar para o Egito. Josué e Calebe rasgam suas vestes em protesto contra  “Aqueles” que vieram com as más noticias da terra prometida e falaram a toda a congregação, dizendo coisas  negativas; colocaram uma serie de dificuldades. O povo de Israel chegou ameaçar os dois, a ponto de tentar apedrejá-los.  E Deus ficou muito revoltado com seu povo, e propôs a Moisés esquecer este povo, e formar uma nova nação; por causa de suas murmurações. Moisés mais uma vez intercedeu por seu povo perante Deus: e Deus jurou que, quem tivesse acima de vinte anos, não herdaria e não entraria na terra da promessa. Disse mais Deus: somente Josué e Calebe, e a geração abaixo de vinte anos entrarão na terra da promessa. Nem mesmo Moisés, pode entrar; se Deus, foi duro ou não, somente Ele, Deus tem a resposta. Toda esta geração amaldiçoada peregrinou por quarenta anos no deserto; e cada dia, valia por um ano: imaginem como era longo um dia! E mais: durante estes quarenta anos, nada lhes faltaram; nem roupa e nem calçados, pois Deus o sustentou.

No cap. 15, Moisés, teve que falar a toda congregação, tudo aquilo que Deus falou, e o que iria acontecer com eles. E quando eles entrassem na terra da promessa, eles teriam que obedecerem as ordens de Deus, através de Moisés. Eram as leis e mandamentos a serem cumpridos: o povo que entrou na terra prometida teria que fazer ofertas alçadas a Deus, e dar de suas primícias. Se errarem, teriam que fazer um sacrifício em holocausto, um novilho novo, e também um bode para expiação do pecado.

E o sacerdote que teria que fazer esta expiação dos pecados da congregação, pois só assim eles seriam perdoados. Se alguém pecasse por ignorância, teria que ser uma cabra de um ano. Mas quem cometesse pecado sabendo que estava fazendo, não obedecendo às leis e os mandamentos, seriam extirpados. Ainda no cap. 15 fala-se também de um homem que foi pego cortando lenha, num dia de sábado: como era o dia de sábado, ele foi retirado para fora do arraial, e o apedrejaram até a morte. Sábado, era um dia sagrado dedicado a Deus. Ninguém podia fazer nada naquele dia. Mas as murmurações, os pecados continuavam acontecendo no meio daquele povo rebelde e murmurador: Deus, mais uma vez se irou com seu povo. E muitos foram consumidos por Deus, por causa de suas desobediências. E mostra também sobre a lei da borda dos vestidos: vers., 37 ao 41

Num. Cap. 16: a rebelião de Coré, Datã e Abirão:          

Nos caps. 17 e 18: A vara de Arão floresce, e os direitos dos Levitas e dos sacerdotes: o que mais foi dito, foram às ofertas alçadas, movidas pelos filhos e filhas de Israel que teriam que ser santificadas a Deus, e toda a coisa feita por eles, tinha como estatuto perpétuo, as gerações futuras. Todos teriam uma oferta alçada de seu dizimo a Deus. Os levitas tinham uma missão muito importante perante toda a congregação e para Deus.

Cap. 19; mostra sobre  A água de separação, de purificação

No cap. 20, a morte de  Miriã: Moisés fere a rocha, e a agua saem. O povo de Israel, voltou a contender contra Moisés, Arão e Deus: eles murmuraram, pecaram novamente, ao cometer o ato de não acreditar em Deus, descontavam em Moisés. Eles estavam no meio deserto com sede, e se revoltaram pela falta de água. Mas Deus mandou Moisés tocar na rocha com seu cajado, e dela saiu muita água, e bebeu toda a congregação murmuradora. Segundo os entendidos, Moisés deveria tocar apenas uma vez na rocha: isto para Deus foi como uma ofensa o ato de Moisés.  E termina os dias de Arão junto ao povo de Israel no monte Hor; e eles pratearam por trinta dias a morte de Arão no deserto.

No cap. 21, o povo de Israel, volta a murmurar novamente contra Deus; que partiram do monte Hor  a caminho de Edom; em direção a terra prometida. Deus se irritou novamente com eles, colocando e seu caminho, serpentes venenosas. Muitos morreram. E Moisés intercedeu novamente por seu povo em oração: Deus ouviu a oração de Moisés e mandou-o fazer uma serpente ardente, e colocar numa haste, e todos aqueles que olhassem para aquela serpente viveriam, e seriam purificados; não morreriam: e assim aconteceu. Segundo os teólogos, esta serpente simbolizava Jesus Cristo pendurado no madeiro.

No cap.22, temos a historia de  Balaque e Balaão, que era um homem de Deus: mas ele desobedeceu às ordens do anjo do Senhor, que intentou acabar com Balaão por três vezes; só não conseguiu, porque a jumenta de Balaão viu o anjo preparado para matá-lo, e jumenta se desviou do caminho em que estava Balaão. Isto aconteceu por três vezes, e em todas as vezes que a jumenta se desviava do caminho, seu dono a espancava. Então o Senhor abriu a boca da jumenta, que perguntou a seu dono, porque ele a espancou por três vezes? E o Senhor abriu os olhos de Balaão, que viu o anjo com a espada desembainhada, pronta para matá-lo; foi ai que Balaão entendeu tudo o que havia acontecido entre ele e sua jumenta. Que livrou seu dono da morte por três vezes. Deus, amigo leitor (a), tem o poder de escolher que Ele quiser e como quiser, sabe por quê? Ele é Deus, e pode todas as coisas. Balaão se arrependeu de sua falha: Deus colocava palavras na boca de Balaão, e ele tinha que obedecer aquilo que era de Deus. Balaão, não falava mentiras, pois era Deus falando por ele. Balaque queria que Balaão fizesse algo que  Não era de Deus, e Balaão se recusava a fazer, pois era um profeta de Deus.

No cap. 25, Balaque edifica sete altares, para sete holocaustos, tem também a profecias de Balaão.

              O  povo de Israel se contaminou, se prostituindo com as mulheres moabitas, inimigas do povo de Israel. Deus fez sua mão pesar novamente contra eles: vinte e quatro mil, morreram, e a maldição cessou. Se houvesse obediência, não haveria tantas mortes neste período de tempo. Deus manda Moisés colocar Josué a frente de seu povo, como que ele fosse um pastor, e assim foi feito; pois ele tinha um bom espírito.

Cap. 26: Deus manda tomar a soma de todos os israelitas: Deus fala a Moisés acerca da divisão da terra segundo o numero de nomes: “Aos muitos aumentarás a sua herança, e aos poucos diminuirás a sua herança; a cada um se dará a sua herança, segundo os que foram deles contados.”

(Num. Cap.27). E a glória de Moisés, foi passada também para Josué, a mando de Deus. A lei acerca das heranças, e Deus anuncia a morte de Moisés. Josué é designado para sucessor de Moisés:

Cap. 28: o holocausto perpétuo. As ofertas nos sábados, nas luas novas, na páscoa e no dia das primícias.

Cap. 29:  as ofertas na festa das trombetas: nenhum trabalho servil poderia ser feito naquele dia, apenas o sonido das Trombetas e ofertas de holocaustos, havia também as ofertas nas festas solenes, nada de trabalho num determinado dia, mas a festa duraria sete dias. Cada dia um tipo de celebração, de holocausto.

Cap. 30: a lei acerca do voto das mulheres “2  Quando um homem fizer voto ao Senhor, ou fizer juramento, ligando a sua alma com obrigação, não violará a sua palavra: segundo tudo o que saiu da sua boca, fará. 3  Também quando uma mulher, na sua mocidade, estando ainda na casa de seu pai, fizer voto ao Senhor, e com obrigação se ligar, 4  E seu pai ouvir o seu voto e a sua obrigação, com que ligou a sua alma; e seu pai se calar para com ela, todos os seus votos serão válidos; e toda a obrigação com que ligou a sua alma, será válida. 5  Mas se seu pai lhe tolher no dia que tal ouvir, todos os seus votos e as suas obrigações com que tiver ligado a sua alma, não serão válidos; mas o Senhor lhe perdoará, porquanto seu pai lhos tolheu. 6  E se ela for casada, e for obrigada a alguns votos, ou à pronunciação dos seus lábios, com que tiver ligado a sua alma; 7  E seu marido o ouvir, e se calar para com ela no dia em que o ouvir, os seus votos serão válidos; e as suas obrigações com que ligou a sua alma, serão válidas. 8  Mas se seu marido lhe tolher no dia em que o ouvir, e anular o seu voto a que estava obrigada, como também a pronunciação dos seus lábios, com que ligou a sua alma; o Senhor lhe perdoará.......

Cap.31 A vitória do povo de Israel sobre os midianitas: a purificação dos soldados. A divisão da presa, e também a oferta voluntaria dos capitães.

Cap.32: As tribos de Rúben e Gade pedem a terra de Gileade, e Josué e Calebe receberam o melhor da terra, pois foram os únicos que voltaram com boas noticias da terra prometida.

 Já no cap. 33; Deus fala ao povo de Israel, prometendo tirar todos seus inimigos depois que eles passarem o rio Jordão todas as promessas, serão cumpridas por Deus, e cada um possuirá tudo que lhe for de direito. E Deus manda lançar fora os moradores de Canaã

Cap. 34. Os confins da terra, terras sem fim: a divisão das terras pelos homens.

Cap. 35: os levitas também tem sua cidade separada, pois eles eram especiais. Deus manda separar seis cidades para refúgio.

Cap. 36. O casamento da herdeiras “7  Assim a herança dos filhos de Israel não passará de tribo em tribo; pois os filhos de Israel se chegarão cada um à herança da tribo de seus pais. 8  E qualquer filha que herdar alguma herança das tribos dos filhos de Israel se casará com alguém da família da tribo de seu pai; para que os filhos de Israel possuam cada um a herança de seus pais. 9  Assim a herança não passará de uma tribo a outra; pois as tribos dos filhos de Israel se chegarão cada uma à sua herança.”

           Aqui no livro de Números, Deus fez de tudo para que seu povo não se desviasse de seu caminho, mas eram eles desobedientes teimosos e murmuradores. Isto fez com que a mão de Deus pesasse contra eles: todos aqueles que tivessem acima de vinte anos, deixarão de entrar na terra da promessa, Canaã, depois do rio Jordão. Eles tiveram que peregrinar por quarenta anos no deserto, até morrerem todos daquela geração maldita. Até Moisés, pagou caro por causa de seu povo; ele também não pode entrar na terra prometida. Moisés fez algo muito grave para Deus, que o impediu de entrar e herdar a terra da promessa. Deus teve que findar o tempo de vida de Moisés; pois não tinha mais como ele Prosseguir. Mas Deus mostrou do alto de um monte, tudo a Moisés, que não pode mais seguir seu povo.  Em Números mostra também a contagem do povo de Israel permitida por” Deus”.

Vamos agora para o livro de Deuteronômio, que é o quinto livro da Bíblia:

No cap. 1, Moisés, declarou todas as leis a seu povo, já na terra de Moabe, além do Jordão: tudo aquilo que Deus havia falado a Moisés, foi repetido a seu povo, mas eram eles muito teimosos desobedientes e murmuradores; portanto, pecadores ao extremo. Deus, durante todo o tempo, jamais abandonou os povo de Israel; não deixou faltar nada a eles no deserto. Mas eles estavam sempre questionando e provocando a ira de Deus; e Moisés, estava ali, aos pés de Deus, implorando para Deus em favor de seu povo.        

        Por quarenta anos, Deus alimentou, sustentou seu povo no deserto; o maná foi o pão diário dado por Deus. Mas não foi apenas isto: Deus deu a eles, carne por um mês, fez sair água da rocha. Durante o dia, uma nuvem os cobria do sol, do calor, e a noite um clarão os iluminavam. E doze espias foram mandados para espiarem a terra prometida, somente dois voltaram com boas noticias. E Deus, se irou com seu povo, amaldiçoando todos com idade acima de vinte anos de que não entrariam na terra da promessa. E Moisés disse a eles , que nem ele podia entrar na terra prometida por causa deles, seu povo. Conforme o prometido, Deus foi dando a cada um a terra da promessa. O livro de Deuteronômio nos mostra todas as leis, mandamentos e estatutos a ser seguido por todo o povo de Israel.

Estou no cap.4; e observei que Moisés foi o mais prejudicado, por tentar interceder em prol de seu povo, mas eram eles bastante teimosos e murmuradores. No livro de Deuteronômio, temos a repetição de todas as leis mandamentos e estatutos. Deus sabe o que faz: estas repetições, não estão aqui por acaso. As gerações

futuras precisavam saber aprender e praticar as leis e mandamentos do Senhor. Observem que, até cidades

para aqueles que eram homicidas, Deus deu a seu povo. Moisés exortou seu povo a obedecer; e o povo pede para Moisés receber a lei do Senhor no Monte Sinai.

No cap. 5,  a repetição do dez mandamentos: Moisés, chama todo seu povo. E pede para eles aprenderem as leis e os juízos de Deus, para obedecerem aos mandamentos e estatutos: e relembra a eles tudo o que fizera por eles e para eles.  Deus manda repetir a eles novamente os dez mandamentos para toda a congregação, para que eles andem no bom caminho, e tudo se suceda bem.

No cap. 6: o fim da lei é a obediência. Deus pede novamente para que eles pratiquem as leis, mandamentos e não tentarem em vão o Senhor Deus, e guardar diligentemente todos os mandamentos, testemunhos.  E fazer tudo com retidão. Pois quando os filhos perguntarem, eles saberão o e como explicar: pois tudo que Deus, deixou, é eterno.

Na cap. 7, Deus ordena a destruição dos cananeus e seus ídolos, e para guardarem as leis, mandamentos e estatutos.  8: )Deus exorta a terem em memória os benefícios do Senhor; cumprirem os seus mandamentos .

Cap. 9: Moisés lembra aos israelitas as suas murmurações e suas infidelidades; depois de 40 dias e 40 noites, as duas tabuas dos dez mandamentos, são dadas por Deus a Moisés.

Cap. 10: A tribo de Levi é separada para conduzir a arca da Deus, e o povo é exortado a obediência. Deus pede a eles para não cultuarem a outros deuses, e não porem abominações em suas casas. Fala também como o sustentou no deserto, por quarenta anos com maná: Deus fala da terra prometida, de uma terra boa, de onde eles tirarão seu sustento: e Deus continua pedindo para todos guardarem seus mandamentos, seus juízos e estatutos. E fala para todos se lembrarem de onde vem à força para eles. E também sobe as tabuas dos dez mandamentos que Moisés ao descer do Monte Santo quebrou de tanto ódio que ele ficou de seu povo

No cap. 11; praticamente, são as mesmas coisas, que se inicia assim: Amarás o Senhor seu Deus, e guardarás s suas ordenanças, seus estatuto e juízos. Deus fala também sobre os filhos que não viram os

sinais e maravilhas que Ele, Deus fez no Egito. E pede mais uma vez: guardai meus mandamentos e

estatutos, e se diligentemente obedecerem aos meus mandamentos e estatutos, nada deixarei lhes faltar.

Guardem em vossos corações, e não haja engano, não desvieis e nem inclinem a outros deuses. Ensinem a vossos filhos, para andarem no bom caminho, e guardarem diligentemente os meus mandamentos, e estatutos. E Deus nos deixou duas opções a ser seguida: As bênçãos ou maldições. Mas a maioria optou pela maldição; porque é mais fácil desobedecer, que obedecer.

Cap. 12: o único lugar de culto é o escolhido de Deus, e diz assim: “1  Estes são os estatutos e os juízos que tereis cuidado em cumprir na terra que vos deu o Senhor Deus de vossos pais, para a possuir todos os dias que viverdes sobre a terra. 2  Totalmente destruireis todos os lugares, onde as nações que possuireis serviram os seus deuses, sobre as altas montanhas, e sobre os outeiros, e debaixo de toda a árvorefrondosa; 3  E derrubareis os seus altares, e quebrareis as suas estátuas, e os seus bosques queimareis a fogo, e destruireis as imagens esculpidas dos seus deuses, e apagareis o seu nome daquele lugar. 4  Assim não fareis ao Senhor vosso Deus; 5  Mas o lugar que o Senhor vosso Deus escolher de todas as vossas tribos, para ali pôr o seu nome, buscareis, para sua habitação, e ali vireis.6  E ali trareis os vossos holocaustos, e os vossos sacrifícios, e os vossos dízimos, e a oferta alçada da vossa mão, e os vossos votos, e as vossas ofertas voluntárias, e os primogênitos das vossas vacas e das vossas ovelhas.”

Cap. 13 Deus castigará os falsos profetas e os idolatras.

Cap. 14, é relembradas as coisas limpas e imundas, e mostra também sobre os dízimos para os serviços do Senhor.

Cap. 15: mostra sobre o ano da remissão  “1  Ao fim dos sete anos farás remissão. 2  Este, pois, é o modo da remissão: todo o credor remitirá o que emprestou ao seu próximo; não o exigirá do seu próximo ou do seu irmão, pois a remissão do Senhor é apregoada.”

Cap. 16: As três festas da páscoa, de pentecostes e dos tabernáculos, e os deveres dos juízes.

Cap. 17; mostra os castigos da idolatria; a consulta aos sacerdotes e  a eleição e os deveres do rei.

Cap. 18: A herança e os direitos dos sacerdotes e dos levitas: As abominações das nações são proibidas, e Deus promete um grande profeta.

Cap. 19. Diz assim: A quem pertencem os privilégios das cidades de refúgio; mostra também acerca dos limites e das testemunhas:

Cap. 20 mostra sobre as leis das guerras.

Cap.21 Expiação por uma morte cujo autor é desconhecido mostra também Acerca da mulher prisioneira.

O direito do primogénito; Acerca dos filhos desobedientes. E os cadáveres serão tirados do patíbulo.

Cap. 22, mostra sobre Caridade com o próximo “Acerca dos vestidos do homem e dos da mulher; 5  Não haverá traje de homem na mulher, e nem vestirá o homem roupa de mulher; porque, qualquer que faz isto, abominação é ao Senhor teu Deus.” Também sobre as As penas e diversos pecados cometidos para com mulheres, Acerca de fugitivos, prostitutas usura e votos

Cap. 23: mostra sobre as pessoas que são excluídas das assembleias santas,

Cap. 24.  Acerca do divórcio, dos penhores, dos roubadores e da lepra e também Acerca dos empréstimos  Caridade para com os pobres, os estrangeiros e os órfãos.

Cap. 25: A pena de açoites, e também A obrigação de um homem casar com a viúva do seu irmão, peso e medidas justas, Amaleque será destruído.

Cap. 26:mostra sobre  As primícias da terra “1  E será que, quando entrares na terra que o Senhor teu Deus te der por herança, e a possuíres, e nela habitares, 2  Então tomarás das primícias de todos os frutos do solo, que recolheres da terra, que te dá o Senhor teu Deus, e as porás num cesto, e irás ao lugar que escolher o Senhor teu Deus, para ali fazer habitar o seu nome. 3  E irás ao sacerdote, que houver naqueles dias, e dir-lhe-ás: Hoje declaro perante o Senhor teu Deus que entrei na terra que o Senhor

jurou a nossos pais dar-nos. 4  E o sacerdote tomará o cesto da tua mão, e o porá diante do altar do

Senhor teu Deus.”

Estou agora no cap. 27: a primeira coisa que Deus pede, é: Guardai todos estes mandamentos, quando passares o Jordão, que hoje vos ordeno. Deus falava a Moisés, que transmitia para todo o Israel para eles fazerem as mesmas coisas. Obediência as leis, mandamentos e estatutos: neste capitulo, Deus nos mostra uma lista de maldição. Veja algumas das maldiçoes que a humanidade faz e pratica sempre que é; Fundição e fabricação de imagem de escultura: maldito será aquele que prejudicar o seu próximo, que se adulterar, fornicar até mesmo com animais. e muitas outras coisas que fazemos no dia a dia, achando que tudo é normal.

No cap. 28, Deus apresenta uma lista de Bênçãos e maldições, para que nós saibamos, e evitemos praticar as maldições, que é uma lista bem grande. O Senhor nos pede assim: Ouçam minha voz, as minhas leis, e meus mandamentos e as guardem. São quatorze principais bênçãos, e cinquenta e três maldições: Veja algumas bênçãos e maldições. Bendito serás na cidade e no campo: Bendito serás o fruto de teu ventre, e fruto da tua terra. Bendito serás ao entrares e quando saíres:   O Senhor mandará que a bênção esteja contigo nos teus celeiros, e em tudo o que puseres a tua mão; e te abençoará na terra que te der o Senhor teu Deus.  O Senhor te confirmará para si como povo santo, como te tem jurado, quando guardares os mandamentos do Senhor teu Deus, e andares nos seus caminhos.  E o Senhor te porá por cabeça, e não por cauda; e só estarás em cima, e não debaixo, se obedeceres aos mandamentos do Senhor teu Deus, que hoje te ordeno, para os guardar e cumprir.  E não te desviarás de todas as palavras que hoje te ordeno, nem para a direita nem para a esquerda, andando após outros deuses, para os servires.

            Veja algumas das maldições: Será, porém, que, se não deres ouvidos à voz do Senhor teu Deus, para não cuidares em cumprir todos os seus mandamentos e os seus estatutos, que hoje te ordeno, então virão sobre ti todas estas maldições, e te alcançarão: Maldito serás tu na cidade, e maldito serás no campo. Maldito serás ao entrares, e maldito serás ao saíres. O Senhor mandará sobre ti a maldição; a confusão e a derrota em tudo em que puseres a mão para fazer; até que sejas destruído, e até que repentinamente pereças, por causa da maldade das tuas obras, pelas quais me deixaste.

Se quiser saber mais, leia Deuteronômio cap. 28, e veja como a lista de maldiçoes é grande, para quem pratica o pecado.

No cap. 29,  “Deus faz um novo pacto com o povo”: o Senhor confirma todas estas palavras de bênçãos, e de maldição: o Senhor continua pedindo as mesmas coisas. Guardem em seu coração, as leis, mandamentos, juízos e estatutos, para que entremos na aliança do Senhor, no seu juramento. E Deus, diz assim, que as coisas encobertas pertencem a Ele, Deus, e as reveladas, a nós, e nossos filhos; para que sejam cumpridas todas as palavras, da lei.                                                                                                                                         No cap.30,  “A misericórdia de Deus para com os que se arrependem” Deus, fala a Moisés palavras de advertência para que sejam seguidas se quisermos receber as bênçãos, e não as maldições. Só depende de nós: e o senhor nos diz mais. Ele fará com nós saiamos do cativeiro, que não era só para aquela época: se obedecermos prosperará: mas se desobedecermos, a maldição, virá até nós. E o Senhor diz também que colheremos bons frutos de todas as coisas abençoadas por Deus. Mas temos que obedecer, e se converter ao Senhor Deus, de todo coração. E o Senhor diz também que, seus mandamentos, não estão encobertos: e o Senhor diz assim que, o bem, é a vida, e o mal, é a morte. E a ordem do Senhor, é: que amemos o Senhor Deus, e que andemos no seu caminho, mandamentos e estatutos, para que as suas bênçãos nos alcancem.  Os céus e a terra são colocados como testemunha contra nós, e as bênçãos e as maldições, são as nossas escolhas. Se amarmos o Senhor, e obedecermos, e darmos ouvidos a sua voz, achegando até Ele, que é a nossa vida; nossos dias serão prolongados na terra, pois é promessa feita a Abraão, Isaque e Jacó.

No cap. 31, Moisés fala de sua idade, cento e vinte anos, e diz que não poderá mais seguir o seu povo, pois já estava próxima a terra prometida: e Moisés, animou a Josué, para ele se esforçar, e ter bom ânimo, que a hora era chegada, ele é quem entraria na terra prometida com seu povo. Moisés deu ordens aos levitas em relação à arca da aliança, para eles tomarem o livro da lei e deixar ao lado da arca, e falou também tudo que iria acontecer depois de sua morte, de Josué e os anciãos, eles iriam praticar tudo de ruim novamente, se prostituindo. E disse também que as leis deveriam ser lidas a o povo de sete em sete anos.

Cap. 32 mostra o ultimo cântico de Moisés.

No cap. 33; Moisés abençoa toda a congregação, e fala a cada um das tribos de Israel, e termina falando assim: Bem-aventurado tu, ó Israel! Quem é como tu? Um povo salvo pelo Senhor, o escudo do teu socorro, e a espada da tua majestade; por isso os teus inimigos te serão sujeitos, e tu pisarás sobre as suas alturas.

No cap.34, termina assim: Deus leva Moisés no alto do monte Pisga, e lhe mostra a terra prometida, e dali, ela não passaria, e assim aconteceu com Moisés, ele morreu com cento e vinte anos, e nunca mais se levantou outro profeta igual a Moisés, quem o Senhor conversava face a face. Moisés teve mão forte e pulso firme com seu povo e com Deus, por isto, Deus o amou muito. Era Moisés verdadeiro. Moisés foi sepultado em um local, onde ninguém encontrou seu corpo até os dias de hoje. Deus escondeu o corpo de Moisés, para que ninguém procurasse tirar proveito. E Moisés fez tudo que agradou a Deus: ele enfrentava a Deus, por amor a seu povo. E foi Moisés o quem mais se aproximou de Deus, e que viu a glória de Deus passar perto dele, tendo Deus guardado, e escondido ele numa fenda, para que lhe acontecesse. Ele viu a glória de Senhor, passar de costa, pois ninguém pode ver a glória de Deus de frente ainda.

  Comentário teológico em Leviticos, Números e Deuteronômio:

  Levítico:  Santidade. Referente aos levitas é o livro das Leis.

Comentário:

Conforme diz o nome, Levítico, o terceiro livro de Moisés ressalta a função dos sacerdotes de Israel, membros da tribo de Levi aos quais Deus escolheu para prestar serviços em seu santuário (Deuteronômio 10:8). Portanto, muitos crentes pensam que o Levítico é uma espécie de manual técnico que orientava os antigos sacerdotes nos pormenores das cerimônias que o povo de Deus já deixou de observar, e por isso mesmo, o Levítico é hoje o menos prezado dos livros do Pentateuco. Contudo, devemos afirmar que sua mensagem estava dirigida originariamente a todos os crentes (Levítico 1:2), e suas verdades continuam sendo de principal significado para o povo de Deus, visto que o Levítico constitui a primeira revelação pormenorizada do tema vivo do Grande Livro em geral, isto é, a revelação da forma mediante a qual Deus restaura o homem perdido. Tanto a atividade redentora de Deus como a conduta do homem que se apropria de tal redenção se acham resumidas no versículo-chave, que diz: "Ser-me-eis santos, porque eu, o Senhor, sou santo, e separei-vos dos povos, para serdes meus "(20:26).

A fim de realizar a salvação e restaurar o homem ao seio de seu Criador, é preciso prover um meio de acesso a Deus. A primeira metade do Levítico (capítulos 1 a 16) apresenta-nos, assim, uma série de medidas de caráter religioso que representam a forma mediante a qual Deus redime os perdidos, separando-os de seus pecados e suas consequências. Os diversos sacrifícios (capítulos 1 a 7) eram figuras, por assim dizer, da morte de Cristo no Calvário, onde aquele que não tinha pecados sofria a ira de Deus em nosso lugar, para que pudéssemos ser salvos de nossa culpa (II Coríntios 5:21; Marcos 10:45). Os sacerdotes levíticos (capítulos 8 a 10), prefiguravam o serviço fiel de Cristo ao efetuar a reconciliação pelos pecados do povo (Hebreus 2:17). As leis da limpeza e purificação (capítulos 11-15) deviam constituir-se em lembranças perpétuas do arrependimento e da separação da impureza, que deve caracterizar os redimidos (Lucas 13:5), enquanto o dia culminante do culto de expiação (capítulo 16) proclamava o perdão de Deus para os que se humilhassem mediante uma entrega fiel a Cristo, o qual proporcionaria acesso ao próprio céu (Hebreus 9:24). Mas a salvação não é apenas separação do mal: abrange uma união positiva ao que é bom, justo. De modo que a segunda metade do Levítico (capítulos 17-27) apresenta uma série de padrões práticos do que o homem deve aceitar a fim de viver uma vida santa. Esta conduta prática inclui expressões de devoção em assuntos cerimoniais (capítulo 17), na adoração (capítulos 23 a 25), mas giram em torno de assuntos de conduta diária do amor sincero a Deus, e citando desta parte do Levítico: "Amarás o teu próximo como a ti mesmo" (19:18).  Em sua forma, Levítico existe principalmente como legislação expressa por Deus: "Chamou o Senhor a Moisés e... disse: Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes..."(1:1-2), As duas narrativas históricas (capítulos 8 a 10 e 24:10-22) servem-nos de pano de fundo para assuntos de caráter legislativo: e a única variante em sua forma, o sermão final de exortação de Moisés

(capítulo 26), é seguido de um apêndice de leis que regulam matérias que em si mesmas não são obrigatórias (capítulo 27).

 Números: Peregrinação. Comentário  teológico:

O livro de Números deriva seu nome em nossas Bíblias em português, como nas versões latina e grego, dos dois censos nele narrados. Em realidade, o livro forma uma divisão de um conjunto maior, o Pentateuco. Entre os escribas judeus ele era conhecido principalmente pelo nome de "no deserto", que em hebraico é uma só palavra, "bemidbar", título tomado do primeiro versículo. É um título apropriado, de vez que o tema do livro gira em torno das vicissitudes e vitórias do povo de Israel desde o dia em que deixou a zona sul do Sinai até chegar às fronteiras da Terra Prometida.

O livro de Números parece, às vezes, constituir uma coleção não muito estruturada de informações, narrativas e rituais ou lei civil. Contudo, estas informações são sempre pertinentes à história, ao passo que os pronunciamentos legais surgem, com frequência, das exigências da situação na vida, tal como a autorização para celebrar uma páscoa especial (9:1-14) em circunstâncias que impediam a observância da páscoa regular; ou o pedido das filhas de Zelofeade (27:1-11) cujo resultado foi que Deus estabeleceu medidas para a herança das filhas quando não houver filho sobrevivente. No aspecto histórico, o livro de Números começa onde termina o Êxodo, dando lugar necessariamente às seções de narrativas dispersas de Levítico. Abrange um período de aproximadamente 40 anos na história da caminhada de Israel sobre a Palestina. Conquanto estes anos descrevam, em geral, a peregrinação, é evidente que o povo residiu ao sul de Canaã, principalmente na zona conhecida como o Neguebe, não muito distante de Cades- Barnéia, durante 37 anos. No decorrer desse período, o tabernáculo foi o ponto central tanto da vida civil como da religiosa, visto como era aqui onde Moisés exercia suas funções administrativas. Presume-se que o povo seguia os costumes dos povos nômades, vivendo em tendas e apascentando os rebanhos nas estepes semi-áridas. Nestas circunstâncias, o povo necessitava da provisão especial divina de alimentos e água.

No livro de Números, Deus é apresentado como um soberano que exige absoluta obediência à sua santa vontade, mas que também demonstra misericórdia ao penitente e obediente. Assim como o pai educa e castiga os filhos. Deus dirige a Israel, seu povo amado. Escolhe entender-se com o homem servindo-se de mediadores. Destes, Moisés é único, embora outros talvez estejam dotados de dons proféticos e até mesmo um pagão, Balaão, pode ser usado, visto como Deus é o Deus dos espíritos e de toda a carne.

              No Novo Testamento se encontram diversas referências ao livro de Números, em que o livramento do Egito é considerado como modelo terreno da redenção eterna. Afirma-se que as experiências no deserto estão registradas para nossa admoestação (I Coríntios 10:11). Nosso Senhor Jesus Cristo referiu-se ao incidente da serpente de bronze como ilustração da forma em que ele próprio será levantado a fim de que os que crêem nele não pereçam, mas tenham a vida eterna.

Deuteronômio: Obediência. Deuteronômio. Repetição da lei

Comentário teológico:

O nome do livro de Deuteronômio, ou "segunda lei", sugere sua natureza e propósito. Figura, segundo consta em nossas Bíblias, como o último dos cinco livros de Moisés, fazendo um resumo e pondo em relevo a mensagem que os quatro livros precedentes contém. Não significa isto que se trata de mera repetição do que ficou dito anteriormente. Sem dúvida, Deuteronômio faz parte dos acontecimentos históricos que se deram previamente, em particular no Êxodo e em Números. Contudo vai além destes relatos visto que os interpreta e os adapta. Através deste livro, os acontecimentos estão repletos de significado. Moisés proporciona-nos bastante história; mas em quase todos os casos relaciona os acontecimentos com a lição espiritual que sublinham. Toma a legislação que Deus dera a Israel havia quase 40 anos, e adapta-se às condições de vida da coletividade na terra para a qual Israel se mudaria em breve. Quando este livro foi escrito, a nação de Israel se encontrava na terra de Moabe, ao leste do rio Jordão e do mar Morto. Numa oportunidade anterior, Israel havia falhado, por falta de fé, ao não entrar na Palestina. Agora, 38 anos depois, Moisés reúne o povo escolhido e procura infundir-lhe fé que capacitará a avançar em obediência. Diante deles está a herança. Os perigos, visíveis e invisíveis, jazem além. Acompanha-os se Deus, a quem chegaram a conhecer melhor durante suas experiências na península do Sinai, península deserta e escarpada. Moisés compreende, corretamente, que os maiores perigos que os assediam estão na esfera da vida espiritual; sendo assim, sua mensagem acentua o aspecto espiritual. O Senhor Deus deles, é o único Senhor; foi ele quem os libertou da escravidão. Deu-lhes a lei. Selou uma aliança com eles. São o seu povo. O Senhor exige devoção e adoração exclusivas. Seus caminhos são conhecidos do povo. Mediante longa experiência, Israel aprendeu que o Senhor honra a obediência e castiga a transgressão. Agora, em um novo sentido, Israel age por sua própria conta, sob a direção do Senhor e em sua própria casa.  O livro abrange toda uma gama de perguntas que surgem desta nova fase da vida de Israel. Sua atitude para com o Senhor é, naturalmente, o principal problema. Moisés, com toda a diligência de que é capaz, convida Israel a confiar de todo o coração no Senhor, e a fazer das leis divinas a força diretriz de suas vidas. Esta lei, se obedecida, infundirá vida e fará que os israelitas sejam povo destacado entre todas as nações. Receberão bênçãos, e as nações reconhecerão que seu Deus é Senhor. Porém, se Israel imitar a conduta das nações vizinhas, esquecendo-se de seu Deus, então sobrevirá a aflição, e finalmente será espalhada entre os povos. Através do livro todo acentua-se a fé somada a obediência. Em um sentido verdadeiro, esta é a chave do livro.

         Estes comentários teológicos foram buscados na Internet e da Bíblia Eletrônica.

Comentado por José Carlos Ribeiro:  Estes livros tiveram para “Deus” um significado muito importante: eles mostram como eram as coisas no Antigo Testamento. As leis, os mandamentos, estatutos e juízos já haviam sido escritos: e naquela época, a humanidade vivia debaixo das Leis, mandamentos e estatutos. E eram muito rígidas: quem fosse pego Fora da lei, da obediência, pagaria um alto preço, até mesmo com a vida. Era o tempo em que o povo vivia debaixo das leis; e o povo teimava em desobedecer, e eram punidos severamente. Levíticos era o livro das leis: Números tem como foco principal a numeração do povo de “Deus’, o povo Hebreu, o povo de Israel.”

Deuteronômio é o livro das repetições das leis, mandamentos, estatutos e Juízos: e que teve para “Deus” também muita importância. Em Deuteronômio, os capítulos 11 e 28, se repetem: “Deus” confirma as opções de escolha. De bênçãos ou de maldição: é confirmada todas as leis do Senhor ditas e escritas por Moisés.

E Moisés foi para “Deus” o maior profeta bíblico, não houve outro profeta com tamanha proximidade com “Deus”. Moisés enfrentava a ira, a fúria de “Deus” em favor do seu povo; que fizeram tudo de errado.

Eles perderam o melhor do Senhor: a terra prometida. “Deus” amaldiçoou toda  aquela geração com mais de vinte anos. Daquela geração maldita, somente dois, puderam herdar e entrar na terra da promessa.

Para “Deus” era uma terra especial, que manava leite e mel. Tinha do bom e do melhor; mas que precisava ser explorada. Infelizmente a maioria que foram espiar e trazer boas noticias da terra prometida, que foram um total de doze. Eles representavam as doze tribos da “Israel”:

            Josué & Calebe foram os dois que voltaram trazendo as boas noticias da terra da promessa.

Os livros de Êxodo, Números e Deuteronômio mostram com bastante clareza a ação e a vontade de “Deus”. Em Êxodo, mostra “Deus” confirmando o prometido a Abraão, e que durou por quatrocentos e trinta anos. Através de Moisés a promessa foi cumprida: o povo hebreu, o povo de “Deus” foi liberto, saindo do Egito e atravessando o Mar vermelho sem nenhuma perda. “Deus” deu poderes a Moisés, que dividiu as águas do Mar vermelho para seu povo passar. Aconteceu também a realização da primeira verdadeira páscoa, que não é nada desta páscoa que o mundo celebra, comemora.  E agua tiradada rocha. Durante o período de quarenta anos em que eles permaneceram peregrinando no deserto, “Deus” esteve com eles, dias e noite. Mas eles, o povo de “Deus” eram murmuradores, pecadores; por causa disto, perderam as bênçãos do Senhor. O maior prejudicado foi Moisés, que não pode entrar e herdar a terra da promessa: “Deus” encerrou a vida de Moisés aos cento e vinte anos; mas antes, “Deus” mostrou a Moisés a terra prometida do alto do monte Pisga. Moisés teve duas atitudes que para “Deus” foi gravíssima. Primeiro, ele quebrou a tabua dos dez mandamentos, segundo, ele tinha que apenas tocar na rocha para sair água para seu povo beber; mas ele enfurecido bateu com força na rocha. “Deus” não permitiu que depois da morte de Moisés, seu corpo fosse encontrado, para que ninguém venerasse e adorasse em seu túmulo. E o corpo de Moisés permaneceu intacto. Até nos dias de hoje, ninguém conseguiu descobrir onde seu corpo foi sepultado.

            Resumindo estes livros foi que: em Êxodo tem como foco principal a libertação do povo hebreu do Egito, da servidão e escravidão. Teve também a travessia do Mar Vermelho, o cuidado de “Deus” não deixando nada faltar a eles durante o período de quarenta anos que peregrinaram no deserto.         

Em Números, além da contagem do povo de “Deus”, teve também a maldição do povo hebreu que não 

Puderam entrar e herdar a terra prometida. Em Deuteronômio, a repetição das leis a todo povo de “Deus”  a confirmação dos dez mandamentos, e Deus mostrando a Moisés do alto do monte Písga a terra prometida a Moisés, e a confirmação a Josué e Calebe daquela geração maldita por “Deus” que puderam entrar e herdar o melhor da terra prometida.

Querido leitor (a), aqui é apenas um resumo daquilo que eu li e entendi, e passei a vocês segundo meu entendimento e conhecimento bíblico. Não sou pastor; tenho apenas um bom conhecimento da palavra de “Deus”. Sendo assim, procurei mostrar a verdade dentro da palavra, nada mais que a verdade dentro da palavra. O titulo de pastor não importa, pois existem muito pastores que jamais leram a Bíblia na sua totalidade. Tenham a certeza de que nada aqui relatado é mentira. Amém. Para que você saiba o que esta buscando em cada livro. Este é o objetivo deste resumo e comentário.

Muito obrigado a todos vocês meus nobres leitores (as). Este tema foi escrito a alguns anos atrás, e agora eu resolvi fazer uma revisão e colocar aqui cada livro, a primeira vez eu coloquei a Bíblia toda. Colocarei agora em mais dois idiomas: Inglês e hebraico

Escrito e revisado por José Carlos Ribeiro membro da Primeira Igreja Batista de Campo Grande MS.

Sou formado em capelania hospitalar pela PiB e pela UFMS pelo professor de Bioética, pastor e capelão, prof. Reis  Campo Grande 21 de fevereiro de 2015 dia da revisão  jcr0856@hotmail.com

  

The Holy Bible: commented by José Carlos Ribeiro (Old Testament)
    Books 04 & 5: Review of Numbers and Deuteronomy books:
       The book of Numbers, in the beginning, God commands Moses to number the tribes of Israel, less the Levites are not counted.
Ch. 02. God commands Moses order in the camp.
Cap 03:. Aaron's sons the sons of Aaron and the Levites are chosen for the tabernacle service
Cap. 04: speaks of the duties of the Levites:
CAP. 05: The leper and unclean are thrown out of the camp: and also speaks of suspected adultery woman
You chap.6, numbers, we have the explanation of what is to be a Nazarite to God. This person was separate to serve God, and she could not take any strong drink, and in his head, could not pass razor; they could not also eat anything from the core, even to the husk. It had to be all the days of his separation: he could not defile himself with nothing, and had to avoid the impurities of the world. He speaks of the way to bless the children of Israel
In cap.7; Moses ends the tabernacle, anointing him and sanctifying all things that were staying in the tabernacle. It also shows the offerings
In ch. 8, there is talk of purification of used parts, and also the consecration and purification of the Levites, the tribe of Levi. The Levites were very important to God: only they had access within the tabernacle. All the firstborn would have to be sanctified to God, the Levites had to have the age of twenty-five and fifty years would stop serving in ministry.
In cap.9: God through Moses, told them about the Passover, which should be celebrated in the Sinai desert, and so was taken on a given day. And those who were unclean, impure, would have to be purified to participate Easter, including foreigners. And a cloud led the march of the Israelites in the wilderness.
Chapter 10: The trumpets of silver, which they represented: the Israelites leave Sinai and Moses insists that Hobab go with them in the wilderness, for he was a good guide;. and the ark went forward.
In caps. 11 and 12, the murmuring of the Israelites, the people of Israel murmured against God, that the anger of God once again. Moses again interceded for them, who prayed to God, and all repented, calmed, God heard the prayer of Moses, and met again. The people of Israel received any day of the manna, the food sent by God to them, but it was not enough, and continued to murmur against God. Moses was tired of taking charge of your own people, he complained to God who decided to take this weight off of Moses; and seventy elders of Israel were separated, and took this load of Moses, and put on these elders. And God sent meat to them, for a whole month, to them their fill and enjoassem from eating meat. And was sent quails for a month for them in the desert.
In Chap.12 ;: Miriam and Aaron murmured against Moses. And God sent three leave the tent, and punished Miriam with leprosy: Aaron asked for forgiveness, repenting; and Moses interceded for Miriam, with God, who had to stay outside the camp, to be purified again. And the people camping in the wilderness of Paran.
In ch. 13; God commands Moses to separate twelve spies to spy out the Promised Land, and bring her the good news. And only two returned with good news: the other back muttering, and put great obstacles. The earth really flowing with milk and honey, but she needed to be inherited, and owned by the people of God; the rest came God with his power: but they did not do so.
             Murmured. Only Joshua and Caleb came back with good news from the land of promise. There things were huge. Needed two men to carry a bunch of grapes. After forty days, the spies returned.
In ch. 14: The murmuring of the people of Israel. And the grumblers are not allowed to enter the promised land. The Israelis want to go back to Egypt. Joshua and Caleb tear his clothes in protest against "those" who came with the bad news of the promised land and spoke to all the congregation, saying negative things; put a series of difficulties. The people of Israel came to threaten them, to the point of trying to stone them. And God was very angry with his people, and proposed to Moses forget this people, and form a new nation; because of their murmurings. Moses again interceded for his people before God: and God swore, who had over twenty years, did not inherit and would not enter the land of promise. And God said: only Joshua and Caleb, and the generation below twenty years will enter the land of promise. Not even Moses, you can get; if God was hard or not, He alone, God has the answer. All this cursed generation wandered for forty years in the wilderness; and each day was worth one year: imagine how long was one day! What's more, these forty years, nothing missed them; nor clothes nor shoes, for God sustained him.
In ch. 15, Moses had to tell the whole congregation, all that God spoke, and what would happen to them. And when they go into the land of promise, they would have to obey the orders of God, through Moses. Were the laws and commandments to be fulfilled: the people who entered the promised land would have to make offerings to God, and give their first fruits. If they miss, they would have to make a sacrifice as a burnt offering, a new calf, and also one male goat for a sin offering. And the priest who would have to do this atonement for the sins of the congregation, because only then they would be forgiven. If anyone sin through ignorance, would have to be a goat a year. But who committed sin knowing what he was doing, not obeying the laws and commandments, would be cut off. Also in the cap. 15 also talks up of a man who was caught chopping wood on the Sabbath day, as was the sabbath day, he was taken out of the camp, and stoned him to death. Saturday was a holy day dedicated to God. No one could do anything that day. But the murmurings, the sins were still going on in the midst of the rebellious people and murmuring: God once again was angry with his people. And many were consumed by God because of their disobedience. It also shows on the law of the edge of the dresses:. V, 37-41
In a Chapter 16:.. The rebellion of Korah, Dathan and Abiram:
In caps. 17:18: The Aaron's rod flowers, and the rights of the Levites and priests: what else was said, were the offerings, moved by the children and daughters of Israel that would have to be sanctified to God, and the whole thing made they had as a statute, future generations. Everyone would have an offering of his tithe to God. The Levites had a very important mission before all the congregation and to God.
Chap. 19; The show about water separation, purification
In ch. 20, the death of Miriam, Moses strikes the rock, and the water out. The people of Israel, he returned to contend against Moses, Aaron and God: they murmured, sinned again, to commit the act of not believing in God, discounting Moses. They were in the middle desert thirsty and revolted by the lack of water. But God told Moses to touch the rock with his staff, and there came a lot of water, and drank all Murmuradora congregation. According to experts, Moses should play only once in the rock: it was to God as an offense the act of Moses. He ends the days of Aaron with the people of Israel on Mount Hor; and they pratearam for thirty days the death of Aaron in the wilderness.
In ch. 21, the people of Israel, turn again to murmur against God; that from mount Hor the way of Edom; toward the promised land. God was angry with them again, and putting his way, poisonous snakes. Many died. And Moses interceded again for his people in prayer: God heard the prayer of Moses and told him to make a fiery serpent, and put a rod, and all those who looked at that serpent would live, and be clean; not die: and it was so. According to the theologians, this serpent symbolized Jesus Christ hung on a tree.
In cap.22, we have the story of Balak and Balaam, who was a man of God, but he disobeyed the angel of the Lord's orders, which brought end Balaam three times; only failed because Balaam's donkey saw the angel prepared to kill him, and donkey strayed from the way he was Balaam. This happened three times, and every time the donkey was off the path, its owner beat her. Then the Lord opened the mouth of the donkey, who asked his owner because he beat her three times? And the Lord opened the eyes of Balaam, who saw the angel with his sword drawn, ready to kill him; that's when Balaam understood everything that had happened between him and his donkey. Who delivered his master's death three times. God, dear reader (a), has the power to choose what he wants and how you want, you know why? He is God and can do all things. Balaam regretted his failure: God put words in the mouth of Balaam, and he had to obey what was God. Balaam did not speak lies, for it was God speaking to him. Balak wanted Balaam did something that was not of God, and Balaam refused to do, because he was a prophet of God.
In ch. 25 Balak built seven altars, for seven holocausts, also has the prophecy of Balaam.
              The people of Israel was polluted, whoring with Moabite women, enemy of the people of Israel. God has his hand again weigh against them: twenty-four thousand died, and the curse ceased. If there was obedience, there would be so many deaths in this period of time. God commands Moses put Joshua in front of his people, as he was a shepherd, and it was done; for he had a good spirit.
Chap. 26: God commands take the sum of all the Israelites, God speaks to Moses about the division of land according to the number of names: "To many his heritage, and gradually diminish their inheritance; each will be given their inheritance according to those that were numbered of them. "
(Num. Cap.27). And the glory of Moses, was also passed to Joshua, at the behest of God. The law about the inheritance, and God announces the death of Moses. Joshua is designated successor of Moses:
Cap. 28: the perpetual holocaust. The offers on Saturdays, the new moons, at Easter and the day of the firstfruits.
Cap 29:. Offers the Feast of Trumpets: no servile work could be done that day, only the sound of the trumpets and burnt offerings, also had offers in the solemn feasts, no work on a given day, but the party would last seven days. Each day a kind of celebration of holocaust.
Cap. 30: the law about women's vote "2 When a man vows a vow to the Lord, or swear an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; according to all that came out of his mouth will. 3 If a woman also, in her youth, being in her father's house makes a vow to the Lord, and bind herself, 4 And her father hear her vow and her obligation wherewith she bound her soul; and his father held his peace at her, all her vows shall stand; and every bond wherewith she bound her soul shall stand. 5 But if her father hinder you in the day that he heard, none of her vows and obligations that bound her soul, shall not be valid; but the Lord will forgive her, because her father lhos tolheu. 6 And if she is married, and is forced to some votes or the utterance of her lips, wherewith she bound her soul; 7 And her husband heard it, and held his peace at her in the day that he heard, their votes will be valid; and obligations that bound her soul, shall stand. 8 But if her husband hinder you on the day that he heard, and void your vote which was required, as well as the utterance of her lips, wherewith she bound her soul; the Lord will forgive him .......
Cap.31 The victory of the people of Israel on the Midianites: purification of the soldiers. The division of the prey, and also the offer of voluntary captains.
Cap.32: The tribes of Reuben and Gad ask the land of Gilead, and Joshua and Caleb received the best of the land, since they were the ones who came back with good news of the promised land.
 You cap. 33; God speaks to the people of Israel, promising to take all his enemies after they pass the Jordan River all the promises will be fulfilled by God, and each will have everything that you are right. And God sends shed off the Canaan residents
Cap 34. The ends of the earth, endless land:. The division of land by men.
Cap. 35: the Levites also has a separate city, as they were special. God sends separate six cities for refuge.
Chap. 36. The heirs of marriage "7 So the inheritance of the children of Israel remove from tribe to tribe; because the children of Israel to come near each of the inheritance of the tribe of their fathers. 8 And every daughter to inherit some inheritance of the children of Israel tribes marry someone of his father's tribe of the family; so that the children of Israel may enjoy every man the inheritance of his fathers. 9 So the inheritance remove from one tribe to another; for the tribes of the children of Israel to come near each of his heritage. "
           Here in the book of Numbers, God made everything for its people not depart from his way, but they were disobedient and stubborn complainers. This meant that the hand of God weighed against them: all those who have over twenty years will no longer enter the land of promise, Canaan, after the Jordan River. They had to wander for forty years in the wilderness, until they die all that damned generation. To Moses, paid dearly because of his people; he can not enter the promised land. Moses did something very serious to God, which prevented him from entering and inherit the land of promise. God had to ending the life of Moses; because he could no longer continue. But God showed the top of a hill, all Moses, we can no longer follow its people. In Numbers also shows the people of Israel count allowed by "God."
We come now to the book of Deuteronomy, which is the fifth book of the Bible:
In ch. 1, Moses said all laws to his people, as the land of Moab, beyond the Jordan: all that God had spoken to Moses, was repeated to his people, but they were very stubborn and disobedient whisperers; therefore sinners in the extreme. God, all the time, never abandoned the people of Israel; not missing anything left to them in the desert. But they were always questioning and provoking the wrath of God; and Moses was there, at God's feet, begging to God in behalf of his people.
        For forty years God fed, held his people in the desert; manna was the daily bread given by God. But it was not only this: God gave them meat for a month, made out of rock water. During the day, a cloud covered the sun, heat, and the night a flash the illuminated. And twelve spies were sent to spy out the Promised Land, only two returned with good news. And God was angry with his people, cursing all over the age of twenty that would not enter the land of promise. And Moses said unto them, that he could not enter the promised land because of them, his people. As promised, God was giving each of the land of promise. The book of Deuteronomy shows us all applicable laws, statutes and commandments to be followed by all the people of Israel.
I'm in cap.4; and noticed that Moses was the most affected, for trying to intercede on behalf of his people, but they were very stubborn and whisperers. In the book of Deuteronomy, we repeat all laws commandments and statutes. God knows what he does: these repetitions are not here by chance. Generations
future needed to know to learn and practice the laws and commandments of the Lord. Notice that by cities
for those who were murderers, God gave his people. Moses urged his people to obey; and the people ask Moses to receive the law of the Lord on Mount Sinai.
In ch. 5, the repetition of the Ten Commandments: Moses called all his people. And ask for them to learn the laws and judgments of God, to obey the commandments and statutes: and reminds them everything he had done for them and for them. God sends repeat them again the Ten Commandments for the whole congregation, that they may walk in the right direction, and it was well succeed.
In ch. 6: the end of the law is obedience. God asks again for them to practice the laws, commandments and not trying in vain the Lord God, and diligently keep all the commandments, testimonies. And do it all with righteousness. For when the children ask, they will know it and explain: for all that God, left, is eternal.
In chap. 7, God orders the destruction of the Canaanites and their idols, and to keep the laws, commandments and statutes. 8:) God calls to take into memory the benefits of the Lord; meet their commandments.
Ch. 9: Moses reminds the Israelites of their murmurings and his infidelities; after 40 days and 40 nights, the two tablets of the Ten Commandments, are given by God to Moses.
Cap. 10: The tribe of Levi is separated to drive the ark of God, and the people are exhorted to obedience. God asks them not worshiping other gods, and not put abominations in their homes. He speaks as argued in the wilderness for forty years with manna, God speaks of the promised land, a good land, where they will take their livelihood: and God keeps asking to keep all his commandments, statutes and his judgments. And speaking for all remember where does the strength to them. And also rises the tablets of the Ten Commandments that Moses coming down from Mount Santo broke with hatred that he was of his people
In ch. 11; practically, are the very things which starts like this: You shall love the Lord your God, and keep s ordinances, their status and judgments. God also talks about the children who have not seen the
signs and wonders that He, God did in Egypt. And asks again: keep my commandments, and
statutes, and if ye will obey my commands and statutes, nothing let them miss.
Keep in your hearts, and there be no mistake, do not turn aside and not bow to other gods. Teach your children to walk on track, and diligently keep my commandments and statutes. And God gave us two options to follow: The blessings or curses. But most opted curse; because it is easier to disobey, to obey.
Cap. 12: the only place of worship is the chosen of God, and says: "1 These are the statutes and judgments which ye shall meet in the land that gave you the Lord God of your fathers, to possess it all long as you live on earth. 2 Totally destroy all the places where the nations which possess served their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every árvorefrondosa; 3 And break down their altars, and break their pillars, and burn their groves with fire, and destroy the graven images of their gods, and destroy the names of the place. 4 And ye shall not make to the Lord your God; 5 But the place which the LORD your God shall choose out of all your tribes to put his name, will seek to his room, and there vireis.6 And thither ye shall bring your burnt offerings, and your sacrifices, your tithes , and heave offerings of your hand offer, and your vows, and your freewill offerings, and the firstborn of your herds and flocks. "
Cap. 13 God will punish the false prophets and idolaters.
Cap. 14, is remembered the clean and unclean things, and also shows on the tithes to the services of the Lord.
Cap. 15: shows on the year of release "1 At the end of seven years thou shalt remission. 2 This, then, is the manner of the release: every creditor shall release what the lent to his neighbor; not exact it of his neighbor and his brother, for the remission of the Lord is proclaimed. "
Cap. 16: The three Easter holidays, Pentecost and Tabernacles, and duties of judges.
Chap. 17; shows the punishment of idolatry; consulting the priests and the election and the king's duties.
Cap. 18: The inheritance and the rights of the priests and Levites: The abominations of the nations are prohibited, and God promises a great prophet.
Chap. 19. It says: Who owns the privileges of the cities of refuge; also shows the limits and the witnesses:
Cap. 20 shows on the laws of war.
Cap.21 Atonement by a death whose author is unknown also shows about the woman prisoner.
The right of the firstborn; About disobedient children. The dead bodies will be taken from the gallows.
Chap. 22, shows on Charity with the next "About dressed man and woman; 5 There will be no man costume in women, and not men wear women's clothes; because whoever does these, an abomination unto the Lord thy God. "Also on the Feathers and many sins committed toward women, about fugitives, prostitutes usury and votes
Cap. 23: shows about people who are excluded from the holy assemblies,
Ch. 24. About Divorce, of pawns, the swindlers and leprosy and also about the loans Charity to the poor, foreigners and orphans.
Cap. 25: The penalty of lashes, and also the obligation of a man marry the widow of his brother, weight and fair measures, Amalek will be destroyed.
Cap. 26: shows on the first fruits of the earth "1 And it shall be, when you come into the land which the Lord thy God giveth thee for an inheritance, and possess it and live in, 2 Thou shalt take the first of all the fruits of the soil, recolheres that the land, which gives you the Lord thy God, and shalt put them in a basket and go to the place to choose the Lord your God, for there to place his name. 3 And shalt go unto the priest that shall be in those days, and say unto it: Today I declare before the LORD thy God, that I the land which the Lord
swore to our fathers to give us. 4 And the priest shall take the basket out of thine hand, and set it down before the altar Lord thy God. "
I am now in the cap. 27: The first thing that God asks is: Keep all the commandments, When you walk through the Jordan, which I command you. God spoke to Moses, who conveyed to all Israel for them to do the same things. Compliance with all laws, statutes and commandments: this chapter, God shows us a damn list. See some of the curses that humanity does and always practice it is; Casting and graven image of construction: Cursed is the one who hurt your neighbor, that adultery, even fornicate with animals. and many other things we do in everyday life, thinking that everything is normal.
In ch. 28, God presents a list of blessings and curses, so that we know, and avoid practicing the curses, which is a pretty big list. The Lord asks us this: Listen to my voice, my laws, and my commandments and keep. Are fourteen major blessings, and fifty-three curses: Here are some blessings and curses. Blessed shalt thou be in the city and in the field: Blessed shall you be the fruit of thy womb, and the fruit of thy land. Blessed shall you be when you come and when you go out: The LORD shall command the blessing upon thee in thy storehouses, and in everything you put your hand; and bless you in the land which I give you the Lord your God. The LORD shall establish thee to you as a holy people, as you have sworn, if you keep the commandments of the Lord thy God, and walk in his ways. And the Lord shall make thee the head and not the tail; and thou shalt be above and not beneath, if you heed the commandments of the Lord your God, which I command thee, to keep and to do them. And do not turn away from all the words which I command you, neither to the right nor to the left, following other gods to serve them.
See some of the curses: You are advised that if you do not give ear to the voice of the Lord thy God, to observe to do not do all his commandments and his statutes, which I command thee, then shall come upon thee all these curses, and overtake thee: Cursed shalt thou be in the city, and cursed shalt thou be in the field. Cursed shalt thou be when you come in, and cursed shalt thou be when thou goest out. The LORD shall send upon thee cursing; confusion and defeat in all that you put your hand to do; until thou be destroyed, and until thou perish quickly, because of the wickedness of thy doings, whereby thou hast forsaken me.
If you want to learn more, read Deuteronomy ch. 28, and see how the curses list is great for those who practice sin.
In ch. 29, "God makes a new covenant with the people": the Lord confirms all these words of blessing, and a curse: the Lord keeps asking the same things. Keep in your heart, laws, commandments, statutes and judgments, that we may enter into the covenant of the Lord in his oath. And God says so, that the secret things belong to Him, God, and revealed to us, and our children; for all words are fulfilled the law. In cap.30, "The mercy of God to those who repent" God speaks to Moses words of warning for you to follow if we are to receive the blessings, not curses. Only depends on us: and the Lord tells us more. He will make us get out of captivity, it was not only for that time: if we obey prosper: but if we disobey, the curse will come to us. And the Lord also says that reap good fruit of all things blessed by God. But we must obey, and turn to the Lord God with all heart. And the Lord also says that his commandments are not hidden: and the Lord says so, well, that's life, and evil is death. And the order of the Lord is, that we love the Lord God, and that we may walk in his way, commandments and statutes, so that their blessings overtake us. The heavens and the earth are placed as a witness against us, and the blessings and the curses, are our choices. If we love God, and obey, and heeding his voice, drawing close to Him who is our life; Our days will be prolonged in the land, it is the promise made to Abraham, Isaac and Jacob.
In ch. 31, Moses speaks of his age, one hundred and twenty, and says he can no longer follow his people, for he was already near the promised land: and Moses encouraged Joshua, for him to try and be of good cheer, that the time had come, it's who enter the promised land with his people. Moses ordered the Levites over the ark of the covenant, for them to take the book of the law and let side of the ark, and also said everything would happen after his death, Joshua and the elders, they would practice all the bad again, prostituting. He also said that laws should be read to the people every seven years.
Cap. 32 shows the last song of Moses.
In ch. 33; Moses blesses the whole congregation and speak to each of the tribes of Israel, and ends talking like: Happy art thou, O Israel! Who is like you? A people saved by the LORD, the shield of thy help, and the sword of thy excellency; so your enemies shall submit, and you shall tread upon their high places.
In cap.34, ends: God leads Moses on top of Pisgah mountain, and shows him the promised land, and from there, she would not, and so it was with Moses, he died a hundred and twenty, and there arose another prophet like Moses, whom the Lord spoke face to face. Moses had a strong hand and a firm hand with his people and with God through this, God loved him very much. Moses was true. Moses was buried in a place where no one found his body until today. God hid the body of Moses, so that no one sought to take advantage. And Moses did all that pleased God: he faced God, out of love for his people. It was Moses who was closest to God, and he saw the glory of God go near him, and God saved and hidden it in a slot, that happened to him. He saw the glory of the Lord, pass the coast, for no one can see the glory of God in my life yet.
  Theological commentary on Leviticus, Numbers and Deuteronomy:
  Leviticus: Holiness. Referring to the Levites is the book of Acts.
Comment:
As the name says, Leviticus, the third book of Moses highlights the role of the priests of Israel, of the tribe of Levi to whom God chose to provide services in its sanctuary (Deuteronomy 10: 8). Therefore, many believers think that Leviticus is a kind of technical manual that guided the ancient priests in the details of the ceremonies that God's people have failed to comply, and therefore, Leviticus is now the least esteemed of the books themselves. However, we must affirm that your message was originally addressed to all believers (Leviticus 1: 2), and its truths are still of major significance for the people of God, as the Leviticus is the first detailed disclosure of the living subject of the Big Book in general, that is, the revelation of the way in which God restores the lost man. Both the redemptive activity of God as man's conduct which appropriates such redemption are summed up in the key verse, which says, "Be holy unto me, for I the Lord am holy, and have severed you from people to be mine "(20:26).

In order to achieve salvation and restore man to the bosom of his Creator, you must provide a means of access to God. The first half of Leviticus (chapters 1-16) presents us, as well, a number of faith-based measures that represent the way in which God redeems the lost, separating them from their sins and their consequences. The various sacrifices (chapters 1-7) were figures, as it were, the death of Christ on Calvary, where the one who had no sin suffered the wrath of God on our behalf, that we might be saved from our guilt (II Corinthians 5 : 21; Mark 10:45). The Levitical priests (chapters 8-10), prefigured the faithful service of Christ to make reconciliation for the sins of the people (Hebrews 2:17). The laws of cleansing and purification (chapters 11-15) should form themselves into perpetual reminders of repentance and separation of the impurity, which should characterize the redeemed (Luke 13: 5), while the culminating day of atonement of worship (chapter 16 ) proclaimed God's forgiveness for those who humble themselves by a faithful commitment to Christ, which provide access to heaven itself (Hebrews 9:24).

But salvation is not only separation from evil: covers a positive connection to what is good and right. So the second half of Leviticus (chapters 17-27) presents a series of practical standards that man must accept in order to live a holy life. This practice conduct includes devotional expressions in ceremonial matters (Chapter 17), worship (chapters 23-25), but revolve around matters of daily conduct of sincere love for God, and quoting this part of Leviticus: "You shall love your neighbor as yourself "(19:18). In its form, Leviticus exists primarily as legislation expressed by God: "He called to Moses and said ...: Speak unto the children of Israel, and say unto them ..." (1: 1-2), the two narratives historical (Chapters 8 to 10 and 24: 10-22) serve us as a backdrop for legislative character issue: and the only variant in its form, the final sermon of Moses' exhortation
(Chapter 26), is followed by an appendix of laws regulating matters which in themselves are not mandatory (Chapter 27).
 Numbers: Pilgrimage. Theological commentary:
The book of Numbers derives its name in our Bibles in Portuguese, as in Latin and Greek versions of the two censuses narrated it. In fact, the book forms a division of a larger set, the Pentateuch. Among the Jewish scribes he was primarily known as the "desert", which in Hebrew is a word, "Bemidbar" title taken from the first verse. It is an appropriate basis, since the book's theme revolves around the events and people of Israel wins since the day he left the south of Sinai to reach the borders of the Promised Land.
The book of Numbers seems, at times, be a not very structured information, narratives and rituals or civil law collection. However, this information is always relevant to the story, while the legal pronouncements arise often, the demands of the situation in life, such as the authorization to celebrate a special Easter (9: 1-14) in circumstances that prevented compliance regular Easter; or request the daughters of Zelophehad (27: 1-11) The result was that God established measures for the inheritance of daughters when no surviving son. In the historical aspect, the book of Numbers begins where the Exodus, leading necessarily to sections of narrative dispersed Leviticus. It covers a period of about 40 years in the history of Israel walk on Palestine. While these years describe, in general, the pilgrimage, it is clear that the people lived south of Canaan, especially in the area known as the Negev, not far from Kadesh-Barnea, for 37 years. During this period, the tabernacle was the focal point of both civil life as religious, seen as it was here where Moses exercised its administrative functions. It is assumed that the people followed the customs of the nomads, living in tents and feeding the flock in semi-arid steppes. In these circumstances, the people needed the divine special provision of food and water.
In the book of Numbers, God is presented as a sovereign who demands absolute obedience to His holy will, but also shows mercy to the penitent and obedient. As a father educates and punishes the children. God addresses to Israel, his beloved people. Choose an understanding with the man making use of mediators. Of these, Moses is unique, although others may be endowed with prophetic gifts and even a heathen, Balaam, can be used, as God is the God of the spirits and of all flesh.
              In the New Testament are several references to the book of Numbers, in which the deliverance from Egypt is considered as terrain model of eternal redemption. It is stated that the wilderness experiences are recorded for our admonition (I Corinthians 10:11). Our Lord Jesus Christ referred to the incident of the bronze serpent as the illustration in which he himself will be raised so that those who believe in him may not perish, but have everlasting life.
Deuteronomy: Obedience. Deuteronomy. Law of Repetition
Theological commentary:
The name of the book of Deuteronomy, or "second law" suggests its nature and purpose. Figure reportedly in our Bibles, as the last of the five books of Moses, summarizing and highlighting the message that the four previous books contain. This does not mean that it is mere repetition of what has been said previously. Undoubtedly, Deuteronomy is part of the historical events that occurred previously, particularly in Exodus and Numbers. But beyond these seen reports that interprets and adapts. Through this book, the events are full of meaning. Moses gives us plenty of history; but in almost all cases related events with the spiritual lesson that stress. Takes the law God gave to Israel was almost 40 years, and adapts to the community's living conditions on earth for which Israel would soon change. When this book was written, the nation of Israel was in the land of Moab, east of the Jordan River and the Dead Sea. In an earlier opportunity, Israel had failed for lack of faith by not enter Palestine. Now, 38 years later, Moses gathers the chosen people and seeks to instill faith that enable you to move forward in obedience. Before them is the inheritance. The dangers, seen and unseen, lie beyond. Accompanies them to God, whom come to know better during their experiences in the Sinai Peninsula, desert and rugged peninsula. Moses understands, correctly, that the greatest dangers that beset are in the sphere of spiritual life; therefore, your message emphasizes the spiritual aspect. The Lord their God, the Lord is one; it was he who delivered them from slavery. He gave them the law. Sealed an alliance with them. Are your people. The Lord requires exclusive devotion and worship. His ways are known to the people. Through long experience, Israel learned that the Lord honors obedience and punishes transgression. Now, in a new direction, Israel acts on its own account, under the direction of the Lord and in his own house. The book covers a whole range of questions arising from this new phase of life of Israel. His attitude toward the Lord is, of course, the main problem. Moses, with all diligence that is capable invites Israel to trust wholeheartedly in the Lord, and to do the divine laws the driving force of their lives. This law, if obeyed, will infuse life and that the Israelis are highlighted people of all nations. Receive blessings, and nations recognize that their God is the Lord. But if Israel imitate the behavior of neighboring nations, forgetting their God, then come on grief, and finally will be spread among the people. Through the whole book is emphasized faith plus obedience. In a real sense, this is the key to the book.
         These theological comments were sought on the Internet and Electronic Bible.
Reviewed by José Carlos Ribeiro: These books had to "God" a very important meaning: they show how things were in the Old Testament. Laws, commandments, statutes and judgments had already been written: and at that time, humanity lived under the laws, commandments and statutes. And they were very strict: anyone caught Outlaw, obedience, would pay a high price, even with life. It was the time when people lived under the laws; and the people stubbornly disobey, and were punished severely. Leviticus was the book of the law: Numbers focuses primarily on the number of the people of 'God', the Hebrew people, the people of Israel. "
Deuteronomy is the book of repetitions of the laws, commandments, statutes and judgments: and had to "God" also of utmost importance. In Deuteronomy, chapters 11 and 28 are repeated, "God" confirms the choice of options. Of blessing or curse is confirmed all the laws of the Lord said and written by Moses.
And Moses was to "God" the greatest biblical prophet, there was another prophet with such proximity to "God." Moses faced the anger, the rage of "God" in behalf of his people; they did everything wrong.
They lost the best of the Lord: the promised land. "God" cursed all the generation with more than twenty years. That accursed generation, only two, could inherit into the land of promise.
For "God" was a special land, flowing with milk and honey. Had the good and the best; but it needed to be explored. Unfortunately most who were spying and bring good news of the promised land, which were a total of twelve. They represented the twelve tribes of "Israel":
Joshua & Caleb were the two who returned with the good news of the land of promise.
The books of Exodus, Numbers and Deuteronomy show quite clearly the action and the will of "God." In Exodus, shows "God" confirming promised to Abraham, and which lasted for four hundred and thirty years. Through Moses the promise was fulfilled: the Hebrew people, the people of "God" was released, coming out of Egypt and across the Red Sea without any loss. "God" gave powers to Moses, who divided the waters of the Red Sea for his people go. We also celebrated the completion of the first true Easter, which is nothing in this world celebrates Easter that commemorates. And water take fron rock. During the forty-year period in which they remained wandering in the wilderness, "God" was with them, day and night. But they, the people of "God" were whisperers, sinners; because of this, lost the Lord's blessings. The worst off was Moses who can not come in and inherit the land of promise, "God" ended the life of Moses to one hundred and twenty years; but rather, "God" showed Moses the promised land of the top of the hill Pisgah. Moses had two attitudes to "God" was very serious. First, he broke the taboo of the Ten Commandments, second, he had only to touch the rock out water for his people drink; but he infuriated slammed into the rock. "God" is not allowed after the death of Moses, his body was found, so no one venerate and worship at his grave. And Moses' body remained intact. Until today, no one could figure out where his body was buried.
Summarizing these books was that: in Exodus focuses primarily on the liberation of the Hebrew people out of Egypt, from bondage and slavery. He also had the crossing of the Red Sea, the care of "God" leaving nothing lacking to them during the forty years that wandered in the desert.
In Numbers, beyond people's count of "God", also had the curse of the Hebrew people who do not
They might come in and inherit the promised land. In Deuteronomy, the repetition of the laws to all the people of "God" confirmation of the Ten Commandments, and God showing Moses hill top Pisgah the land promised to Moses, and to confirm the Joshua and Caleb that damned generation by "God" who could come in and inherit the best of the promised land.
Dear reader (a), here is a summary of what I have read and understood, and I to you according to my understanding and knowledge of the Bible. I am pastor; I just have a good knowledge of the word "God". So I tried to show the truth in the word, nothing but the truth in the word. The title of pastor does not matter because there are many pastors who have never read the Bible in its entirety. Be assured that nothing reported here is a lie. Amen. So you know what this looking in each book. This is the purpose of this summary and comment.
Many thanks to all of you my noble readers (as). This theme was written a few years ago, and now I decided to do a review and put here each book, the first time I put the whole Bible. Now put in two languages: English and Hebrew
Written and reviewed by José Carlos Ribeiro member of the First Baptist Church of Campo Grande MS. I graduated in hospital chaplaincy by GDP and the UFMS by Professor of Bioethics, pastor and chaplain, prof. Kings Campo Grande February 21, 2015 day of review jcr0856@hotmail.com

Comentario da Biblia Sagrada por livros em hebraico: livros Leviticos, Número e Deuteronômio

התנ"ך הקדוש: העיר על ידי José Carlos ריביירו (הברית הישנה)
    ספרים 04 & 5: סקירה של מספרים וספרי דברים:
       הספר במדבר, בהתחלה, אלוהים מצווה משה למספר את שבט ישראל, פחות הלויים לא נספרים.
Ch. 02. אלוהים מצווה על מנת משה במחנה.
Cap 03 :. אהרון של בנים בניו של אהרון והלויים נבחרו לשירות המשכן
Cap 04:. מדבר על החובות של הלויים:
CAP. 05: המצורעים וטמא נזרקים אל מחוץ למחנה: וגם מדבר על אישה חשודה בניאוף
אתה chap.6, מספרים, יש לנו את ההסבר של מה זה להיות נזיר לאלוהים. אדם זה היה נפרד לשרת את אלוהים, והיא לא יכלה לקחת שום משקה חזק, ובראשו, לא יכולה לעבור תער; הם לא יכלו גם לאכול שום דבר מהליבה, אפילו לקליפה. זה היה צריך להיות כל ימי הפרדתו: הוא לא יכול לטמא את עצמו עם שום דבר, והיה צריך להימנע מהזיהומים של העולם. הוא מדבר על הדרך לברך את בני ישראל
בcap.7; משה מסיים את המשכן, משחתו ולקדש את כל הדברים ששהו באוהל המועד. הוא גם מראה הנפקות
בפרק. 8, יש דיבורים על הטיהור של חלקים משומשים, וגם הקידוש וטיהור של הלויים, שבט לוי. הלויים היו מאוד חשובים לאלוהים: רק היו להם גישה בתוך המשכן. כל בכור יצטרך להתקדש לאלוהים, הלויים היו צריך גיל העשרים וחמש וחמישים שנה היה עוצרים משרתים במשרד.
בcap.9: אלוהים באמצעות משה, סיפר להם על חג הפסח, בו יש לחגוג במדבר סיני, וכך נלקח ביום נתון. ומי שלא היו נקיים, טהור, היה צריך להיות מטוהר להשתתף פסחא, כולל זרים. וענן הוביל את המצעד של בני ישראל במדבר.
פרק 10: החצוצרות של כסף, שהם ייצגו: ישראל לעזוב את סיני ומשה עומד על כך שהחובב ללכת איתם במדבר, שכן הוא היה מדריך טוב ;. והארון הלך קדימה.
בכובעים. 11 ו -12, מלמוליהם של בני ישראל, עם ישראל מלמל נגד אלוהים, שהכעס של אלוהים שוב. משה התערב שוב עבורם, שהתפלל לאלוהים, וכל תשובה, הרגיע, אלוהים שמע את תפילתו של משה, ונפגש שוב. עם ישראל קיבל בכל יום של המן, המזון נשלח על ידי אלוהים אליהם, אבל זה לא היה מספיק, והמשיך למלמל נגד אלוהים. משה היה עייף מלקיחת אחריות על האנשים שלך, הוא התלונן לאלוהים שהחליט לקחת את המשקל הזה את משה; ושבעים מזקני ישראל הופרדו, ולקחו את העומס הזה של משה, ולשים על הזקנים האלה. ואלוהים שלח את בשרם, למשך חודש שלם,
להם המילוי שלהם וenjoassem מאכילת בשר. ונשלח ללווים בחודש עבורם
במדבר.
בChap.12;: מרים ואהרן מלמל נגד משה. ואלוהים שלח שלושה לעזוב את האוהל, ונענש מרים בצרעת: אהרון ביקש סליחה, חרטה; ומשה התערב למרים, עם אלוהים, שנאלץ להישאר מחוץ למחנה, להיטהר שוב. ואנשי קמפינג במדבר פארן.
בפרק. 13; אלוהים מצווה על משה להפריד עשרה מרגלים לתור את הארץ המובטחת, ולהביא לה את החדשות טובות. ורק שתיים חזרו עם חדשות טובות: המלמול חזרה האחר, ולשים מכשולים גדולים. כדור הארץ באמת זבת חלב ודבש, אבל היא צריכה להיות בירושה, ובעלות העם של אלוהים; היתר הגיע אלוהים עם הכח שלו: אבל הם לא עשו זאת.
             מלמל. רק יהושע וכלב חזרו עם חדשות טובות מארץ ההבטחה. הדברים היו עצומים. שני גברים שצריכים כדי לבצע אשכול ענבים. לאחר ארבעים יום, המרגלים חזרו.
בפרק. 14: המלמולים של עם ישראל. ומתלונן אינם מורשים להיכנס לארץ המובטחת. הישראלים רוצים לחזור למצרים. יהושע וכלב לקרוע את בגדיו במחאה על "אלה" שבאו עם החדשות הרעות של הארץ המובטחת ודיברו אל כל העדה, אומרים דברים שליליים; לשים שורה של קשיים. עם ישראל הגיע לאיים עליהם, עד לנקודה של ניסיון אבנם. ואלוהים היה מאוד כועס על אנשיו, והציע למשה ישכח את זה לאנשים, וליצור אומה חדשה; בגלל מלמוליהם. משה התערב שוב לאנשיו לפני ה ': ואלוהים נשבע, שהיה לו יותר מעשרים שנה, לא ירשה ולא היה נכנסת לארץ המובטחת. ונאמר אלוהים: רק יהושע וכלב, ואת דור המשך עשרים שנה ייכנסו לארץ המובטחת. אפילו לא משה, אתה יכול לקבל; אם אלוהים היה קשה או לא, הוא לבדו, לאלוהים יש את התשובה. כל הדור המקולל הזה נדד במשך ארבעים שנה במדבר; ובכל יום היה שווה שנה: לדמיין כמה זמן היה יום אחד! מה עוד, ארבעים השנים הבאות, דבר שלא נענו להם; ולא בגדים ולא נעליים, לאלוהים שנגרמו לו.
בפרק. 15, משה היו לספר את כל הקהילה, כל מה שאלוהים דיבר, ומה יקרה להם. וכאשר הם נכנסים לארץ הבטחה, הם היו צריכים לציית לפקודות של אלוהים, באמצעות משה. היו החוקים ומצוותים שיש לקיימם: האנשים שנכנסו לארץ המובטחת יצטרכו לעשות מנחות לאלוהים, ולתת הפירות הראשונים שלהם. אם הם מתגעגעים, הם היו צריכים להקריב קורבן לעולה, עגל חדש, וגם אחד עז זכר לחטאה.
והכומר שהיית צריך לעשות זה כפרה על החטאים של הקהילה, כי רק אז הם ייסלחו. אם מישהו לחטוא מתוך בורות, היה צריך להיות עז בשנה. אבל מי שביצע חטא לדעת מה הוא עושה, לא מציית לחוקים ומצוות, היה מנותק. גם בכובע. גם 15 מדברים עד של אדם שנתפס בחטיבת עצים ביום השבת, כפי שהיה ביום השבת, הוא נלקח אל מחוץ למחנה, ורגם אותו למוות. בשבת היה יום קדוש המוקדש לאלוהים. אף אחד לא יכול לעשות שום דבר באותו יום. אבל הרחשים, החטאים עדיין קורה בעיצומה של אנשים המרדניות וממלמל: אלוהים שוב כעס על אנשיו. ורבים מהם נצרכים על ידי אלוהים בגלל אי ​​ציות שלהם. הוא גם מראה על החוק של הקצה של השמלות :. V, 37-41
בפרק 16: .. המרד של קורח, דתן ואבירם:
בכובעים. 17:18: הפרחים של אהרון מוט, וזכויותיהם של הלויים וכהנים: מה עוד לא נאמרו, היו ההנפקות, עברו על ידי הילדים ובנות ישראל שהיית צריך להיות מקודש לאלוהים, וכל הדבר שנעשו היה להם כחוק, הדורות הבאים. יצטרך כולם קרבן מעשר לאלוהים. היו הלויים משימה חשובה מאוד לפני כל העדה ולאלוהים.
בחור 19.; תכנית על הפרדת מים, טיהור
בפרק. 20, מותה של מרים, משה מכה את הסלע, ואת המים. עם ישראל, הוא חזר להתמודד נגד משה, אהרון ואלוהים: הם מלמל, חטאו שוב, לבצע את המעשה שלא להאמין באלוהים, היוון משה. הם היו במדבר האמצע הצמא וגועל המחסור במים. אבל אלוהים אמר למשה לגעת בסלע במטו, ושם הגיע הרבה מים, ושתה את כל קהילת Murmuradora. לדברי מומחים, משה צריך לשחק רק פעם אחת בסלע: זה היה לאלוהים כעבירת מעשו של משה. הוא מסיים את ימיו של אהרון עם האנשים של ישראל בהר הר; והם pratearam במשך שלושים יום למותו של אהרון במדבר.
בפרק. 21, עם ישראל, לפנות שוב למלמל נגד אלוהים; כי מהר ההר בדרך של אדום; כיוון הארץ המובטחת. אלוהים כעס עליהם שוב, ולשים את דרכו, נחשים ארסיים. רבים מתו. ומשה התערב שוב לאנשיו בתפילה: אלוהים שמע את תפילתו של משה ואמר לו לעשות נחש לוהט, ולשים את מוט, וכל מי שהביט בנחש שיחיה, ולהיות נקיים; לא למות: וזה היה כך. לדברי התיאולוגים, הנחש הזה סימל ישו היה תלוי על עץ.
בcap.22, יש לנו את סיפורו של בלק ובלעם, שהיה איש של אלוהים, אבל הוא לא ציית למלאך של ההזמנות של הלורד, שהביא בסופו של בלעם שלוש פעמים; נכשל רק בגלל חמורו של בלעם ראה את המלאך מוכן להרוג אותו, והחמור סטה מהדרך שהוא היה בלעם. זה קרה שלוש פעמים, ובכל פעם הייתה חמור מהשביל, בעליו הכה אותה. אז ה 'פתחה את הפה של החמור, שביקש הבעלים שלו כי הוא הכה אותה פעמים שלוש? וה 'פתחה את עיניו של בלעם, שראה את המלאך עם החרב השלופה, מוכן להרוג אותו; זה רגע שבי בלעם הבין כל מה שקרה בינו וחמורו. מי נמסר מותו של אדונו שלוש פעמים. אלוהים, קורא יקר (א), יש לו את הכח לבחור מה שהוא רוצה ואיך שאתה רוצה, אתה יודע למה? הוא אלוהים והוא יכול לעשות את כל הדברים. בלעם התחרט כישלונו: אלוהים לשים מילות בפיו של בלעם, והוא נאלץ לציית למה שהיה אלוהים. בלעם לא דיבר שקרים, שלאלוהים מדבר אליו. בלק בלעם רצה עשה משהו שלא היה של אלוהים, ובלעם סרב לעשות, משום שהוא היה נביא של אלוהים.
בפרק. 25 בלק בנה שבע מזבחות, במשך שבע שואות, יש גם את נבואתו של בלעם.
              עם ישראל היה מזוהם, לזנות עם נשים מואביות, אויב של עם ישראל. לאלוהים יש בידו לשקול שוב נגדם: עשרים וארבעה אלף מתו, והקללה חדלה. אם הייתה צייתנות, לא יהיו כל כך הרבה מקרי מוות בפרק זמן זה. אלוהים מצווה על משה את יהושע מול אנשיו, כפי שהוא היה רועה צאן, וזה נעשה; להיה לו רוח טובה.
. בחור 26: פקודות אלוהים לוקחות את הסכום של כל בני ישראל, אלוהים מדבר למשה על חלוקת הארץ על פי מספר השמות: "לרבים מורשתו, ולצמצם הירושה שלהם בהדרגה; כל יינתן הירושה שלהם בהתאם לאלה שהיו ממוספרים שלהם. "
(Num. Cap.27). ותהילתו של משה, הייתה גם עברה ליהושע, לבקשתו של אלוהים. החוק על הירושה, ואלוהים מכריז על מותו של משה. יהושע מיועד יורשו של משה:
Cap 28:. השואה התמידית. ההצעות בשבתות, ירחים החדשים, בחג הפסחא והיום של firstfruits.
Cap 29 :. מציע חג החצוצרות: אין עבודה כנועה אפשר לעשות באותו יום, רק הקול של החצוצרות והנפקות השרופות, היו גם הצעות בחגים החגיגיים, אין עבודה ביום מסוים, אך המפלגה תימשך שבעה ימים. בכל יום סוג של חגיגה של שואה.
Cap 30: החוק על ההצבעה של נשים "2 כאשר אדם נודר נדר לה ', או נשבע שבועה לקשור את נשמתו עם קשר, הוא לא ישבור את המילה של; לפי כל מה שיצא מפיו יהיה.. 3 אם אישה גם, בנעוריה, להיות בבית של האבא שלה עושה נדר לה ', ולאגד 4 והאבא שלה בעצמה, לשמוע את נדרה וחובתה wherewith היא מחויבת נשמתה; ואביו החזיק שלומו בה, כל נדריה יעמדו; וכל קשר wherewith היא מחויבת נשמתה תעמוד. 5 אבל אם האבא שלה להפריע לך ביום שהוא שמע, אף אחד מהנדרים וההתחייבויות שקשרו את נפשה שלה, לא יהיה תוקף; אבל ה 'תסלח לה, משום שtolheu lhos אביה. 6 ואם היא נשואה, והוא נאלץ כמה קולות או האמירה של שפתיה, היא מחויבת wherewith נשמתה; 7 ובעלה שמע את זה, והחזיק שלומו בה ביום שהוא שמע, הקולות שלהם יהיו בתוקף; וחובות שקשרו את נפשה, יעמדו. 8 אבל אם בעלה להפריע לך ביום שהוא שמע, ולבטל את ההצבעה שלך שנדרשה, כמו גם את האמירה של שפתיה, היא מחויבת wherewith נשמתה; ה 'לא תסלח לו .......
Cap.31 הנצחון של עם ישראל על המדיינים: הטיהור של החיילים. חלוקת הטרף, וגם ההצעה של קפטנים מרצון.
Cap.32: שבט ראובן וגד לשאול ארץ הגלעד, ויהושע וכלב קיבל את הטוב ביותר של הארץ, שכן הם היו אלה שחזרו עם חדשות טובות של הארץ המובטחת.
 אתה כובע. 33; אלוהים מדבר אל בני ישראל, והבטיח לקחת את כל אויביו לאחר שהם עוברים את נהר הירדן כל ההבטחות תתגשמנה על ידי אלוהים, וכל אחד יצטרך את כל מה שאתה צודק. ואלוהים שולח לשפוך את תושבי כנען
Cap 34. קצות תבל, אינסופית הארץ :. חלוקת הארץ על ידי גברים.
Cap 35:. הלויים יש גם עיר נפרדת, כפי שהיו מיוחדים. אלוהים שולח שש ערים נפרדות למקלט.
בחור 36. היורשים של נישואים "7 אז הירושה של הילדים של ישראל להסיר משבט לשבט.; כי בני ישראל להתקרב אל כל אחד מנחלת השבט של אבותיהם. 8 ובכל בת תירשנה כמה ירושה של הילדים של שבטי ישראל להתחתן עם מישהו משבטו של אביו של המשפחה; כדי שהילדים של ישראל עשויים ליהנות מכל אדם את נחלת אבותיו. 9 אז הירושה להסיר משבט אחד למשנהו; לשבטים של בני ישראל להתקרב אל כל אחד מהמורשת שלו. "
           כאן בספר במדבר, אלוהים עשה הכל בשביל אנשיה לא לסטות מדרכו, אבל הם היו מתלוננים סוררים ועקשנים. פירושו של הדבר שיד אלוהים שקלה נגדם: כל אלה שיש להם מעל עשרים שנה כבר לא ייכנסו לארץ מובטחת, ארץ כנען, לאחר נהר הירדן. הם היו צריכים לנדוד ארבעים שנה במדבר, עד שהם מתים כל מה שהדור ארור. למשה, שילם ביוקר בגלל אנשיו; הוא לא יכול להיכנס לארץ המובטחת. משה עשה משהו מאוד רציני לאלוהים, שמנע ממנו להיכנס וירש את הארץ של הבטחה. היה לי אלוהים לסיום חייו של משה; כי הוא כבר לא יכול היה להמשיך. אבל אלוהים הראה ראש גבעה, כל מוזס, אנחנו כבר לא יכולים לעקוב אחרי אנשיו. בספר במדבר מציג גם את עם ישראל אפשרה ספירה על ידי "אלוהים".

אנחנו באים עכשיו לספר דברים, המהווה את הספר החמישי של התנ"ך:
בפרק. 1, משה אמר לכל החוקים לאנשיו, כפי שארץ מואב, מעבר לירדן: כל מה שאלוהים דבר אל משה, חזר על עצמו לבני עמו, אבל הם היו מאוד עקשנים ולחשים סוררים; לכן חוטאים באופן הקיצוני. אלוהים, כל הזמן, מעולם לא נטש את עם ישראל; לא חסר שום דבר עזב אותם במדבר. אבל הם היו תמיד חקירה ומעוררת זעמו של אלוהים; ומשה היה שם, לרגליו של אלוהים, מתחנן לאלוהים בשם עמו.
        במשך ארבעים שנה אלוהים נמאס, שנערך עמו במדבר; המן היה הלחם היומי ניתנו על ידי אלוהים. אבל זה לא היה רק ​​זה: אלוהים נתן להם בשר לחודש, שנעשה מחוץ למי רוק. במהלך היום, ענן כיסה את השמש, החום, ולילה הבזק מואר. ושנתי עשרה מרגלים נשלחו לתור את הארץ המובטחת, רק שתיים חזרו עם חדשות טובות. ואלוהים כעס על בני עמו, מקלל את כל מעל גיל עשרים, שלא ייכנס לארץ המובטחת. ויאמר אליהם משה, שהוא לא יכול להיכנס לארץ המובטחת בגללם, האנשים שלו. כפי שהובטח, אלוהים היה נותן כל אחד מארץ ההבטחה. ספר דברים מראה לנו את כל החוקים, הכללים ומצוות החלים אחריו את כל עם ישראל.
אני בcap.4; ושמתי לב שמשה היה מושפע ביותר, על מנת לנסות להשתדל למען בני עמו, אבל הם היו מאוד עקשנים ולחשים. בספר דברים, אנו חוזרים כל המצוות החוקים ותקנות. אלוהים יודע מה שהוא עושה: חזרות אלה הן לא כאן במקרה. דורות
עתיד צריך לדעת ללמוד ולתרגל את חוקיו ומצוותיו של ה '. שים לב שעל ידי ערים
למי שהיו רוצחים, אלוהים נתן לאנשיו. משה קרא לאנשיו לציית; והאנשים שואלים את משה לקבל את החוק של ה 'על ההר סיני.
בפרק. 5, חזרה על עשר הדברות: משה קראו לכל אנשיו. ולבקש להם ללמוד את החוקים ופסקי דין של אלוהים, לציית למצוות וחוקים: ומזכיר להם את כל מה שהוא עשה עבורם ועבורם. אלוהים שולח לחזור עליהם שוב את עשרת הדיברות לכל העדה, שהם יכולים ללכת בכיוון הנכון, וזה היה להצליח גם.
בפרק. 6: סופו של החוק הוא ציות. אלוהים שואל שוב עבורם לתרגל את החוקים, מצוות ולא מנסים לשווא ה 'אלוהים, ובשקידה לשמור את כל המצוות, עדויות. ולעשות את כל זה בצדקה. שכן, כאשר הילדים שואלים, הם יודעים את זה ולהסביר: לכל שאלוהים, עזב, הוא נצחי.
בבחור. 7, אלוהים מזמין את ההרס של הכנענים ואליליהם, ולשמור על החוקים, מצוות והחוקים. 8 :) אלוהים קורא לקחת בזיכרון את היתרונות של הלורד; לפגוש המצוות שלהם.
. Ch 9: משה מזכיר את בני ישראל ממלמוליהם ובגידותיו; לאחר 40 ימים ו -40 לילות, שתי טבליות של עשר דברות, ניתנות על ידי אלוהים למשה.
Cap 10:. שבט לוי מופרד לנהוג ארון האלהים, והאנשים הטיפו לצייתנות. אלוהים מבקש מהם לא לסגוד לאלים אחרים, ולא לשים את התועבות בבתיהם. הוא מדבר כפי שנטען במדבר במשך ארבעים שנה עם המן, אלוהים מדבר על הארץ המובטחת, ארץ טובה, שבו הם ייקחו את פרנסתם: ואלוהים כל הזמן שואל לשמור את כל המצוות, חוקיו ופסקי הדין שלו. ואם כבר מדבר על כל זוכר איפה עושה את כוחם. וגם עולה הטבליות של עשר הדברות שמשה יורד מההר סנטו פרצו בשנאה שהוא היה מאנשיו
בפרק. 11; כמעט, הם מאוד דברים שמתחיל ככה: ואהבת את ה 'אלוהיך, ולשמור על תקנות של, המעמד והשיפוט שלהם. אלוהים גם מדבר על הילדים שלא ראו
אותות ובמופתים שהוא, אלוהים עשה במצרים. ושוב שואל: לשמור מצוותיי, ו
חוקים, ואם אתם יהיו לציית לפקודות והחוקים שלי, שום דבר לא לתת להם להחמיץ.
שמור בלבכם, ושלא יהיה טעות, לא לסור ולא להשתחוות לאלים אחרים. למד את ילדיכם ללכת על מסלול, ובשקידה לשמור המצוות והחוקים שלי. ואלוהים נתן לנו שתי אפשרויות למעקב: ברכות או קללות. אבל בחר קללה ביותר; כי זה קל יותר שלא לציית ל, לציית.
Cap 12:. המקום היחיד של פולחן הנבחר של אלוהים, ואומר: "1 אלה הם החוקים ומשפטים אשר אתם יתכנסו בארץ שנתנה לך ה 'אלוהים של האבות שלך, להחזיק את כל זה כל עוד אתה חי על פני כדור הארץ. 2 לגמרי להשמיד את כל המקומות שבם המדינות אשר מחזיקות שירתו אלים שלהם, על ההרים הגבוהים, ועל הגבעות ותחת כל árvorefrondosa; 3 ולשבור את המזבחות שלהם, ולשבור העמודים שלהם, ולשרוף המטעים שלהם באש, ולהרוס את הפסל והתמונה של האלים שלהם, ולהרוס את השמות של המקום. 4 ואתם לא תעשו לה 'אלוהיך; 5 אבל המקום שבו ה 'אלוהיך אשר יבחר מתוך כל שבטיכם לשים את השם שלו, יבקש לחדרו, ויש vireis.6 ואנה אתם תביאו הנפקות השרופות שלך, ואת הקורבנות שלך, המעשר שלך , והנפקות בתנופה של היד את ההצעה שלך, ונדריך, והנפקות הנדבה שלך, והבכור של עדרי הצאן ו. "
הכובע. 13 אלוהים יעניש את הנביאים ועובדי האלילים שווא.
כובע. 14, הוא נזכר בדברים נקיים ולא נקיים, וגם מראה על המעשר לשירותיו של ה '.
Cap 15:. תערוכות בשנה של שחרור "1 בתום שבע שנים אתה הפוגה ועשית. 2 זה, אם כן, הוא האופן של השחרור: כל נושה תשחרר מה השאיל לשכנתו; לא מדויק זה של השכן שלו ואחיו, למחילת האל הוא הכריז. "
Cap 16:. שלושה חגי הפסחא, חג השבועות וסוכות, וחובותיהם של שופטים.
בחור 17.; מציג את העונש של עבודת אלילים; ייעוץ הכוהנים והבחירות וחובותיו של המלך.
Cap 18:. הירושה וזכויותיהם של הכהנים ולויים: התועבות של המדינות אסורות, ואלוהים מבטיח נביא גדול.
. בחור 19. זה אומר: מי מחזיק בזכויות של ערי מקלט; מראה גם את המגבלות ועדים:
כובע. 20 תערוכות בדיני המלחמה.
Cap.21 כיפורים על ידי מות מחברו אינו ידוע גם מראה על האסירה.
זכותו של הבכור; ילדים אודות סוררים. הגופות תילקח מהגרדום.
. בחור 22, מראה על צדקה עם הבא "אודות גבר ואישה בלבוש; 5 לא תהיה תחפושת איש בנשים, ולא גברים ללבוש בגדי נשים; כי מי שעושה אלה, תועבה אל אלוהיך. "כמו כן, בנוצות וחטאים רבים שבוצעו כלפי נשים, על נמלטים, זונות נשך וקולות
Cap 23:. מופעים על אנשים שאינם נכללים באסיפות הקדושות,
Ch. 24. על גירושין, רגלים, הנוכלים וצרעת וגם על הלוואות צדקה לעניים, הזרים והיתומים.
Cap 25:. העונש של מלקות, וגם חובתו של אדם להינשא אלמנתו של האח, במשקל שלו ואמצעים הוגנים, עמלק יושמד.
Cap 26:. מראה על הפירות הראשונים של כדור הארץ "1 וזה יהיה, כשאתה בא אל ארץ אשר ה 'אלוהיך נתנה לך לירושה, ויש לו ולחיות ב, 2 דיבר לקחת קודם כל את הפירות האדמה, recolheres כי הקרקע, אשר נותנת לך אלהיך ', ועשיתי שם אותם בסל וללכת למקום כדי לבחור את ה' אלוהיך, לשם למקום את שמו. 3 ועשו ללכת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרו אליו: היום אני מצהיר לפני יהוה אלהיך, כי אני ארץ אשר ה '
נשבע לאבותינו לתת לנו. 4 ולקחו כהן הסל מתוך ידך, והניח אותו לפני המזבח
'אלוהיך ".
אני עכשיו בכובע. 27: הדבר הראשון שאלוהים שואל הוא: שמור את כל המצוות, כשאתה הולך דרך ירדן, אשר אנכיים מצוה אתכם. אלוהים דיבר אל משה, שהעביר לכל ישראל להם לעשות את אותם דברים. בהתאם לכל החוקים, חוקים ומצוות: פרק זה, אלוהים מראה לנו רשימה ארורה. ראה כמה הקללות שהאנושות עושה ותמיד לתרגל את זה הוא; יציקה ופסל וכל תמונה של הבנייה: הארור היא זה שפגע בשכן שלך, הניאוף, כי גם לנאוף עם בעלי חיים. ועוד דברים רבים אחרים שאנחנו עושים בחיי היום יום, וחשבתי שהכל נורמלי.
בפרק. 28, אלוהים מציג רשימה של ברכות וקללות, כך אנחנו יודעים, ולהימנע מתרגול הקללות, שהיא רשימה די גדולה. האדון שואל אותנו זה: הקשב לקול שלי, החוקים שלי, והמצוות ולשמור. ארבע עשר ברכות גדולות, וחמישים ושלוש קללות: הנה כמה ברכות וקללות. ועשית ברוך אתה בעיר ובתחום: ברוך יהיה לך להיות פרי בטנך ופרי אדמתך. ברוך יהיה לך להיות כשאתה בא וכשאתה יוצא: יהוה יצווה את ברכה על העם בך מחסנים, ובכל מה שאתה שם את היד שלך; ויברך אותך בארץ אשר אני נותן לך את ה 'אלוהיך. יהוה יקים לך לך כאנשים קדושים, כפי שאתה יכול להישבע, אם אתה שומר מצוות שלך 'אלוהים, וללכת בדרכיו. וה 'תעשה לך את הראש ולא לזנב; ואשוב להיות מעל ולא מתחת, אם אתה שעית את מצוות ה 'אלוהיך, אשר אנכי מצוך, לשמור ולעשות אותם. ולא להתרחק מכל המילים שאני מצווה עליך, לא לימין ולא לשמאל, הבא אלהים אחרים לעבדם.
ראה כמה קללות: אתה מודע לכך שאם אתה לא נותן אוזן לקולו של ה 'אלוהיך, להתבונן ללא עושה את כל מצוותיו וחוקיו, אשר אנכי מצוך, אז יבוא עליך כל הקללות האלה, ו לעקוף אותך: ועשית ארור אתה בעיר, ועשה קיללו אתה יהיו בתחום. ועשית קילל אתה יהיה כשאתה בא ב, ועשית קילל אתה יהיה כאשר אתה מועדות פנים החוצה. יהוה ישלח עליך מקלל; בלבול ותבוסה בכל מה שאתה שם את היד שלך לעשות; עד אתה תושמד, ועד אתה תאבד במהירות, בגלל הרשעות של מעשיך, לפיה היען אשר ניטש אותי.
אם אתה רוצה ללמוד עוד, קרא ch דברים. 28, ולראות איך את רשימת הקללות היא נהדרת עבור אלה שמתרגלים חטא.
בפרק. 29, "אלוהים עושה ברית חדשה עם העם": ה 'מאשרת את כל המילים האלה של ברכה, וקללה: ה' כל זמן שואלת את אותם דברים. שמור בלב, החוקים, המצוות, החוקים והמשפטים שלך, כי אנו עשויים להיכנס בבריתו של ה 'בשבועתו. ואלוהים אומר כל כך, שהדברים הסודיים שייכים לו, אלוהים, וגילו לנו, והילדים שלנו; לכל המילים מילאו את החוק. בcap.30, "רחמיו של אלוהים למי בתשובה" אלוהים מדבר אל משה דברי אזהרה כדי שתוכלו לעקוב אם אנחנו רוצים לקבל את הברכות, לא קללות. תלוי רק בנו: וה 'אומרת לנו יותר. הוא יגרום לנו לצאת משבי, זה לא היה רק ​​לזמן הזה: אם אנחנו מצייתים לשגשג: אבל אם אנחנו לא לציית, הקללה תבוא אלינו. וה 'גם אומרת שתקצור פירות טובים של כל הדברים מבורכים על ידי אלוהים. אבל עלינו לציית, ולפנות לאלוהים אלוהים בכל הלב. וה 'גם אומרת שהמצוות אינו מוסתרת: וה' אומרת כך, טוב, זה חיים, ורע הוא מוות. וסדר 'הוא, שאנחנו אוהבים את אלוהים, ושאנחנו יכולים ללכת בדרך, המצוות והחוקים שלו, כך שהברכות שלהם לעקוף אותנו. השמים ואת הארץ ממוקמים כעד נגדנו, ואת הברכות והקללות, הן הבחירות שלנו. אם אנחנו אוהבים את אלוהים, ולציית, והקשבת קולו, ציור קרוב אליו שהחיים שלנו; הימים שלנו יהיו ממושכים בארץ, זה ההבטחה שניתנה לאברהם, יצחק ויעקב.
בפרק. 31, משה מדבר על הגיל שלו, מאה ועשרים, ואומר שהוא כבר לא יכול לעקוב אחרי אנשיו, שכן הוא כבר היה קרוב לארץ המובטחת: ומשה עודד יהושע, עליו לנסות ולהיות במצב רוח טוב, ש הגיע הזמן, זה שנכנס לארץ המובטחת עם אנשיו. משה נצטווה הלויים מעל ארון הברית, עליהם לקחת את ספר התורה ולתת הצד השני של הארון, וגם אמר את כל מה שיקרה אחרי מותו, יהושע והזקנים, הם היו מתאמנים כל רעים שוב, prostituting. הוא גם אמר כי חוקים יש לקרוא לאנשים בכל שבע שנים.
כובע. 32 מציג את השיר האחרון של משה.
בפרק. 33; משה מברך את כל העדה וידבר אל כל אחד משבטי ישראל, ומסתיים מדבר כמו: Happy הנך, O ישראל! מי כמוך? אנשים שנשמרו על ידי יהוה, המגן של עזרתך, ואת החרב של הוד מעלתך; כך האויבים שלך יגישו, ואתה לא תוכל לדרוך על המקומות הגבוהים שלהם.
בcap.34, מסתיים: אלוהים מוביל משה על פסגת הר פסגה, ומראה לו את הארץ המובטחת, ומשם, היא לא הסכימה, וכך הייתה עם משה, הוא מת מאה ועשרים, והתעורר נביא אחר כמו משה, שהאדון דיבר פנים אל פנים. משה היה יד חזקה ויד קשה עם אנשיו ועם אלוהים דרך זה, אלוהים אהב אותו מאוד. משה היה נכון. משה נקבר במקום שבו אף אחד לא מצא את גופתו ועד היום. אלוהים הסתיר את גופתו של משה, כדי שאף אחד לא ביקש לנצל. ומשה עשה את כל זה שימח את אלוהים: הוא מתמודד אלוהים, מתוך אהבה לאנשיו. זה היה משה שהיה הכי קרוב לאלוהים, והוא ראה את התהילה של אלוהים ללכת לידו, ואלוהים הציל והסתיר אותה בחריץ, שקרה לו. הוא ראה את כבוד ה ', להעביר את החוף, לאף אחד לא יכול לראות את התהילה של אלוהים בחיים שלי עדיין.
  פרשנות תאולוגית על ויקרא, במדבר ודברים:
  ויקרא: קדושה. בהתייחסו ללויים הוא ספר מעשי השליחים.
הערה:
כפי שהשם אומר, ויקרא, הספר השלישי של משה מדגיש את תפקידם של הכוהנים של ישראל, של שבט לוי שאלוהים בחר לספק שירותים במקלט שלו (דברים 10: 8). לכן, מאמינים רבים חושבים שויקרא הוא סוג של מדריך לטכני שהנחה את הכוהנים העתיקים בפרטים של הטקסים שהאנשים של אלוהים לא הצליחו לעמוד, ולכן, ויקרא הוא כעת מוערך לפחות של הספרים עצמם. עם זאת, עלינו להצהיר כי ההודעה שלך הייתה במקור התייחסה לכל המאמינים (1 ויקרא: 2), והאמיתות שלה הן עדיין בעל משמעות גדולה עבור העם של אלוהים, כויקרא הוא הגילוי מפורט הראשון של נושא החיים של הספר הגדול באופן כללי, כלומר, ההתגלות של האופן שבו אלוהים משחזר את האדם האבוד. שתי הפעילות הגואלת של אלוהים כהתנהגותו של אדם המנכסת גאולה כזה מסוכמים בפסוק המפתח, שאומר, "והיית קדושה אליי, אני ה 'אני קדוש, וניתקתי אותך מ אנשים להיות שלי "(20:26).
על מנת להשיג ישועה ולשחזר אדם לחיק בוראו, עליך לספק אמצעי הגישה לאלוהים. גם במחצית הראשונה של ספר ויקרא (פרקים 1-16) מציגה אותנו,, מספר הצעדים המבוסס על אמונה שמייצגים את האופן שבו אלוהים גואל האבוד, שמפריד ביניהם מחטאיהם והשלכותיהם. הקורבנות השונים (פרקי 1-7) היו דמויות, כביכול, על מותו של ישו על צליבתו של ישו, שבו אחד שלא היה לי חטא סבל את זעמו של אלוהים בשמנו, שאנחנו יכולים להינצל מהאשמה שלנו (II Corinthians 5 : 21; מארק 10:45). כהני הלויים (פרקים 8-10), קדים השירות נאמן של ישו כדי להפוך את הפיוס על חטאי העם (העברים 2:17). החוקים של ניקוי וטיהור (פרקים 11-15) צריכים ליצור את עצמם לתוך תזכורות תמידית של חזרה בתשובה והפרדה של הטומאה, שאמור לאפיין את נגאל (לוק 13: 5), ואילו ביום שהגיע לשיא של כפרה של פולחן (פרק 16 ) הכריז סליחתו של אלוהים למי שלהשפיל את עצמם על ידי מחויבות נאמנים לישו, המספק גישה לגן עדן עצמו (עברים 09:24). אבל הישועה לא רק הפרדה מן הרע: מכסה חיבור חיובי למה

 שטוב ונכ

אבל הישועה לא רק הפרדה מן הרע: מכסה חיבור חיובי למה שטוב ונכון. אז במחצית השנייה של ספר ויקרא (פרקי 17-27) מציגה סדרה של סטנדרטים מעשיים שאדם חייב לקבל על מנת לחיות חיים קדושים. התנהלות בפועל זה כוללת ביטויים דתיים בעניינים טקסי (פרק 17), פולחן (פרקי 23-25), אלא סובב סביב נושאים של התנהלות היומיומית של אהבה כנה לאלוהים, ומצטט את החלק הזה של ספר ויקרא: "ואהבת לך השכן כמוך "(19:18). בצורתו, ויקרא קיים כחקיקה לידי ביטוי על ידי אלוהים בעיקר: "הוא קרא למשה ואמר ...: דבר אל בני ישראל ואמר אליהם ..." (1: 1-2), שני הסיפורים היסטוריים (פרקים 8 עד 10 ו -24: 10-22) משרתים אותנו כרקע לנושא אופי חקיקה: וריאנט רק בצורתו, הדרשה האחרונה של התוכחה של משה
(פרק 26), ואחריו נספח של חוקים המסדירים את הענינים שבעצמם אינם חובה (פרק 27).
 מספרים: עלייה לרגל. פרשנות תאולוגית:
הספר במדבר נובע שמה בספרי תנ"ך שלנו בפורטוגזית, כמו בלטינית ויווניות גרסאות של שני מפקדי מסופר זה. למעשה, הספר מהווה חטיבה של קבוצה גדולה יותר, החמישה חומשי התורה. בין הסופרים היהודים הוא היה ידוע בעיקר כ" מדבר ", אשר בעברית היא מילה, כותרת" במדבר "שנלקחה מהפסוק הראשון. זה בסיס מתאים, שכן הנושא של הספר סובב סביב האירועים ואנשים של ישראל זוכה מאז היום שבו עזב את הדרום סיני כדי להגיע לגבולותיה של הארץ המובטחת.
הספר במדבר נראה, לעתים, להיות לא מאוד מובנים מידע, סיפורים וטכסים או אוסף המשפט האזרחי. עם זאת, מידע זה הוא תמיד רלוונטי לסיפור, ואילו ההצהרות המשפטיות מתעוררות לעתים קרובות, בדרישות של המצב בחיים, כגון האישור לחגוג פסחא מיוחד (9: 1-14) בנסיבות שמנעו מילוי פסחא רגיל; או לבקש בנות צלפחד (27: 1-11) התוצאה הייתה שאלוהים הקים אמצעים לירושה של בנות כאשר אין בן ששרד. בהיבט ההיסטורי, הספר במדבר מתחיל בי שמות, מובילים בהכרח לחלקים של סיפור מפוזר ויקרא. זה מכסה תקופה של כ -40 שנים בהיסטוריה של ההליכה ישראל לפלסטין. בעוד השנים האלה מתארות, באופן כללי, העלייה לרגל, ברורה שהאנשים חיו בדרום כנען, בעיקר באזור המכונה בנגב, לא רחוק מהקדש-ברנע, במשך 37 שנים. במהלך תקופה זו, המשכן היה המוקד של שני החיים האזרחיים כדתי, ראה כפי שהיה כאן שבו משה למימוש הפונקציות הניהוליות שלה. הנחה היא כי האנשים אחרי המנהגים של נוודי חיים באוהלים והאכלת הצאן בערבות צחיחות למחצה. בנסיבות אלה, האנשים זקוקים הפרשה מיוחדת האלוהית של מזון ומים.
בספר במדבר, אלוהים מוצג כריבוני שדורש ציות מוחלט לרצונו הקדוש, אלא גם מראה רחמים לחוזרים בתשובה וצייתנית. בתור אב מחנך ומעניש את הילדים. אלוהים פונה לישראל, האנשים האהובים שלו. בחר להבנה עם שימוש האדם עושה מגשרים. מבין אלה, משה הוא ייחודי, אם כי אחרים עשוי להיות ניחן מתנות נבואיות ואפילו עובדי אלילים, בלעם, יכול לשמש, כפי שאלוהים הוא אלוהים של הרוחות ושל כל הבשר.
              בברית החדשה הם כמה אזכור של הספר במדבר, שבו הגאולה ממצרים נחשבת כמודל שטח של גאולה נצחית. הוא אמר כי חוויות המדבר נרשמות לאזהרה שלנו (אני Corinthians 10:11). אדוננו ישו התייחס לאירוע של נחש הנחושת כאיור שבו הוא עצמו יועלו כל כך כי מי שמאמין בו לא יאבד, אבל יש חיי נצח.
דברים: צייתנות. ספר דברים. חוק של חזרה
פרשנות תאולוגית:
שמו של ספר דברים, או "החוק השני", מציע טבעו ותכליתו. איור דיווחים בספרי תנ"ך שלנו, כאחרון חמשת חומשי התורה, לסכם ומדגישים את המסר שהארבעה הספרים הקודמים להכיל. זה לא אומר שזה חזרה בלבד של מה שנאמר בעבר. אין ספק, דברים הוא חלק מהאירועים ההיסטוריים שהתרחשו בעבר, בעיקר בשמות ובמדבר. אבל מעבר לדיווחים אלה ראו שמפרש ומתאימים את עצמו. באמצעות ספר זה, האירועים מלאים משמעות. משה נותן לנו שפע של ההיסטוריה; אבל כמעט בכל המקרים הקשורים לאירועים עם הלקח הרוחני לחץ ש. לוקח את החוק אלוהים נתן לישראל היה כמעט 40 שנים, ומתאים את עצמו לתנאים של קהילת חיים על פני כדור הארץ שישראל תשנה בקרוב. כאשר ספר זה נכתב, עם ישראל היה בארץ מואב, ממזרח לנהר הירדן וים המלח. בהזדמנות קודמת, ישראל לא הצליחה לחוסר אמונה בכך שלא להיכנס לפלסטין. עכשיו, 38 שנים מאוחר יותר, משה אוסף העם הנבחר ומבקש להחדיר אמונה שתאפשר לכם להתקדם בצייתנות. לפניהם היא הירושה. הסכנות, נגלה ובנסתר, לשקר מעבר. מלווה אותם לאלוהים, שבא כדי לדעת טוב יותר במהלך ההתנסויות שלהם בחץ האי סיני, המדבר וחץ האי סלעי. משה מבין, בצורה נכונה, שהסכנות הגדולות ביותר שפקדו אותם בתחום של חיים רוחניים; לכן, המסר שלך מדגיש את ההיבט הרוחני. ה 'אלוהיך, ה' היא אחד; הוא היה זה שהעביר אותם מהעבדות. הוא נתן להם את החוק. אטום ברית איתם. האם האנשים שלך. הלורד דורש מסירות ופולחן בלעדיים. דרכיו ידועות לאנשים. באמצעות ניסיון רב, ישראל למדה שהקב"ה מכבד צייתנות ומעניש את העבירה. עכשיו, בכיוון חדש, ישראל פועלת לטובתה, בניהולו של ה 'ובביתו שלו. הספר מכסה מגוון רחב של שאלות הנובעות משלב חדש זה של חיים של ישראל כולה. היחס שלו לאלוהים הוא, כמובן, הבעיה העיקרית. משה, עם כל בדיקה שהוא מסוגל מזמין את ישראל לתת אמון בלב שלם באלוהים, ולעשות את החוקים האלוהיים הכח המניע של חייהם. חוק זה, אם ציית, יזרים חיים ושהישראלים מודגשים אנשים מכל העמים. לקבל את ברכות, ומדינות להכיר בכך שאלוהים שלהם הוא האדון. אבל אם ישראל לחקות את ההתנהגות של מדינות שכנות, ושוכחים את אלוהים שלהם, אז לבוא בצער, ובסופו יהיה מפוזר בין האנשים. דרך הספר כולו הדגיש את האמונה בתוספת צייתנות. במובן אמיתי, זה הוא המפתח לספר.
         תגובות התיאולוגיות אלה ביקשו באינטרנט ואלקטרוני התנ"ך.
נבדק על ידי José Carlos ריביירו: היו לי ספרים אלה ל" אלוהים "משמעות חשובה מאוד: הם מראים איך דברים היו בברית הישנה. חוקים, מצוות, חוקים ומשפטים שכבר נכתבו: ובאותו הזמן, האנושות חיה לפי החוקים, מצוות והחוקים. והם היו מאוד קפדן: כל מי שייתפסו Outlaw, צייתנות, ישלם מחיר גבוה, אפילו עם חיים. זה היה הזמן שבו אנשים חיו לפי החוקים; והאנשים בעקשנות שלא לציית, ונענשו בחומרה. ויקרא היה הספר של החוק: מספרים מתמקדים בעיקר במספר האנשים של 'אלוהים', אנשי עברית, עם ישראל ".
ספר דברים הוא הספר של חזרות של החוקים, מצוות, החוקים ומשפטים: ונאלץ "אלוהים" גם בעל חשיבות עליונה. בספר דברים, פרקים 11 ו -28 חוזרים על עצמם, "אלוהים", מאשר הבחירה של אפשרויות. ברכה או הקללה הוא אישר את כל החוקים של ה 'נאמרו ונכתבו על ידי משה.
ומשה היה "אלוהים" הנביא המקראי הגדול ביותר, היה נביא אחר עם כזה קרבה ל" אלוהים ". משה מתמודד הכעס, הזעם של "אלוהים" בשם עמו; הם עשו כל מה שלא בסדר.
הם איבדו את הטוב ביותר של ה ': הארץ המובטחת. "אלוהים" קילל כל הדור עם יותר מעשרים שנה. שדור ארור, רק שתיים, יכול לרשת אל ארץ ההבטחה.
ל" אלוהים "הייתה ארץ מיוחדת, זבת חלב ודבש. היה טוב והטוב ביותר; אבל זה צריך להיות חוקרים. למרבה הצער רוב שהריגול ולהביא חדשות טובות של הארץ המובטחת, שהיו בסך הכל עשר. הם ייצגו את שנים עשר שבטים "ישראל":
יהושע והכלב היו שתיים שחזרה עם חדשות טובות של ארץ הבטחה.
ספרי שמות, במדבר ודברים להראות בבירור את הפעולה ואת רצונו של "אלוהים". בספר שמות, מראה "אלוהים" מאשר שהובטח לאברהם, ושנמשך במשך ארבעה מאה ושלושים שנה. דרך משה ההבטחה התגשמה: אנשי עברית, האנשים של "אלוהים" שוחרר, יוצאים ממצרים ומעבר לים האדום ללא כל אובדן. "אלוהים" נתן סמכויות למשה, שחלקו את המים של הים האדום לאנשיו ללכת. אנחנו גם חגגנו את סיום חג הפסחא האמיתי הראשון, ששום דבר בעולם הזה חוגג פסחא שמנציח. ורוק tiradada מים. בתקופת הארבעים השנה שבה הם נשארו נדודים במדבר, "אלוהים" היה איתם, ביום ובלילה. אבל הם, האנשים של "אלוהים" היו לחשים, חוטאים; בגלל זה, איבד את ברכותיו של האדון. את הכי גרועה היה משה שלא יכול לבוא ולרשת את ארץ ההבטחה, "אלוהים" הסתיים חייו של משה למאה ועשרים שנים; אלא, "אלוהים" הראה למשה את הארץ המובטחת של ראש גבעת הפסגה. משה היה שתי גישות ל" אלוהים "היה מאוד רציני. ראשית, הוא שבר את הטאבו של עשרת הדיברות, שני, הוא היה רק ​​לגעת ברוק את מים לאנשיו לשתות; אבל הוא הרתיח התנגש בסלע. "אלוהים" אינו מותר לאחר מותו של משה, נמצאה גופתו, כדי שאף אחד להעריץ ופולחן בקברו. וגופו של משה נותרו על כנן. עד היום, אף אחד לא הצליח להבין איפה גופו נקבר.
בסיכום הספרים האלה היה ש: בספר שמות מתמקד בעיקר בשחרורו של העם ממצרים עברית, משעבוד ועבדות. היה לו גם המעבר של הים האדום, הטיפול של "אלוהים" עוזב שום דבר לא חסר להם במהלך ארבעים השנים שנדדו במדבר.
בספר במדבר, מעבר לספירה של אנשים של "אלוהים", הייתה גם הקללה של אנשי עברית שלא
הם יכולים לבוא ובירשו את הארץ המובטחת. בספר דברים, חזרה על החוקים לכל האנשים של אישור "אלוהים" של עשר דברות, ואלוהים מראה משה גבעת ראש פסגת הארץ מובטחת למשה, וכדי לאשר את יהושע וכלב שהדור ארור על ידי "אלוהים" מי יכול לבוא ולרשת את הטוב ביותר של הארץ המובטחת.
קורא יקר (א), הנה סיכום של מה שקראתי והבנתי, ואני לך על פי ההבנה והידע של התנ"ך שלי. אני כומר; יש לי רק ידע טוב של המילה "אלוהים". אז ניסיתי להראות את האמת במילה, רק את האמת במילה. הכותרת של כומר לא משנה כי יש כמרים רבים שמעולם לא קראו את התנ"ך בשלמותו. להיות סמוך ובטוח ששום דבר לא דווח כאן הוא שקר. אמן. אז אתה יודע מה זה מחפש בכל ספר. זוהי המטרה של סיכום זה ותגובה.
תודה רבות לכולכם הקוראים האציליים שלי (כמו). נושא זה נכתב לפני כמה שנים, ועכשיו החלטתי לעשות סקירה ולשים כאן כל ספר, בפעם הראשונה אני שם את כל התנ"ך. עכשיו לשים בשתי שפות: אנגלית ובעברית
נכתב ונבדק על ידי חבר José Carlos ריביירו של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של Campo Grande MS.
סיימתי את הלימודים בבית חולים על ידי רבנות תמ"ג וUFMS על ידי הפרופסור לביו-אתיקה, כומר וכומר, פרופ. המלכים Campo Grande 21 פבואר 2015 יום של ביקורת jcr0856@hotmail.com