A Bíblia Sagrada: comentada por livros por J. C. Ribeiro Comentários nos 6 & 7, 8 Josué e Juizes e Rute: também em Inglês, hebraico e grego

A Bíblia Sagrada: comentada por livros por J. C. Ribeiro         

  Comentários nos livros  6, 7,  8 Josué, Juízes e Rute: também em Inglês, hebraico e grego

Js. Cap. 1. O livro de Josué é o inicio da entrada dos filhos de Israel na terra prometida: antes de Moisés morrer, Deus mandou Moisés, falar com Josué, e pedir a ele, para se esforçar, e ter bom ânimo, e se preparar.  Pois era ele o escolhido para atravessar com seu povo o rio Jordão, e entrar e herdar a terra prometida. Deus pediu também para Josué não se apartar do livro da lei, dia e noite: para estar pronto para falar a todo seu povo do livro da lei, mandamentos, estatutos e juízos. As palavras de Deus a Josué foram estas; para ele não temer, e ter bom ânimo sempre. Pois Deus era com ele, Josué. E assim fez Josué, falando com as tribos de Israel que estavam com ele: e assim aconteceu.

               Só para relembrar a todos, “Josué e Calebe”, foram os únicos daquela geração maldita a entrarem na terra prometida. Pois dos doze espias escolhidos foram os únicos a trazerem boas noticias, e não concordarem com a resposta dos demais espias.

No cap.2, de Josué, temos a historia da prostituta “Raabe”, que escondeu dois homens espias, de morrerem, por causa do que foram fazer em Jericó. Este acontecido chegou até Deus, que amou o ato desta prostituta, salvando ela e sua família de serem destruídas. Quem os procurava foram por caminhos diferentes, e não encontrou a quem eles perseguiam. Raabe sabia que eles eram homens de Deus, e os motivos deles estarem ali. Aquilo que ela pediu em relação a seus familiares foi cumprida por Deus. Os espias foram escondidos por três dias, até que ficassem fora de perigo.

No cap. 3, Josué, fala a seu povo a respeito da arca de Deus, que todos deveriam tomar certa distancia, para que nada acontecessem com eles. Pois somente os levitas da tribo de Levi, poderiam se aproximar e tocar na arca de Deus, que era muito importante e sagrada para “Deus”. Outro fato interessante se repetiu: quando os levitas chegaram as margens do Jordão, seus pés molharam, mas logo em seguida as águas do Jordão, e do mar salgado, se separaram, e a arca passou em segurança sem ser molhada. E todos os filhos de Israel, puderam passar em segurança. Nesta época, o rio estava cheio e transbordava. Assim aconteceu quando Moisés atravessou com seu povo o Mar Vermelho, na saída do Egito.

No cap. 4,  Doze pedras são retiradas do meio do Jordão:  depois de todos passarem em segurança pelo leito do rio Jordão, Josué pediu para doze homens, sendo um da cada tribo, tirassem do leito do rio, cada um, uma pedra; para mostrar aos seus filhos, que a arca de Deus, passou em seco pelo Jordão, e todos os filhos de Israel também. Isto ficou como memorial eterno, juntamente com as marcas dos pés dos levitas, que atravessaram o Jordão, até os dias de hoje. E para que todos saibam que a mão de Deus, é forte e poderosa, e para que todos temam o Senhor Deus, todos os dias.

No cap. 5 a circuncisão dos filhos de Israel:  Os reis que estavam do outro lado do rio Jordão, e ficaram sabendo o acontecido, eles esmoreceram, desanimaram, por causa dos últimos acontecimentos. E Deus mandou Josué circuncidar todos os homens que atravessaram o Jordão; até mesmo Josué também se circuncidou. Obs. Circuncidar significava se purificar: o motivo da circuncisão era que o povo peregrinou quarenta anos no deserto, e todos morreram. E foi realizada a primeira páscoa na terra prometida, que significava a libertação da escravidão e servidão no Egito. Agora os filhos de Israel eram livres: e Josué se encontrou com um anjo, príncipe do Senhor, que mandou-o tirar o calçado pois ele pisava em lugar santo.

No cap.6: Jericó é destruída e Raabe é salva: Josué através de Deus, tem ordens para destruir totalmente Jericó, e foi dito a ele, como deveria ser feito. Tudo teve um processo, um ritual a ser cumprido; eles tiveram que rodear as muralhas de Jericó, por sete vezes, e tocar as sete buzinas, tocadas por sete sacerdotes. E a arca teria que passar em segurança, e tudo teria que ser feito em silencio, sem gritarias, e na sétima vez que as muralhas foram rodeadas, a cidade foi tomada, queimada e destruída. Desta cidade, escapou somente Raabe, e sua família; por causa de seu ato de justiça com aquilo que ela havia feito. Protegendo os espias de Josué. Jericó foi destruído por permissão de Deus.

No cap. 7: Os israelitas são derrotados por causa do pecado de Acã.  Os filhos de Israel foram para uma peleja que era para ser muito facíl, mas houve um anátema, um pecado cometido por um servo de Josué, que roubou alguns utensílios que não era para sair de onde estava; e Josué se prostrou sobre seu rosto, e Deus mandou que ele se levantasse; e mandou-o buscar em cada casa de cada tribo, para descobrir o anátema, o pecado no meio deles. Investigando Josué, chegou até a casa de Acã, que cometera este anátema, pecado: ele pegou algo, uma capa babilônica, dinheiro e alguns outros objetos que não deveria sair dali. Acã pagou caro a sua transgressão, ele foi apedrejado, e queimado, para aplacar, acalmar a fúria de Deus. Pois eles estavam na terra prometida, e não deveria haver mais pecado entre eles.

No cap. 8, a vitória sobre a cidade de Ai, e Betel, foi dada aos filhos de Israel; Josué escolheu trinta mil guerreiros e foi para batalha, e derrotaram todos os homens de Ai e Betel. Ai foi toda queimada, e seu rei enforcado numa cruz: e foi lida a todos, as palavras da lei, a benção e a maldição.  E Josué e seu povo, foram avançando, e vencendo todos os inimigos de Deus: a diferença era que enquanto Josué e seus anciãos viveram, eles foram fieis e obedientes as “leis, mandamentos e estatutos” de Deus. E Josué edifica um altar, e escreve a leia em pedras e lê perante todo Israel

Cap. 9: Os Gibeãoitas enganam Josué, que faz com eles uma aliança

Já no cap. 10:  Gibeão é sitiada por cinco reis: e Josué socorre a Gibeão: Josué foi para mais uma importante batalha, pois Deus estava a frente, protegendo os filhos de  Israel; e aconteceu algo muito curioso. Num determinado momento, durante a batalha, Josué cheio do Espírito, mandou que o sol se detivesse no em Gibeom, e lua no vale de Ajalom, isto por quase um dia, até que ele, e seus guerreiros, derrotassem todos seus inimigos. E reis inimigos que estavam escondidos foram encontrados e mortos em madeiro, em cruzes de madeira. E assim os filhos de Israel foram tomando posse das terras inimigas, e Deus foi confirmando sua presença e Poder.  Em relação a este acontecimento em que Josué fez parar o Sol e Lua por quase um dia inteiro, segundo os mais entendidos em teologia, serve para mostrar a aqueles que não fazem nada nos sábados, não justifica de não se fazer nada a partir da sexta feira. Pois este acontecimento durou quase um dia inteiro: portanto, já era outro dia e é por isto que Jesus antecipou que até dos sábados, Ele, é o Senhor. Josué vence mais sete reis

Cap. 11. A vitória de Josué sobre diversos reis. E Josué foi eliminando cada um daquele povo que eram considerados inimigos de Israel. Cada família recebeu sua herança, as terras foram sendo repartidas.

Cap. 12: As terras que Moisés deu às duas e meia tribos: Josué feriu 30 reis.

Cap.13: Josué reparte a terra que tinha conquistado

Cap. 14. E Calebe, também recebeu sua parte como herança, ficando com Hebrom como herança até os dias de hoje: isto aconteceu depois de 45 anos; Calebe tinha 40 anos na época, portanto demorou, mas ninguém ficassem receber as bênçãos de Deus.  

Cap. 15. A herança de Judá    

Cap. 16 As heranças dos filhos de José. A herança de Efraim

Cap. 17: a herança da meia tribo de Manassés.

Cap. 18:  Um tabernáculo é levantado em Siló: a herança de Benjamim

Cap. 19.A herança de Simeão, Zebulom, issacar, de Aser e Naftali e tabém de Dã.

Cap.20. as cidades de refúgio são estabelecidas

Cap. 21. As cidades da tribo de Levi.

Cap. 22. Josué abençoa e manda para suas casas as duas e meia tribos

            E Josué, com pulso firme, foi contornando as situações, pois não era facíl comandar uma grande nação, como era Israel.

Já no cap. 23: Josué, fala a seu povo, que ele já estava com idade avançada, e falou a todos os filhos de Israel, para eles fazerem as coisas certas. Pois até então o Senhor esteve com todos eles; não deixando nada lhes faltarem. Mas eles teriam que continuar obedecendo as “leis, mandamentos e estatutos de Deus”. E  disse mais Josué: para eles não se apartarem e não se desviarem nem para a direita, e nem para a esquerda, como está escrito no livro de Moisés. Josué foi mostrando a eles os feitos do Senhor sobre seus inimigos. Mas se eles se desviassem do caminho do Senhor, a mão e a ira de “Deus” pesaria sobre eles, e todas as más coisas, viriam sobre eles. E não era para eles transgredirem  a aliança do Senhor, não se inclinando, adorando, e venerando a outros deuses.     

E o livro de Josué, termina aqui no cap. 24; onde Josué reforça suas palavras de obediência as “leis, mandamentos estatutos e juízos”, e para eles não buscarem a outros deuses, e não se desviarem, pois Deus não os perdoaria, e mais: eles fizeram um juramento a Deus, de que obedeceriam a Deus. Josué escreveu todas as palavras no livro da lei, e colocou as pedras como testemunhas, pois elas os ouviram jurarem em nome do Senhor. E Josué faleceu com cento e dez anos, e cada um foi para sua herança, sua terra prometida. Obs. Enquanto viveram os anciãos de Israel, eles foram fieis as leis e mandamentos, bastou os anciãos morrerem, eles voltaram a pecar contra Deus, e foram sendo entregues nas mãos dos inimigos por Deus, por causa das desobediências e rebeldia de todo o Israel.

Entraremos agora no livro de Juízes. Depois da morte de Josué, e dos anciãos de Israel, os filhos de Israel, se desviaram do caminho do Senhor Deus.

Cap. 1. Novas conquistas pelas tribos de Israel: mas os filhos de Israel fizeram tudo pela metade, do jeito mais simples, não da maneira que Deus queria que eles fizessem.

Já no cap. 2: o anjo de Deus repreende os israelitas: e a infidelidade dos israelitas depois da morte de Josué e dos anciãos. Os filhos de Israel passaram a cometer os pecados que seus antepassados não fizeram por obediência e temor a Deus.

               Eles passaram a servir a outros deuses, a se prostituírem, adorando, e cultuando os deuses de mentira. Deus se irou com eles, que foram sendo entregues nas mãos inimigas.

Mas porque Juizes! “Foi” a maneira que Deus encontrou para julgar os filhos de Israel: quando Deus levantava um Juiz, eles viviam em obediência. Bastava morrer este Juiz, eles voltavam a cometer os mesmos erros, e pecados novamente.

No cap. 3, de Juízes, Deus, deixou nações para seu povo aprender a guerrear, se defender de seus

inimigos. Ainda no cap.3, eles fizeram, e cometeram novos pecados, se misturando com povos inimigos, casando-se. Tendo filhos estrangeiros: e adorando os deuses de Astarote. E Deus novamente entregou- os em mãos inimigas, o rei da Mesopotâmia, onde ficaram por oito anos cativos.                                                                                                                                                          Os filhos de Israel se arrependeram, e Deus levantou um libertador a eles; que se chamou Otiniel, sobrinho de Calebe, filho de Quenaz. O Espírito do Senhor veio sobre eles novamente. E a terra, sossegou por quarenta anos: Bastou morrer  Otiniel, que  eles voltaram a cometer os mesmos erros, pecados. Eles foram entregues nas mãos dos Moabitas, por dezoito anos. E os filhos de Israel, se arrependeram novamente, e Deus, levantou outro libertador para eles, que se chamou Eude, filho de Gera.     E os filhos de Israel, sossegaram por oitenta anos. Depois de Eude, veio Sangar outro libertador de Israel.    No cap. 4 e 5; eles voltaram a cometer os mesmos erros, e pecados: eles foram vendidos a Jabim, rei de Canaã, que foram oprimidos, castigados por vinte anos. Os filhos de Israel se arrependeram novamente, e Deus levantou uma Juíza, chamada Débora, que os libertou, e Israel, sossegou por quarenta anos.  Mas eles voltaram a pecar novamente, que foram entregue nas mãos dos midianitas.

Juízes. 6 ao 9:  mostra a servidão sob os midianitas. Um anjo fala com Gideão E Deus levantou Gideão, homem valoroso, que com trezentos homens, derrotou um exército de milhares, e Israel sossegou por um bom tempo. Gideão apazigua os efraimitas e mata o rei dos midianitas. Gideão se recusa governar, faz um éfode e morre. E os filhos de Israel, fizeram tudo de errado novamente através de Abimeleque. E Deus, levantou a Tola que julgou a Israel por vinte e três anos. Depois disto Israel voltou a errar novamente. E foi levantado outro libertador, chamado Jefté,

cap. 10: Tola e Jair, Juizes dos israelitas eles voltaram sob a servidão dos filisteus e amonitas

cap. 11. Jefté livra os israelitas

cap.12;  Jefté e os gileaditas pelejam  com os efraimitas.

Cap. 13. Servidão dos israelitas sob  os filisteus, e o nascimento de Sansão:   Depois disto, voltaram a pecar novamente e foram entregues nas mãos dos filisteus, por quarenta anos.

         Mas quando eles se arrependiam, “Deus”, que não é rancoroso, e nem guardava magoas, levantou outro libertador, chamado Sansão, que poderia ter sido um bom Juiz, um bom libertador; mas Sansão foi teimoso e desobediente.  Sansão não poderia falar para ninguém, de onde vinha sua força; ele arrumou para esposa, uma prostituta chamada Dalila, que o traiu, falando para seus inimigos, de onde vinha sua força.  

A historia de Sansão, está-nos caps. 13 ao 16 de Juizes: Sansão,  se casou com Dalila , coisa que não deveria ter feito, pois era aliada dos inimigos de Israel. Se Sansão não fosse teimoso, desobediente, ele seria o melhor juiz para Israel; mas ao falar de sua força, cometeu seu mais grave erro, ou pecado: Sansão era invencível, mas não fez aquilo que era do agrado de Deus,  Dalila estava do lado dos filisteus. Quando Sansão adormeceu, os filisteus vieram e cortaram seus cabelos; ali estavam suas forças: no cabelo. Sansão tentou reagir, mas não havia mais força nele. Então os filisteus aprontaram as maiores barbaridades com Sansão; chegando até cegá-lo; e o humilharam de varias maneiras: ele foi colocado para rodar um moinho, com se fosse um animal.

Sansão clamou ao Senhor, pedindo por alguns instantes que suas forças, fossem restauradas, para que ele pudesse se vingar de seus inimigos. E assim aconteceu: Deus permitiu a Sansão está vingança. Ele, Sansão, foi colocado entre duas pilastras, que sustentava o templo, e fazendo ele, muita força, dada por Deus, todo o templo, veio abaixo com milhares de pessoas, e todas as autoridades inimigas. E Israel foi julgado por Sansão, vinte e seis anos. Não havia reis em Israel, naquele tempo, mais coisas aconteceram neste período, houve muitas mortes entre tribos irmãs.

Caps. 19,20.  Os homens de Gibeá abusam da mulher dum levita até a morte, e os israelitas vingam o ultraje feito ao levita, que depois do acontecido cortou sua concubina em doze pedaços e enviou para toda a herança de Israel.

Cap. 21. A ruina de Jabes e Gileade: 400 mulheres virgens são dadas aos benjamitas.

             Nobres leitores (as) pouco se comentam a partir do capitulo 17 de Juízes, até parece que tudo acabou no capitulo 16. O que se entende aqui é não houve mais Juiz em Israel depois de Sansão. Era para ele ser um Juiz de longa duração se não fosse desobediente. Experimentem ler estes quatro últimos capítulos, eles não está ai por nada, tem proposito de Deus neles.

 Comentário técnico em Josué. Conquista:  O livro de Josué é a continuação, poderíamos dizer do Pentateuco. Moisés morreu na terra de Moabe, contemplando a terra prometida.  Josué seu sucessor, coube a missão de dirigir o povo de Israel através do Jordão e na terra prometida. A maior parte do livro descreve a conquista de Canaã e a divisão da terra entre as tribos de Israel. Depois da queda de Jericó e de Ai, e da capitulação de Gibeon, na região central de Canaã, Josué teve de enfrentar duas coligações sucessivas de estados cananeus, uma na região meridional capitaneada pelo rei de Jerusalém, e a outra no norte, sob as ordens de Jabim em Hazor. Contando com a ajuda divina Josué pôde conquistar tanto o sul como o norte, e distribuir a terra entre as tribos. Contudo, formaram-se bolsões de resistência, e cada uma das tribos teve a responsabilidade de ocupar a terra que lhe foi designada. O Livro de Josué registra a história de Israel desde a nomeação de Josué como sucessor de Moisés até sua morte aos 110 anos de idade.

Juízes: Comentário:                                                                                                                                     O título do livro dos Juízes provavelmente foi sugerido pelo versículo 16 do capítulo 2, que diz: "Suscitou o Senhor juízes, que os livraram da mão dos que os pilharam." Os juízes eram pessoas cheias do Espírito Santo, que em épocas de emergência conduziram o povo à guerra, e depois de libertá-los da opressão estrangeira, continuavam dirigindo os destinos da nação na paz. Exerciam as funções de magistrados militares e civis. Mediante convite feito a duas tribos ou mais para realizar uma ação conjunta, vários dos juízes prepararam o caminho para a união das doze tribos na futura monarquia. Na tríplice divisão da Bíblia hebraica - lei, profetas e escritos - o livro dos Juízes acha-se entre os profetas. O livro dos Juízes contém a história dos treze juízes que governaram Israel desde a morte de Josué até à época de Eli e Samuel. É possível que alguns dos juízes tenham governado simultaneamente em diferentes regiões. O livro dos Juízes abrange um período de aproximadamente 400 anos. Juízes é um livro valioso pelas provas históricas que apresenta sobre o desenvolvimento da religião de Israel durante os primeiros anos da conquista. O livro abrange períodos de transição que se iniciam com a vida incerta e desintegrada das tribos, até organizar-se uma federação que, finalmente, culminou na formação da monarquia. As lutas intestinas das diversas tribos, com seus problemas individuais, no meio de uma população estrangeira, são vistas com maior clareza nos Juízes do que no Pentateuco ou em Josué. Conquanto profetas posteriores tenham feito apelo mais vigoroso, à consciência do homem, o livro dos Juízes nos apresenta uma filosofia da história que demanda a atenção do crente moderno. O descuido das ordenanças do Senhor e a adoração de deuses falsos conduzem ao castigo, ao passo que o arrependimento sincero proporciona o favor divino. O fato de que Deus trata com a nação em face da atitude desta para com as leis morais divinas, merece hoje nossa consideração.

            Comentário segundo meu entendimento bíblico:

O livro de Josué teve para “Deus” muita importância: principalmente para a continuação das novas gerações até achegar nos dias de hoje. Sim: Em Josué, se confirmou a entrada dos filhos de “Israel” na terra prometida. Ela era uma promessa de “Deus” e que não poderia ficar só na promessa, como se faz nos dias de “hoje”. Moisés, apesar de ter sido um dos maiores profetas bíblicos, dito por “Deus”: e foi o único profeta que se aproximou e falou frente a frente com “Deus”. Mesmo ele, Moisés não tendo visto o rosto de “Deus”! Pois nenhum ser humano, mesmo sendo profeta muito amado por “Deus” pode ver o rosto de “Deus”. Quem disser que viu o rosto de “Deus” é um mentiroso: acredito-me que somente o Filho “Jesus Cristo” teve este privilégio. Através de Josué, “Deus” venceu e derrotou todos os inimigos do povo de Israel. “Deus” fortaleceu Josué e o capacitou para as batalhas que não foram poucas.

             Os inimigos do povo de “Deus” eram numerosos e gigantes; mas “Deus” estava a frente das batalhas, não permitindo que nada acontecesse a seu povo; os filhos de Israel. Mas quando entrou o Anátema, o pecado, “Deus” pesou suas mãos sobre eles. O anátema, o pecado foi descoberto e o responsável foi punido de morte: seu nome era Acã, e Deus voltou a ficar com eles novamente.

Quando Josué fez parar o sol e a lua, que durou quase um dia, homem comum, não faria isto! “Deus” permitiu que Josué fizesse esta façanha; enquanto este fenômeno durou, os inimigos do povo de “Deus” foram derrotados pelo exército comandado por Josué.  Enquanto Josué e os anciãos de Israel estavam vivos, os filhos de Israel permaneceram no firme propósito de não pecarem, eles tiveram o melhor de “Deus”. Em Juízes, “Deus” escolheu e capacitou homens e mulher para governar e julgar o povo de “Deus”.

Os principais foram: Eudes, Otiniel, Sangar, a juíza Debora, Gideão e um dos mais conhecidos foi Sansão. Cada um deles, tiveram o melhor de “Deus”: Gideão com apenas trezentos homens escolhidos por “Deus” derrotaram um exército de milhares, inimigos dos filhos de Israel.  Teve também Sansão, que tinha tudo para ser um grande Juiz em Israel: Sansão, tinha uma força descomunal, e só não foi invencível, por ser teimoso e desobediente. Sansão era nazireu de “Deus”, homem puro; e em sua cabeça, não poderia passar navalha; mas ele não podia revelar a ninguém de onde vinha sua força. Sansão se apaixonou por uma mulher filisteia, inimiga do povo de “Deus”: ela por dinheiro conseguiu convencer Sansão de onde vinha sua força. Esta mulher, seu nome é Dalila: Sansão foi seduzido por ela, e abriu seu coração, sua guarda; ela se passou por boazinha, e quando o segredo que Sansão não podia revelar a ninguém, os inimigos filisteus, entrou no quarto onde Sansão estava dormindo cortou seu cabelo com navalha, e sua força, se foi.

              Os filisteus cegaram lhe os olhos, e passaram a humilhá-lo e maltratá-lo: um dia teve uma festa no templo. E todos os inimigos dos filhos de Israel, estavam presentes; e quem iria alegrá-los era Sansão. E Sansão fez um ultimo pedido a Deus: ele pediu para que “Deus” restaurasse suas forças por alguns instantes, para que ele se vingasse dos inimigos de Israel. E “Deus” restaurou lhe suas forças, e Sansão num esforço único conseguiu derrubar as pilastras que sustentavam o templo; elas vieram abaixo matando todos que estavam ali dentro. E o povo de Israel sossegou por longos anos livre dos inimigos dos filhos de Israel.  Assim foi o livro de Juízes: se Sansão não tivesse desobedecido, e revelado aquilo que jamais poderia ter revelado, ele seria um dos juízes mais respeitados em todo o Israel.  

  Rute:  Palavra Chave: Redenção

Comentário:  O livro de Rute descreve a direção providencial de Deus na vida de uma família israelita. Devido à morte do genitor e de seus dois filhos em terra estrangeira, correm perigo o nome e a herança desta família. Contudo, a situação extrema do homem é a oportunidade de Deus. Por força da conduta de um parente que, inspirado por nobres ideais, cumpre suas obrigações, a linha hereditária permanece inalterada. A união de Boaz, o hebreu, e Rute, a moabita, converte-se no meio pelo qual Deus cumpre seu misericordioso propósito. Com relação à mensagem toda das Escrituras Sagradas, o livro nos proporciona os acontecimentos do Pentecoste. A genealogia culmina no rei teocrático Davi, a cuja linha genealógica é prometido o advento do Messias. Isto ocorre com a inclusão de uma mulher de descendência moabita, mediante a qual se abre diante de nossos olhos a perspectiva pentecostal do significado universal do Messias: não é somente o Salvador de Israel, mas da raça humana.

Estes comentários foram escritos e revisados por José Carlos Ribeiro membro da Primeira Igreja Batista de Campo Grande MS, Sou formado em Capelania hospitalar pela Igreja Batista em 2012 e pela UFMS turma de 2014 do Professor, pastor e capelão Reis: professor de Bioética da Faculdade de Medicina da UFMS

Muito obrigado a todos vocês meus nobres leitores (as) pelo apoio e incentivo que todos aqui tem me dado através do blog. Revisado em fevereiro de 15  jcr0856@hotmail.com

The Holy Bible: commented by books by JC Ribeiro
  Comments on 6 & 7, 8 Joshua and Judges and Ruth, also in English, and Hebrew
Js. Chap. 1. The book of Joshua is the beginning of the entry of the Israelites into the promised land: Before Moses died, God told Moses to speak to Joshua, and ask him to strive, and be of good cheer, and prepare. It was he chosen to go through with his people the Jordan River, and go in and inherit the promised land. God also asked to Joshua not departing from the book of the law day and night, to be ready to talk to all the people his book of the law, commandments, statutes and judgments. God's words to Joshua were these; for him not to fear, and be of good cheer always. For God was with him, Joshua. And so did Joshua, talking to the tribes of Israel who were with him: and it was so.
               Just to remind everyone, "Joshua and Caleb," were the only ones that damned generation to enter the promised land. For the twelve spies chosen were the only ones to bring good news, and do not agree with the response of other spies.
In Cap.2, of Joshua, we have the story of the harlot "Rahab" which hid two spies men, they die because of what they were doing in Jericho. This happened came to God, who loved the act of this prostitute, saving her and her family to be destroyed. Who were looking for the different paths, and found whom they persecuted. Rahab knew they were men of God, and the reasons for them being there. What she asked for his family was fulfilled by God. The spies were hidden for three days, until they were out of danger.
In ch. 3, Joshua, talk to your people about the ark of God, that everyone should take certain distance, that nothing happened to them. For only the Levites tribe of Levi, could reach out and touch the ark of God, which was very important and sacred to "God." Another interesting thing happened: when the Levites reached the banks of the Jordan, his feet wet, but then the waters of the Jordan, and the salty sea parted, and the ark went safely without being wet. And all the children of Israel could pass safely. At this time, the river was full and overflowing. This is what happened when Moses crossed the Red Sea with his people out of Egypt.
In ch. 4 Twelve stones are removed from the middle of the Jordan: after all pass safely through the bed of the Jordan, Joshua asked to twelve men, one from each tribe, bring forth out of the river bed, each a stone; to show your children, that the ark of God passed over on dry by Jordan, and all the children of Israel also. This was as eternal memorial, along with the footprints of the Levites, who crossed the Jordan to the present day. And to let everyone know that the hand of God is strong and powerful, and that all fear the Lord, every day.
In ch. 5 circumcision of the children of Israel: The kings who were across the Jordan River, and learned what had happened, they died away, discouraged, because of recent events. And God sent Joshua circumcise all men who crossed the Jordan; even Joshua also circumcised. . Note circumcised meant to purify: the reason for circumcision was that the people wandered forty years in the wilderness, and all died. And he made the first Easter the promised land, which meant liberation from slavery and bondage in Egypt. Now the children of Israel were free: and Joshua met an angel, prince of the Lord who sent him take the shoes as he walked in the holy place.
In chap.6 Jericho is destroyed and Rahab is saved: Joshua through God, has orders to totally destroy Jericho, and was said to him, as it should be done. Everything had a process, a ritual to be fulfilled; they had to go around the walls of Jericho seven times, and play the seven trumpets, played by seven priests. And the ark would have to pass safely, and everything would have to be done quietly, without shouting, and the seventh time that the walls were surrounded, the city was taken, burned and destroyed. In this city, escaped only Rahab and her family; because of his act of justice to what she had done. Protecting the spies of Joshua. Jericho was destroyed by God's permission.
In ch. 7: The Israelites are defeated because of Achan's sin. The children of Israel were in for a battle that was to be very easy, but there was anathema, a sin committed by a servant Joshua, who stole some tools that was not to get out of where I was; and Joshua fell on his face, and God told him to get up; and told him to look in every home of every tribe, to discover the curse, sin in their midst. Investigating Joshua, Achan reached home, he committed this curse, sin: he took something, a Babylonian garment, money and some other objects that should not leave. Achan expensive paid their transgression, he was stoned and burned to placate, appease the wrath of God. As they were in the promised land, and there should be no more sin among them.
In ch. 8, the victory over the city of Ai, and Bethel, was given to the children of Israel; Joshua chose thirty thousand warriors and went to battle, and defeated all the men of Ai and Bethel. Ai was all burnt, and their king hung on a cross, and was read to all the words of the law, the blessing and the curse. And Joshua and his people were advancing, and winning all the enemies of God: the difference was that while Joshua and his elders lived, they were faithful and obedient "laws, commandments and statutes" of God. And Joshua built an altar, and writes the read on stones and read before all Israel
Chapter 9:. The Gibeãoitas deceive Joshua, who makes a covenant with them
You cap. 10: Gibeon is beset by five kings: and Joshua rescues Gibeon, Joshua went to another important battle, for God was the front, protecting the children of Israel; and something very curious happened. At one point during the battle, Joshua filled with the Spirit, commanded the sun to stand in at Gibeon, and moon in the valley Ajalom, that for almost a day, until he and his warriors, defeat all his enemies. And kings enemies who were hiding and were found dead on a tree, wooden crosses. And so the children of Israel were taking possession of the enemy's land, and God was confirming his presence and power. Regarding this event in which Joshua stopped the sun and moon for almost an entire day, according to the most understood in theology, serves to show those who do nothing on Saturdays, does not justify doing nothing from the sixth fair. For this event lasted almost an entire day, so it was another day and that is why Jesus anticipated that even on Saturdays, He is the Lord. Joshua wins seven kings
Ch. 11. Victory of Joshua over several kings. And Joshua was eliminating each of the people who were considered enemies of Israel. Each family received their inheritance, the land was being distributed.
Cap. 12: The land which Moses gave to half past two tribes: Joshua smote 30 kings.
Cap.13: Joshua divided the land they had conquered
Chap. 14. And Caleb, also received their share as inheritance, leaving Hebron as inheritance until the present day: this happened after 45 years; Caleb was 40 years old at the time, so it took, but no one stay receive the blessings of God.
Ch. 15. Judah's inheritance
Cap. 16 The inheritance of the children of Joseph. The Ephraim heritage
Cap. 17: the inheritance of the half tribe of Manasseh.
Cap. 18: A tabernacle is raised in Shiloh: Benjamin's heritage
Sec. 19. The heritage of Simeon, Zebulun, Issachar, Asher and Naphtali and tabém of Dan.
Cap.20. the cities of refuge are established
Sec. 21. The cities of the tribe of Levi.
Ch. 22. Joshua blesses and sends to their homes the two and a half tribes.  And Joshua, with a firm hand, was skirting the situations, it was not easy to lead a great nation, as was Israel.
You cap. 23: Joshua speaks to his people, he was already at an advanced age, and spoke to all the children of Israel, for them to do the right things. Because until then the Lord was with them all; leaving nothing missing them. But they would have to continue obeying the "laws, commandments and statutes of God." And he said Joshua, for them not to depart and not turned not aside to the right nor to the left, as it is written in the book of Moses. Joshua was showing them the deeds of the Lord on their enemies. But if they went astray from the Lord, the hand and the wrath of "God" would weigh on them, and all the bad things would come upon them. And it was not for them transgress the covenant of the Lord, not leaning, loving and worshiping other gods.
And the book of Joshua, ends here in ch. 24; where Joshua enforces their obedience words "laws, commandments statutes and judgments", and they do not seek other gods, and do not deviate, for God will not forgive them, and more: they made an oath to God, that obey Goodbye. Joshua wrote all the words in the book of the law, and put the stones as witnesses as they heard the swear in the name of the Lord. Joshua died a hundred and ten, and each went to their heritage, their promised land. Note. While the elders of Israel lived, they were faithful laws and commandments, the die was enough elders, they returned to sin against God, and were being delivered into the hands of the enemies of God, because of disobedience and rebellion of all Israel . We will now in the book of Judges. After the death of Joshua and the elders of Israel, the children of Israel, have strayed from the path of the Lord God.
Cap 1. New achievements by the tribes of Israel:. But the children of Israel did everything in half, the simplest way, not the way God wanted them to do.
You cap. 2: the angel of God rebukes the Israelites, and the infidelity of Israel after the death of Joshua and the elders. The children of Israel came to commit the sins that their ancestors did for obedience and fear of God.
               They went on to serve other gods, to commit fornication, loving and worshiping the gods lie. God was angry with them, which were being delivered into enemy hands.
But because Judges! "It was" the way God found to judge the children of Israel, when God raised a Judge, they lived in obedience. It was enough to die this Judge, they returned to make the same mistakes, and sins again.
In ch. 3, Judges, God, let nations to his people learn to fight, to defend their

enemies. Also in chapter 3, they did, and commit new sins, mingling with people enemies, getting married. Having foreign children: and worshiping the gods of Ashtaroth. And God again handed into enemy hands, the king of Mesopotamia, where they stayed for eight years captive. The children of Israel repented, and God raised up a deliverer to them; he called Otiniel, nephew of Caleb the son of Kenaz. The Spirit of the Lord came upon them again. And the land had rest for forty years was enough Otiniel die, they again make the same mistakes, sins. They were delivered into the hands of Moab, for eighteen years. And the children of Israel repented again, and God raised up another deliverer for them, which is called Ehud the son of Gera.
 And the children of Israel, settled down for eighty years. After Ehud came Shamgar other deliverer of Israel.
In ch. 4 and 5; they returned to make the same mistakes, and sins: they were sold to Jabin king of Canaan, who were oppressed, punished for twenty years. The children of Israel repented again, and God raised a Judge, named Deborah, who delivered them, and Israel had rest forty years. But they returned to sin again as they were delivered into the hands of Midian.
Judges. 6-9: shows the servitude under the Midianites. An angel speaks with Gideon And God raised up Gideon valiant man, who with three hundred men, defeated an army of thousands, and Israel settled down for a long time. Gideon appeased the Ephraimites and kills the king of Midian. Gideon refuses to rule, is an ephod and dies. And the children of Israel did everything wrong again through Abimelech. And God raised the Tola and judged Israel for twenty-three years. After that Israel returned to err again.
And was raised another liberator, called Jephthah
Sec. 10: Tola and Jair, Judges of the Israelites they returned under the bondage of the Philistines and Ammonites
Sec. 11. Jephthah free the Israelites
Chap.12; Jephthah and the Gileadites fought with Ephraim.
Cap 13. Servitude of Israel under the Philistines, and the birth of Samson. After that, they returned to sin again and were delivered into the hands of the Philistines forty years.
         But when they repented, "God", which is not bitter, nor kept heartbreak, raised another liberator, called Samson, who could have been a good judge, a deliverer good; but Samson was stubborn and disobedient. Samson could not speak to anyone, whence came his strength; he managed to wife, a prostitute named Delilah, who betrayed him, talking to your enemies, where it came from his strength.
The story of Samson is us chaps. 13-16 Judges, Samson, Delilah married, something that should not have done, because it was allied with the enemies of Israel. If Samson was not stubborn, disobedient, he would be the best judge of Israel; but when talking about his strength, made his most serious error, or sin: Samson was invincible, but did not do what was pleasing to God, Delilah was on the side of the Philistines. When Samson fell asleep, the Philistines came and cut their hair; there were his forces: the hair. Samson tried to respond, but there was no strength in him. Then the Philistines readied the biggest barbarities with Samson; coming to blind him; and humiliated in various ways: he was put to run a mill, as if it were an animal.  Samson called to the Lord, asking for a moment that his forces were restored, so that he could take revenge on his enemies. And so it happened: God allowed Samson's revenge. He, Samson, was placed between two pillars that supported the temple, and doing it, too hard, given by God, the whole temple, came down with thousands of people, and all enemy authorities. And Israel was judged by Samson, twenty six years. There were kings in Israel at that time, more things happened in this period, there were many deaths among sisters tribes.
Caps. 19,20. The Gibeah of men abuse of a Levite woman to death, and the Israelites avenge the outrage done to the Levite, which happened after the cut his concubine into twelve pieces and sent to all the inheritance of Israel.
Cap 21. The ruin of Jabez and Gilead:. 400 virgin women are given to Benjamin.
             Noble readers (as) little comment from the 17th chapter of Judges, it seems as if it was all over in chapter 16. What is meant here is there was no judge in Israel after Samson. He was to be a long-term judge if it was not disobedient. Try reading these last four chapters, they are not there for nothing, has purpose of God in them.
 Comment technician Joshua. Achievement: The book of Joshua is the continuation, we could say the Pentateuch. Moses died in the land of Moab, contemplating the promised land. Joshua his successor, fit the mission to lead the people of Israel across the Jordan and the promised land. Most of the book describes the conquest of Canaan and the division of land among the tribes of Israel. After the fall of Jericho and Ai, and Gibeon capitulation in the central region of Canaan, Joshua had to face two successive coalitions of states Canaanites, one in the southern region led by the king of Jerusalem, and the other in the north, under the Jabin of Hazor orders. Relying on divine help Joshua could win both the south and north, and distribute the land among the tribes. However, pockets of resistance were formed, and each tribe had a responsibility to occupy the land assigned to it. The Book of Joshua records the history of Israel from the appointment of Joshua as Moses' successor until his death at 110 years of age.
Judges Comment: The book of Judges title was probably suggested by the verse 16 of chapter 2, which says: ". It provoked the Lord judges who delivered them from the hand of those who plundered" The judges were people full of the Holy Spirit, that in times of emergency led the people to war, and then to free them from foreign oppression, still driving the nation's destiny in peace. They exercised the functions of military and civilian magistrates. Upon invitation to two or more tribes to conduct a joint action, a number of judges paved the way for the union of the twelve tribes in the future monarchy.
In the threefold division of the Hebrew Bible - law, prophets and writings - the book of Judges is found among the prophets. The book of Judges contains the history of the thirteen judges who ruled Israel since the death of Joshua to the time of Eli and Samuel. It is possible that some of the judges have ruled simultaneously in different regions. The book of Judges covers a period of about 400 years. Judges is a valuable book for historical evidence that shows on the development of Israel's religion during the early years of the conquest. The book covers transition periods beginning with the uncertain life disintegrated and the tribes, to organize a federation that finally culminated in the formation of the monarchy. The infighting of the various tribes, with their individual problems, in the middle of a foreign population, are seen more clearly in the Judges than the Pentateuch or Joshua. Though later prophets have done more vigorous appeal to the conscience of man, the book of Judges presents a philosophy of history that demands the attention of the modern believer. The neglect of ordinances of the Lord and the worship of false gods lead to punishment, while sincere repentance provides the divine favor. The fact that God deals with the nation in the face of this attitude toward the divine moral law today deserves our consideration.
Comment that my biblical understanding:
The Book of Joshua had to "God" very important: mainly for the continuation of the new generations to draw near these days. Yes: In Joshua, it was confirmed the entry of children of "Israel" the promised land. It was a promise of "God" and could not be alone in the promise, as is done in the days of "today". Moses, despite being one of the greatest biblical prophets, said by "God": and was the only prophet who came and spoke face to face with "God." Even he, Moses had not seen the face of "God"! For no human being, even though much beloved prophet by "God" can see the face of "God." Anyone who says he saw the face of "God" is a liar: believe me that only the Son "Jesus Christ" had this privilege. Through Joshua, "God" won and defeated all the enemies of Israel. "God" Joshua strengthened and enabled him for the battles were not a few.
             The enemies of the people "God" were numerous and giant; but "God" was ahead of the battles, not allowing anything to happen to his people; the children of Israel. But when the Anathema came, sin, "God" weighed his hands on them. The curse, sin was discovered and the head was put to death: his name was Achan, and God returned to stay with them again. When Joshua stopped the sun and the moon, which lasted almost a day, ordinary man would not do it! "God" allowed Joshua to do this feat; while this phenomenon lasted, people's enemies "God" were defeated by the army under Joshua. While Joshua and the elders of Israel were alive, the children of Israel remained in the firm purpose of not sinning, they had the best of "God."
In Judges, "God" chose and trained men and women to rule and judge the people of "God."
The main ones were: Eudes, Otiniel, Sangar, Judge Deborah, Gideon and Samson was the most popular. Each of them, had the best of "God": Gideon with only three hundred men chosen by "God" defeated an army of thousands, enemies of the Israelites. He also had Samson, who had everything to be a great judge in Israel, Samson, had a tremendous force, and just was not invincible, being stubborn and disobedient. Samson was a Nazarite to "God," pure man; and on his head, could not pass razor; but he could not tell anyone where it came from his strength. Samson fell in love with a Philistine woman, enemy of the people of "God": it for money persuaded Samson where it came from his strength. This woman, her name is Delilah, Samson was seduced by her, and opened her heart, her guard; she went through a good girl, and when the secret that Samson could not reveal to anyone the Philistines enemies, entered the room where Samson was asleep cut your hair with razor, and his strength was gone.
The Philistines blinded his eyes, and began to humiliate him and mistreat him: once had a party in the temple. And all the enemies of the children of Israel, were present; and who would cheer them was Samson. And Samson made a last request to God, he asked for "God" to restore their strength for a while, so it revenge of Israel's enemies. And "God" restored him his strength, and Samson in a single effort could bring down the pillars that held up the temple; they came down killing all who were there. And the people of Israel settled down for long years free of enemies of the Israelites. So was the book of Judges: if Samson had not disobeyed, and revealed what could never have revealed, it would be one of the most respected judges in all Israel.
  Ruth: Keyword: Redemption
Comment: The book of Ruth describes the providential guidance of God in the life of an Israeli family. Due to the death of the parent and their two children in a foreign land, in danger the name and heritage of this family. However, the extreme situation of man is God's opportunity. Under the conduct of a relative who, inspired by noble ideals, fulfills its obligations, the hereditary line remains unchanged. The union of Boaz, the Hebrew, and Ruth the Moabite, becomes the means by which God keeps his merciful purpose. Regarding the whole message of the Holy Scriptures, the book provides us with the events of Pentecost. The genealogy culminates in theocratic king David, to whose family line is the promised Messiah's advent. This occurs with the inclusion of a Moabite woman descent by which opens before our eyes the Pentecostal perspective Messiah's universal significance: it is not only the Savior of Israel, but of the human race.
These comments were written and reviewed by José Carlos Ribeiro member of the First Baptist Church of Campo Grande MS, I graduated in hospital chaplaincy for the Baptist Church in 2012 and the UFMS class 2014 Teacher, Pastor and Chaplain Kings: Professor of Bioethics, Faculty of Medicine UFMS
Many thanks to all of you my noble readers (as) for their support and encouragement that everyone here has given me through egitodojose.blogspot.com blog. Revised February 15 jcr0856@hotmail.com

Comentário em hebraico

התנ"ך הקדוש: העיר על ידי ספרים על ידי JC ריביירו
  תגובות על 6 & 7, 8 יהושע ושופטים ורות, גם באנגלית, ובעברית
Js. . בחור 1. הספר יהושע הוא תחילתה של הכניסה של בני ישראל לארץ המובטחת: לפני פטירתו של משה, אלוהים אמר למשה לדבר עם יהושע, ולשאול אותו לשאוף, ולהיות במצב רוח טוב, ו להכין. זה שהוא בחר לעבור עם אנשיו לנהר הירדן, וללכת ובירש את הארץ המובטחת. אלוהים גם ביקש יהושע לא היוצא מן הספר התורה ביום ובלילה, כדי להיות מוכן לדבר עם כל אנשי ספר התורה, המצוות, החוקים ופסקי הדין שלו. דברי ה 'ליהושע היו אלה; לו לא לפחד, ולהיות במצב רוח טוב תמיד. לאלוהים היה איתו, יהושע. וכך עשה יהושע, מדבר לשבטי ישראל שהיו עימו: וזה היה כך.
               רק כדי להזכיר לכולם, "יהושע וכלב," היו היחידים שארורים דור להיכנס לארץ המובטחת. במשך השנים-עשר המרגלים שנבחרו היו היחידים להביא חדשות טובות, ולא מסכימים עם התגובה של מרגלים אחרים.
בCap.2, יהושע, יש לנו את סיפורה של הזונה "רחב" שהסתירה שני גברים מרגלים, הם מתים בגלל מה שהם עושים ביריחו. זה קרה בא לאלוהים, שאהב את המעשה של זונה זה, הציל אותה ואת משפחתה להיהרס. מי חיפשו את הנתיבים השונים, ומצא שהם נרדפים. רחב ידע שהם היו גברים של אלוהים, ואת הסיבות להם להיות שם. מה היא ביקשה משפחתו התגשם על ידי אלוהים. המרגלים היו חבויים במשך שלושה ימים, עד שיצאו מהסכנה שהם.
בפרק. 3, יהושע, לדבר עם האנשים שלך על ארון האלהים, כי כל אחד צריך לקחת מרחק מסוים, ששום דבר לא קרה להם. לשבט הלויים רק של לוי, היה יכול להושיט יד ולגעת ארון האלהים, וזה היה מאוד חשוב ומקודש ל" אלוהים ". עוד דבר מעניין שקרה: כאשר הלויים הגיעו לגדות הירדן, רגליו הרטובות, אבל אז המים של ירדן, והים המלוח נפרד, והארון נכנס בבטחה מבלי להיות רטוב.
וכל בני ישראל יכלו לעבור בשלום. בשלב זה, הנהר היה מלא וגדוש. זה מה שקרה כאשר משה חצה את ים הסוף עם אנשיו יצאו מהמצרה.
בפרק. 4 שנים עשר אבנים יוסרו מאמצע ירדן: אחרי הכל יעבור בשלום דרך המיטה של ​​ירדן, יהושע ביקש עשרה גברים, אחד מכל שבט, להוציא מחוץ למיטת הנהר, כל אבן; להראות לילדים שלך, כי ארונו של אלוהים פסח על על יבש על ידי ירדן, וכל בני ישראל גם. זה היה כזיכרון נצחי, יחד עם העקבות של הלויים, שחצו את הירדן ועד לימינו. ולתת כולם יודעים שידו של אלוהים היא חזקה ורבה עוצמה, וכי כל פחד ה ', בכל יום.
בפרק. 5 ברית מילה של בני ישראל: המלכים שהיו מעבר לנהר הירדן, ולמדו מה קרה, הם גוועו, מיואשים, בגלל האירועים האחרונים. ואלוהים שלח את יהושע למול את כל הגברים שחצו את ירדן; אפילו יהושע גם נימול. . הערה נימול נועד לטהר: הסיבה לברית מילה הייתה שהאנשים נדדו ארבעים שנה במדבר, וכולם מתו. והוא עשה את חג הפסחא הראשון לארץ המובטחת, מה שאומר שחרור מהעבדות והשעבוד במצרים. עכשיו הילדים של ישראל היו חופשיים: ויהושע נפגש מלאך, נסיך של האדון ששלח אותו לקחת את הנעליים בלכתו במקום הקדוש.
בchap.6 יריחו נהרס ורחב נשמר: יהושע דרך אלוהים, יש הזמנות להרוס לחלוטין יריחו, ושנאמר לו, כפי שהוא אמור לעשות. לכל דבר היה תהליך, טכס שיש לקיימם; הם היו צריכים ללכת סביב חומות יריחו שבע פעמים, ולשחק שבע חצוצרות, בגילומו של שבעה כהנים. והארון יצטרך לעבור בשלום, וכל מה שהיית צריך להיעשות בשקט, בלי לצעוק, והפעם השביעית שהקירות היו מוקפים, נכבשה העיר, שרפה והרסה. בעיר הזאת, נמלט רק רחב ומשפחתה; בגלל מעשהו של צדק למה שהיא עשתה. הגנה על המרגלים של יהושע. יריחו נהרס על ידי רשותו של אלוהים.
בפרק. 7: ישראל מובסות בגלל החטא של עכן. בני ישראל היו לקרב שהיה אמור להיות קל מאוד, אבל לא היה מוקצה מחמת מיאוס, חטא על ידי עובד יהושע, שגנב כמה כלים שלא היה לצאת מהמקום שבו היה; ויהושע נפל על פניו, ואלוהים אמר לו לקום; ואמר לו לחפש בכל בית של כל שבט, כדי לגלות את הקללה, חטא בקרבתם. חוקר יהושע, עכן הגיע הביתה, הוא מחויב הקללה הזאת, חטא: הוא לקח משהו, בגד בבלי, כסף וכמה חפצים אחרים שלא צריך לעזוב. עכן יקר שילם העבירה שלהם, הוא היה מסומם ושרפה לפייס, להרגיע את זעמו של אלוהים. כפי שהיו בארץ המובטחת, ולא צריך להיות לא יותר חטא ביניהם.
בפרק. 8, הנצחון על עיר עי, ובית אל, ניתנו לבני ישראל; יהושע בחר שלושים אלף לוחמים והלך לקרב, והביס את כל הגברים של Ai ובית אל. Ai היה כל נשרף, והמלך שלהם היה תלוי על צלב, והוקרא לכל מילותיו של החוק, הברכה והקללה. ויהושע ואנשיו היו קידום, ולזכות את כל אויביו של אלוהים: ההבדל היה שבזמן שיהושע וזקניו חיו, הם היו "חוקים, מצוות וחוקים" של אלוהים נאמנים וצייתן. ויהושע מזבח, וכותב לקרוא על אבנים ולקרוא לפני כל ישראל
פרק 9 :. Gibeãoitas להטעות יהושע, שעושה ברית עימם
אתה כובע. 10: גבעון הוא מוטרד על ידי חמישה מלכים: ומציל יהושע גבעון, יהושע הלך לעוד קרב חשוב, לאלוהים היה בחזית, להגן על בני ישראל; וקרה משהו מאוד מוזר. בשלב מסוים במהלך הקרב, יהושע מלא ברוח, פיקד על השמש לעמוד בגבעון, וירח בעמק Ajalom, שבמשך כמעט יום, עד שהוא ולוחמיו, להביס את כל אויביו. ואויבי מלכים שהסתתרו ונמצאו מתים בעץ, צלבי עץ. וכך בני ישראל נטלו חזקה במקרקעין של האויב, ואלוהים היה מאשר נוכחות והעצמה שלו. לגבי האירוע הזה שבו יהושע עצר את השמש וירח כמעט כל יום, על פי הבין ביותר בתיאולוגיה, משמש כדי להראות מי שלא עושים כלום בשבת, אינו מצדיק עושה שום דבר משישי הוגן. לאירוע זה נמשך כמעט כל היום, אז זה היה עוד יום ולכן ישו צפוי שגם בשבתות, הוא האדון. יהושע זוכה שבעה מלכים
Ch. 11. נצחונו של יהושע על פני מספר מלכים. ויהושע היה ביטול כל אחד מהאנשים שנחשבו לאויבי ישראל. כל משפחה קיבלה הירושה שלהם, הקרקע מופצת.
Cap 12:. הארץ אשר נתן למשה 02:30 שבטים: יהושע הכה 30 מלכים.
Cap.13: יהושע חילק את הארץ שכבשה
. בחור 14. וכלב, גם קיבל את חלקם כירושה, והשאיר את חברון כירושה ועד היום: זה קרה אחרי 45 שנים; כלב היה בן 40 שנים באותה העת, כך שזה לקח, אבל אף אחד לא יישאר לקבל את ברכתו של אלוהים.
Ch. ירושתו של יהודה 15.
כובע. 16 הירושה של ילדיו של יוסף. מורשת אפרים
Cap 17:. הירושה של מחצית שבט מנשה.
Cap 18:. משכן הוא גדל בשילה: המורשת של בנימין
Sec. 19. המורשת של שמעון, זבולון, יששכר, אשר ונפתלי וtabém של דן.
Cap.20. ערי המקלט מבוססות
Sec. 21. הערים של שבט לוי.
Ch. 22. יהושע מברך ושולח לבתיהם שניים וחצי שבטים
            ויהושע, ביד קשה, היה עוקף את המצבים, זה לא היה קל להוביל לגוי גדול, כפי שהיה ישראל.
אתה כובע. 23: יהושע מדבר אל אנשיו, הוא כבר היה בגיל מתקדם, ודיבר אל כל בני ישראל, להם לעשות את הדברים הנכונים. כי עד אז האדון היה עם כולם; משאיר שום דבר חסר להם. אבל הם יצטרכו להמשיך לציית "חוקים, מצוות וחוקים של אלוהים." והוא אמר יהושע, להם לא לצאת ולא פנה הצידה כדי לא ימין ולא לשמאל, כמו שכתוב בהספר של משה. יהושע היה מראה להם את מעשי ה 'באויביהם. אבל אם הם הלכו שולל מאת ה ', היד ואת זעמו של "אלוהים" היה שוקל עליהם, וכל הדברים הרעים יבואו עליהם. וזה לא היה עבורם להפר את ברית ה ', לא נשען, אוהב וסוגד לאלים אחרים.
וספר יהושע, מסתיים כאן בפרק. 24; שם יהושע אוכף מילות צייתנותם "חוקים, מצוות חוקים ומשפטים", והם לא מחפשים אלים אחרים, ולא לסטות, לאלוהים לא יסלח להם, ועוד: הם עשו שבועה לאלוהים, ציית ש להתראות. יהושע כתב את כל המילים בספר התורה, ולשים את האבנים כעדים כפי שהם שמעו את נשבעים בשם ה '. יהושע מת מאה ועשרה, וכל אחד הלך למורשתם, הארץ המובטחת שלהם. שימו לב. בעוד זקני ישראל חיו, הם היו חוקים ומצוות נאמנים, הפור מספיק זקנים, הם חזרו לחטוא נגד אלוהים, והיו מועברים לידיהם של אויביו של אלוהים, בגלל אי-ציות והמרד של כל ישראל .
אנחנו עכשיו בספר שופטים. לאחר מותו של יהושע והזקנים ישראל, ילדי ישראל, שסטו מדרכו של אלוהים.
כובע 1. הישגים חדשים על ידי שבט ישראל :. אבל בני ישראל עשו כל שבמחצית, הדרך הפשוטה ביותר, לא כמו שאלוהים רצה שהם יעשו.
אתה כובע. 2: מלאך ה 'מוכיח את בני ישראל, והבגידה של ישראל לאחר מותו של יהושע והזקנים. בני ישראל הגיעו ללהתחייב החטאים שעשו אבותיהם לצייתנות ופחד מאלוהים.
               הם המשיכו ועבדו אלהים אחרים, להתחייב ניאוף, אוהב וסוגדים לאלים לשקר. אלוהים כעס עליהם, שמועברים לידי אויב.
אבל בגלל שופטים! "זה היה" הדרך אלוהים מצא לשפוט את בני ישראל, כאשר אלוהים הקים את השופט, הם חיו בצייתנות. זה היה מספיק כדי למות השופט הזה, הם חזרו לעשות את אותן טעויות, וחטאים שוב.
בפרק. 3, שופטים, אלוהים, תן לי עמים לאנשיו ללמוד להילחם, להגן עליהם
אויבים. גם בפרק 3, שהם עשו, וחטאים חדשים, מתערבבים עם אויבי העם, מתחתנים. יש ילדים זרים: ולסגוד לאלים של עשתרות. ואלוהים נתן שוב לידי אויב, המלך של מסופוטמיה, שם שהו במשך שמונה שנים בשבי. בני ישראל חזרו בתשובה, ואלוהים הקים את מושיע להם; הוא קרא Otiniel, אחיינו של כלב בן קנז. רוח ה 'הגיעה אליהם שוב. והארץ הייתה מנוחה במשך ארבעים שנה הייתה מספיק Otiniel למות, הם עושים שוב על אותן הטעויות, חטאים. הם הועברו לידיו של מואב, שמונה-עשר שנה. ובני ישראל חזרו בתשובה שוב, ואלוהים הקים את מושיע אחר עבורם, הנקרא אהוד בנו של גרא.
                  והילדים של ישראל, התיישבו לשימון שנה. אחרי אהוד בא מושיע שמגר אחר של ישראל.
בפרק. 4 ו -5; הם חזרו לעשות את אותן טעויות, וחטאים: הם נמכרו למלך יבין כנען, שדוכאו, נענש במשך עשרים שנה. בני ישראל חזרו בתשובה שוב, ואלוהים הקים את שופט, בשם דבורה, שנמסר להם, וישראל הייתה לנוח ארבעים שנה. אבל הם חזרו לחטוא שוב כפי שהם נמסרו לידיהם של מדין.
שופטים. 6-9: מציג את השעבוד תחת המדיינים. מלאך מדבר עם גדעון ואלוהים הקים את האיש אמיץ גדעון, שעם שלושה מאה איש, הובס צבא של אלפים, וישראל התיישבה במשך זמן רב. גדעון לפייס האפרים והורג את מלך מדין. גדעון מסרב למשול, הוא אפוד ומת. ובני ישראל עשו הכל בסדר שוב דרך אבימלך. ואלוהים הקים את הטול ושפטתי את ישראל במשך עשרים ושלוש שנים. לאחר שישראל חזר לטעות שוב.
והועלה משחרר אחר, בשם יפתח
Sec. 10: תולע ויאיר, שופטים של בני ישראל שהם חזרו תחת השעבוד פלשתים ובני עמון
Sec. 11. יפתח לשחרר את בני ישראל
Chap.12; יפתח וGileadites נלחמו עם אפרים.
Cap 13. עבדות של ישראל תחת פלשתים, ולידתו של שמשון. לאחר שהם חזרו לחטוא שוב ונמסרו לידיהם של הפלשתים ארבעים השנה.
         אבל כשהם חזרו בתשובה, "אלוהים", שאינו מרה, ולא שמרו על שברון לב, העלה משחרר אחר, בשם שמשון, שיכול היה להיות שופט טוב, מושיע טוב; אבל שמשון היה עקשן ולא צייתן. שמשון לא יכל לדבר עם אף אחד, ומשם הגיעו כוחו; הוא הצליח אישה, זונה בשם דלילה, שבגד בו, מדברים אל האויבים שלך, מאיפה זה בא כוחו.
סיפורו של שמשון הוא, ברנשים. 13-16 שופטים, שמשון, דלילה נשואים, משהו שלא היה צריך לעשות, כי זה היה בברית עם אויבי ישראל. אם שמשון לא היה עקשן, סורר, הוא יהיה השופט הטוב ביותר של ישראל; אבל כאשר מדברים על כוחו, שנעשה בטעותו החמורה ביותר, או חטא: Sansao היה בלתי מנוצח, אבל לא עשיתי את מה שהיה כדי לרצות את האל, דלילה הייתה בצד של הפלשתים.
כאשר שמשון נרדם, פלשתים בא ולגזור את השיער שלהם; היו כוחותיו: השיער. שמשון ניסה להגיב, אבל לא היה שום כוח בו. אז פלשתים הכין הברבריות הגדולות ביותר עם שמשון; מגיע למעוור אותו; ומושפל בדרכים שונות: הוא היה לשים לרוץ טחנה, כאילו היו חיה.
שמשון נקרא לה ', ובקש ממנו לרגע כי כוחותיו שוקמו, כדי שיוכל לנקום באויביו. וכך זה קרה: אלוהים הרשה נקמתו של שמשון. הוא, שמשון, הונח בין שני עמודים שתמכו בבית המקדש, ועושה את זה, קשה מדי, שניתן על ידי אלוהים, כל המקדש, ירד עם אלפי אנשים, וכל רשויות האויב. וישראל נשפטה על ידי שמשון, עשרים ושש שנים. היו מלכים בישראל באותה תקופה, יותר דברים קרו בתקופה זו, היו מקרי מוות רבים בקרב שבטי אחיות.
כובעים. 19,20. הגבעה של התעללות גברים של אישה לוי למוות, ובני ישראל לנקום את הזעם שנגרם ללוי, שקרה לאחר קיצוץ הפילגש שלו לשנים-עשרה חלקים ושלח לכל הירושה של ישראל.
מקבלים כובע 21. החורבן של 400 הנשים הבתולה :. Jabez והגלעד לבנימין.
             קוראים אצילים (כ) תגובה קטנה מהפרק ה -17 של שופטים, זה נראה כאילו זה היה בכל רחבי בפרק 16. מה כוונה כאן הוא לא היה שופט בישראל לאחר שמשון. הוא היה אמור להיות שופט לטווח ארוך, אם זה לא היה ממושמע. נסו לקרוא ארבעת הפרקים האחרונים האלה, הם לא שם בשביל שום דבר, יש צורך באלוהים.
 הערה הטכנאי יהושע. הישג: ספר יהושע הוא ההמשך, נוכל לומר התורה. משה נפטר בארץ מואב, שוקל את הארץ המובטחת. יהושע ליורשו, להתאים את המשימה להוביל את עם ישראל מעבר לירדן ואת הארץ המובטחת. עיקרו של הספר מתאר את כיבוש כנען וחלוקת הארץ בין השבטים של ישראל. לאחר נפילת יריחו והעי, וכניעת גבעון באזור כנען המרכזי, יהושע נאלץ להתמודד עם שתי קואליציות רצופות של מדינות כנענים, אחד באזור הדרום בראשות המלך ירושלים, והשני בצפון, תחת יבין הזמנות חצור. בהסתמך על עזרה אלוהית יהושע יכול לנצח גם בדרום ובצפון, ולהפיץ את הארץ בין השבטים. עם זאת, כיסי ההתנגדות נוצרו, ולכל שבט אחריות לכבוש את הארץ, שהוטלה עליו. ספר יהושע מתעד את ההיסטוריה של ישראל ממינויו של יהושע כיורשו של משה ועד מותו ב 110 שנים של גיל.
שופטי הערה: הספר של כותרת השופטים כנראה שהוצע על ידי הפסוק 16 בפרק 2, שאומר: "זה עורר את שופטי הלורד שהעבירו אותם מהיד של מי שנשדד." השופטים היו אנשים מלאים ברוח הקודש, כי בשעת חירום הוביל את העם למלחמה, ולאחר מכן לשחרר אותם מדיכוי זר, עדיין נוהג גורל האומה בשלום. הם מימשו את הפונקציות של שופטים צבאיים ואזרחיים. על ההזמנה לשניים או יותר שבטים לנהל פעולה משותפת, מספר השופטים סלל את הדרך לאיחוד של שנים עשר שבטים במלוכה בעתיד.
בחלוקה המשולשת של התנ"ך עברית - חוק, נביאים וכתובים - ספר השופטים נמצא בין הנביאים. ספר שופטים מכיל את ההיסטוריה של שלוש עשרה השופטים ששלטו בישראל מאז מותו של יהושע לזמנו של אלי ושמואל. יתכן שחלק מהשופטים פסק בו-זמנית באזורים שונים. ספר שופטים מכסה תקופה של כ -400 שנים. שופטים הוא ספר רב ערך לראיות היסטוריות שמראים על התפתחותה של הדת בישראל בשנים הראשונות של הכיבוש. הספר מכסה תקופות מעבר מתחילות עם החיים בטוחים התפוררו ושבטים, כדי לארגן את הפדרציה שסופו של הדבר הגיע לשיאו בהקמת המונרכיה. המאבקים של שבטים השונים, עם הבעיות האישיות שלהם, באמצע אוכלוסייה זרה, נראים באופן ברור יותר בשופטים מהתורה או יהושע. למרות נביאים מאוחר יותר עשו ערעור נמרץ יותר למצפונו של אדם, ספר השופטים מציג פילוסופיה של ההיסטוריה שדורשת את תשומת לבו של המאמין המודרני. ההזנחה של תקנות ה 'והפולחן של אלים שווא להוביל לעונש, ואילו תשובה כנה מספקת חסד האלוהי. העובדה שאלוהים עוסק באומה לנוכח היחס הזה כלפי חוק המוסר האלוהי היום ראויה להביא בחשבון שלנו.
תגובה שהתפיסה המקראית שלי:
ספר יהושע נאלץ "אלוהים" חשוב מאוד: בעיקר להמשך הדורות החדשים להתקרב בימים אלה. כן: ביהושע, שאשר את כניסתם של ילדים של "ישראל" לארץ המובטחת. זה היה הבטחה של "אלוהים" ולא יכול להיות לבד בהבטחה, כפי שנעשה בימים של "היום". משה, למרות היותו אחד מהנביאים הגדולים ביותר, אמר על ידי "אלוהים": והיה הנביא היחיד שבא ודיבר פנים אל פנים עם "אלוהים". אפילו הוא, משה לא ראה את פניו של "אלוהים"! לשום אדם, אף על פי שהרבה נביא אהוב על ידי "אלוהים" יכול לראות את פניו של "אלוהים". כל מי שאומר שהוא ראה את פניו של "אלוהים" הוא שקרן: יאמינו לי שרק הבן "ישו" היה הרשאה זו. באמצעות יהושע, "אלוהים" ניצח והביס את כל האויבים של ישראל. "אלוהים" יהושע חיזק ואיפשר לו לקרבות היו לא מעט.
             אויבי העם "אלוהים" היו רבים וענק; אבל "אלוהים" היה ביתרון של הקרבות, שאינו מאפשר שמשהו יקרה לאנשים שלו; הילדים של ישראל. אבל כאשר הגיע Anathema, חטא, "אלוהים" שקל את ידיו עליהם. הקללה, חטא התגלתה והראש הוצא להורג: שמו היה עכן, ואלוהים חזר כדי להישאר עם אותם שוב.
כאשר יהושע עצר את השמש וירח, שנמשך כמעט יום, אדם רגיל לא הייתי עושה את זה! "אלוהים" מותר יהושע לעשות מעשה זה; בעוד תופעה זו נמשכה, אויבי העם "אלוהים" הובסו על ידי הצבא תחת יהושע.
 בעוד יהושע והזקנים ישראל היו בחיים, בני ישראל נשארו במטרת המשרד לא לחטוא, לא היה להם הטוב ביותר של "אלוהים".
בשופטים, "אלוהים" בחר ומאומן גברים ונשים לשלוט ולשפוט את האנשים של "אלוהים".
אלה העיקריים היו: Eudes, Otiniel, סוֹלְלַת אֲבָנִים, שופט דבורה, גדעון ושמשון היה הפופולרי ביותר. כל אחד מהם, היה הטוב ביותר של "אלוהים": גדעון עם רק שלוש מאה איש שנבחר על ידי "אלוהים" ניצח את הצבא של אלפים, אויביהם של בני ישראל. הוא גם היה שמשון, שהיה לו הכל כדי להיות שופט גדול בישראל, שמשון, היה כוח עצום, ופשוט לא היה בלתי מנוצח, להיות עקשן ולא צייתן. שמשון היה נזיר ל" אלוהים, "איש טהור; ועל ראשו, לא יכל להעביר תער; אבל הוא לא יכול לספר לאף אחד מאיפה זה בא כוחו. שמשון התאהב באישה פלשתית, אויב העם של "אלוהים": זה בשביל כסף שכנע את שמשון מאיפה זה בא כוחו. האישה הזאת, שקוראה לה דלילה, שמשון פיתה אותה, ופתח את הלב שלה, שומרה; היא עברה ילדה טובה, וכאשר זה הסוד ששמשון לא יכל לגלות לאף אחד האויבים פלשתים, נכנס לחדר שבו ישן שמשון לחתוך את השיער עם סכין גילוח, והכוח שלו נעלם.
              הפלישתים עיוורו את עיניו, והחלו להשפיל אותו ולהתעלל בו: היו לי מסיבה בבית המקדש פעם. ואת כל האויבים של בני ישראל, היו נוכחים; ומי לעודד אותם היה שמשון. ושמשון עשה בקשה האחרונה לאלוהים, הוא ביקש "אלוהים" כדי להשיב את כוחם לזמן מה, כך שנקמה של אויבי ישראל. ו" אלוהים "החזיר לו את כוחו, ושמשון במאמץ יחיד יכול להפיל את העמודים שהחזיקו את בית המקדש; הם ירדו הרגו את כל מי שהיו שם. ועם ישראל התיישב במשך שנים ארוכות ללא אויביהם של בני ישראל. אז היה ספר שופטים: אם שמשון לא ציית, וחשף את מה שלעולם לא הייתי יכול חשפו, זה יהיה אחד השופטים המכובדים ביותר בכל ישראל.
  רות: מילת מפתח: גאולה
הערה: מגילת רות מתארת ​​את הדרכת השגחת ה 'בחייה של משפחה ישראלית. עקב מותו של ההורה ושני ילדיהם בארץ זרה, בסכנה את שמו ומורשתו של משפחה זו. עם זאת, המצב הקיצוני של אדם הוא ההזדמנות של אלוהים. תחת ניהולו של קרוב משפחה ש, בהשראת אידאלים נאצלים, ימלא את התחייבויותיה, הקו התורשתי נותר ללא שינוי. האיחוד של בועז, עברית, ורות המואבייה, הופך לאמצעי שבו אלוהים שומר מטרה הרחומה. לגבי ההודעה של כתבי הקודש השלם, הספר מספק לנו את האירועים של חג השבועות. שושלת היוחסין מגיע לשיאו במלך דוד תיאוקרטית, שלמשפחתו קו היא כניסתו של המשיח המובטח. זו מתרחשת עם הצטרפותם של מוצא אישה מואבי שבו נפתח מול עינינו המשמעות האוניברסלית של חג שבועות פרספקטיבת המשיח: זה לא רק המושיע של ישראל, אלא של המין האנושי.
דברים אלה נכתבו ונבדקו על ידי חבר José Carlos ריביירו של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של Campo Grande MS, סיימתי את לימודים ברבנות בית חולים לכנסייה הבפטיסטית בשנת 2012 ואת מעמד UFMS מלכים 2,014 פרופסור, כומר וכומר: פרופסור לביו-האתיקה, הפקולטה ל רפואת UFMS
תודה רבות לכולכם הקוראים האציליים שלי (כמו) לתמיכה והעידוד שלהם שכולם כאן נתנו לי דרך egitodojose.blogspot.com בלוג. המתוקן פבואר 15 jcr0856@hotmail.com

Comentário dos livros sagrados em Grego

Η Αγία Γραφή: σχολιάστηκαν από τα βιβλία από τον JC Ribeiro
  Σχόλια στις 6 & 7, 8 Ιησούς του Ναυή και δικαστές και η Ruth, επίσης, στην αγγλική γλώσσα, και Εβραϊκά
Js. Κεφ. 1. Το βιβλίο του Ιησού του Ναυή είναι η αρχή της εισόδου των Ισραηλιτών στη Γη της Επαγγελίας: Πριν πεθάνει ο Μωυσής, ο Θεός είπε στον Μωυσή να μιλήσει στον Ιησού του Ναυή, και να του ζητήσω να προσπαθήσει, και είναι της καλής ευθυμίας, και προετοιμασία. Ήταν ο ίδιος επέλεξε να περάσει με τους ανθρώπους του Ιορδάνη ποταμό, και να πάει και να κληρονομήσουν τη γη της επαγγελίας. Ο Θεός ζήτησε επίσης στον Ιησού του Ναυή δεν ξεφεύγουν από το βιβλίο του νόμου ημέρας και της νύχτας, για να είναι έτοιμος να μιλήσει για όλους τους ανθρώπους του βιβλίου του του νόμου, εντολές, το καταστατικό και τις αποφάσεις. Τα λόγια του Θεού στον Ιησού του Ναυή ήταν αυτά? γι 'αυτόν να μην φοβούνται, και είναι της καλής ευθυμίας πάντα. Διότι ο Θεός ήταν μαζί του, ο Ιησούς του Ναυή. Και έτσι έκανε ο Ιησούς του Ναυή, μιλώντας για τις φυλές του Ισραήλ που ήταν μαζί του: και αυτό ήταν έτσι.
               Απλά να υπενθυμίσω σε όλους, «ο Ιησούς του Ναυή και ο Χάλεβ," ήταν οι μόνοι που καταδικασμένο γενιά να εισέλθει στη γη της επαγγελίας. Για τους δώδεκα κατασκόπους που επελέγησαν ήταν οι μόνοι που φέρνουν καλά νέα, και δεν συμφωνώ με την απάντηση των άλλων κατασκόπους.
Σε Cap.2, του Ιησού του Ναυή, έχουμε την ιστορία της πόρνης "Ραάβ" που έκρυβε δύο κατάσκοποι άνδρες, να πεθάνουν εξαιτίας του τι έκαναν στην Ιεριχώ. Αυτό συνέβη ήρθε στο Θεό, ο οποίος αγαπούσε την πράξη του αυτή πόρνη, την εξοικονόμηση και την οικογένειά της για να καταστραφεί. Που έψαχναν για τις διαφορετικές διαδρομές, και βρήκε τους οποίους διώκονται. Ραάβ ήξερε ότι ήταν άνθρωποι του Θεού, και οι λόγοι για τους βρίσκονταν εκεί. Τι ρώτησε για την οικογένειά του εκπληρώθηκε από τον Θεό. Οι κατάσκοποι ήταν κρυμμένα για τρεις ημέρες, έως ότου ήταν εκτός κινδύνου.
Στο κεφ. 3, ο Ιησούς του Ναυή, μιλήστε με τους ανθρώπους σας για την κιβωτό του Θεού, ότι ο καθένας θα πρέπει να λαμβάνουν ορισμένη απόσταση, ότι τίποτα δεν συνέβη σε αυτούς. Για μόνο οι Λευίτες φυλή του Λευί, θα μπορούσε να φτάσει και να αγγίξει την κιβωτό του Θεού, η οποία ήταν πολύ σημαντική και ιερή για «Θεό». Ένα άλλο ενδιαφέρον πράγμα συνέβη: όταν οι Λευίτες έφτασαν στις όχθες του Ιορδάνη, τα πόδια του να είναι βρεγμένα, αλλά στη συνέχεια τα νερά του Ιορδάνη, και η αλμυρή θάλασσα χώρισε, και η κιβωτός πήγε με ασφάλεια χωρίς να είναι βρεγμένο. Και όλα τα παιδιά του Ισραήλ θα μπορούσε να περάσει με ασφάλεια. Προς το παρόν, το ποτάμι ήταν γεμάτο και ξεχειλίζει. Αυτό είναι ό, τι συνέβη όταν ο Μωυσής πέρασε την Ερυθρά Θάλασσα με το λαό του από την Αίγυπτο.
Στο κεφ. Οι 4 Δώδεκα πέτρες αφαιρούνται από τη μέση της Ιορδανίας: μετά από όλα περνούν με ασφάλεια μέσα από την κοίτη του Ιορδάνη, ο Ιησούς του Ναυή ζήτησε να δώδεκα άνδρες, ένας από κάθε φυλή, φέρει στο προσκήνιο από την κοίτη του ποταμού, κάθε μια πέτρα? για να δείξουμε στα παιδιά σας, ότι η κιβωτός του Θεού πέρασε πάνω σε στεγνό από την Ιορδανία, καθώς και όλα τα παιδιά του Ισραήλ, επίσης. Αυτό είχε ως αιώνιο μνημείο, μαζί με τα ίχνη των Λευιτών, ο οποίος διέσχισε τον Ιορδάνη μέχρι σήμερα. Και να αφήσουμε όλοι γνωρίζουν ότι το χέρι του Θεού είναι δυνατή και ισχυρή, και ότι όλοι φοβούνται τον Κύριο, κάθε μέρα.
Στο κεφ. 5 περιτομή των παιδιών του Ισραήλ: Οι βασιλιάδες που ήταν πέρα ​​από τον ποταμό Ιορδάνη, και έμαθε τι είχε συμβεί, που πέθανε μακριά, αποθαρρυμένοι, λόγω των πρόσφατων γεγονότων. Και ο Θεός έστειλε τον Ιησού του Ναυή περιτέμνετε όλους τους άνδρες που πέρασε τον Ιορδάνη? ακόμη και ο Ιησούς του Ναυή περιτομή επίσης. . Σημείωση περιτομή προορίζονται να καθαρίσουν: ο λόγος για την περιτομή ήταν ότι οι άνθρωποι περιπλανήθηκαν σαράντα χρόνια στην έρημο, και πέθαναν όλοι. Και έκανε τα πρώτα του Πάσχα στη γη της επαγγελίας, που σημαίνει απελευθέρωση από τη δουλεία και την δουλεία στην Αίγυπτο. Τώρα τα παιδιά του Ισραήλ ήταν δωρεάν: και ο Ιησούς του Ναυή συνάντησε έναν άγγελο, πρίγκιπας του Κυρίου, ο οποίος έστειλε τον πάρει τα παπούτσια καθώς περπατούσε στον ιερό τόπο.
Σε chap.6 Ιεριχώ καταστρέφεται και Ραάβ σώζεται: Ιησούς του Ναυή μέσω του Θεού, έχει λάβει εντολές να καταστρέψει εντελώς την Ιεριχώ, και είπε προς αυτόν, όπως θα έπρεπε να γίνει. Τα πάντα είχαν μια διαδικασία, ένα τελετουργικό που πρέπει να πληρούνται? έπρεπε να πάει γύρω από τα τείχη της Ιεριχούς επτά φορές, και να παίξετε τα επτά σάλπιγγες, που παίζεται από επτά ιερείς. Και η κιβωτός θα πρέπει να περάσει με ασφάλεια, και τα πάντα θα πρέπει να γίνει αθόρυβα, χωρίς να φωνάζετε, και η έβδομη φορά που οι τοίχοι ήταν περιβάλλεται, η πόλη είχε ληφθεί, κάηκε και καταστράφηκε. Σε αυτή την πόλη, διέφυγε μόνο Ραάβ και η οικογένειά της? εξαιτίας της πράξης του της δικαιοσύνης σε ό, τι είχε κάνει. Η προστασία τους κατασκόπους του Ιησού του Ναυή. Ιεριχώ καταστράφηκε από την άδεια του Θεού.
Στο κεφ. 7: Οι Ισραηλίτες νίκησαν λόγω της αμαρτίας του Αχάν. Τα παιδιά του Ισραήλ ήταν σε μια μάχη που ήταν να είναι πολύ εύκολο, αλλά δεν υπήρχε ανάθεμα, μια αμαρτία που διαπράττονται από έναν υπάλληλο ο Ιησούς του Ναυή, ο οποίος έκλεψε κάποια εργαλεία που δεν ήταν για να βγούμε από εκεί που ήμουν? και Joshua έπεσε στο πρόσωπό του, και ο Θεός του είπε να σηκωθεί? και του είπε να κοιτάξει σε κάθε σπίτι από κάθε φυλή, για να ανακαλύψετε την κατάρα, αμαρτία ανάμεσά τους. Διερεύνηση Ιησού του Ναυή, Αχάν έφτασε στο σπίτι, έκανε την κατάρα, την αμαρτία: πήρε κάτι, μια βαβυλωνιακή ένδυμα, χρήματα και κάποια άλλα αντικείμενα που δεν πρέπει να φύγει. Αχάν ακριβά καταβληθεί ανομίας αυτών, που λιθοβολήθηκε και κάηκε να εξευμενίσει, κατευνάσουν την οργή του Θεού. Όπως ήταν στη γη της επαγγελίας, και δεν πρέπει να υπάρχει πλέον αμαρτία μεταξύ τους.
Στο κεφ. 8, η νίκη πάνω από την πόλη του Αϊ, και Μπέθελ, δόθηκε στα παιδιά του Ισραήλ? Joshua επέλεξε τριάντα χιλιάδες πολεμιστές και πήγε στην μάχη και νίκησε όλους τους άνδρες του Ai και Μπέθελ. Ai ήταν όλα καμένα, και ο βασιλιάς τους κρέμασαν σε ένα σταυρό, και διαβάστηκε σε όλα τα λόγια του νόμου, την ευλογία και την κατάρα. Και ο Ιησούς του Ναυή και ο λαός του ήταν προώθηση, και να κερδίσει όλους τους εχθρούς του Θεού: η διαφορά ήταν ότι, ενώ ο Ιησούς του Ναυή και τους πρεσβύτερους του ζούσαν, ήταν πιστοί και υπάκουοι »νόμους, εντολές και το καταστατικό» του Θεού. Και ο Ιησούς του Ναυή έχτισε ένα θυσιαστήριο, και γράφει την ανάγνωση στις πέτρες και να διαβάσετε πριν από όλα το Ισραήλ
Κεφάλαιο 9 :. Η Gibeãoitas εξαπατήσει Joshua, ο οποίος κάνει μια διαθήκη με τους
Μπορείτε καπάκι. 10: Γαβαων ταλανίζεται από πέντε βασιλιάδες: Ιησούς του Ναυή και διασώζει Γαβαων, Joshua πήγε σε μια άλλη σημαντική μάχη, γιατί ο Θεός ήταν το μέτωπο, την προστασία των παιδιών του Ισραήλ? και κάτι πολύ περίεργο συνέβη. Σε κάποιο σημείο κατά τη διάρκεια της μάχης, ο Ιησούς του Ναυή πλήρεις με το Πνεύμα, διέταξε τον ήλιο να σταθεί σε Γαβαων και το φεγγάρι στην κοιλάδα Ajalom, ότι για σχεδόν μια ημέρα, έως ότου αυτός και οι πολεμιστές του, να νικήσει όλους τους εχθρούς του. Και οι βασιλιάδες τους εχθρούς που κρύβονταν και βρέθηκαν νεκροί σε ένα δέντρο, ξύλινους σταυρούς. Και έτσι τα παιδιά του Ισραήλ να λάβει στην κατοχή της γης του εχθρού, και ο Θεός ήταν να επιβεβαιωθεί η παρουσία και τη δύναμή του. Αναφορικά με αυτό το γεγονός κατά το οποίο ο Ιησούς του Ναυή σταμάτησε τον ήλιο και το φεγγάρι για σχεδόν μια ολόκληρη ημέρα, σύμφωνα με το πιο κατανοητό στη θεολογία, χρησιμεύει για να δείξει εκείνους που δεν κάνουν τίποτα για το Σάββατο, δεν δικαιολογεί να μην κάνουμε τίποτα από το έκτο δίκαιη. Για αυτό το γεγονός διήρκεσε σχεδόν μια ολόκληρη μέρα, γι 'αυτό ήταν μια άλλη μέρα και γι' αυτό ο Ιησούς αναμένεται ότι ακόμη και τα Σάββατα, Αυτός είναι ο Κύριος. Joshua κερδίζει επτά βασιλιάδες
Χ. 11. Η νίκη του Ιησού του Ναυή κατά τη διάρκεια αρκετών βασιλιάδες. Και ο Ιησούς του Ναυή ήταν εξάλειψη κάθε ένα από τα άτομα που θεωρούνταν εχθροί του Ισραήλ. Κάθε οικογένεια έλαβε κληρονομιά τους, η γη διανέμεται.
Κεφ. 12: Η γη που ο Μωυσής έδωσε σε 2:30 φυλές: Joshua smote 30 βασιλείς.
Cap.13: Ιησούς του Ναυή να χωρίζεται η γη που είχαν κατακτήσει
Κεφ. 14. Και ο Χάλεβ, έλαβε επίσης το μερίδιό τους ως κληρονομιά, αφήνοντας ως κληρονομιά της Χεβρώνας μέχρι σήμερα: αυτό συνέβη μετά από 45 χρόνια? Χάλεβ ήταν 40 ετών κατά τη στιγμή, γι 'αυτό πήρε, αλλά κανείς δεν μείνετε λάβει τις ευλογίες του Θεού.
Χ. 15. κληρονομιά του Ιούδα
Κεφ. 16 Η κληρονομιά των παιδιών του Ιωσήφ. Ο Εφραίμ κληρονομιά
Κεφ. 17: η κληρονομιά της μισής φυλής του Μανασσή.
Κεφ. 18: Μια σκηνή αυξάνεται σε Shiloh: κληρονομιά του Benjamin
Sec. 19. Η κληρονομιά του Συμεών, Ζαβουλών, Ισσάχαρ, Άσερ και Νεφθαλί και tabém του Νταν.
Cap.20. οι πόλεις καταφυγίου συσταθεί
Sec. 21. Οι πόλεις της φυλής του Λευί.
Χ. 22. Joshua ευλογεί και στέλνει στα σπίτια τους οι δύο και μισή φυλές       

 Και ο Ιησούς του Ναυή, με σταθερό χέρι, ήταν σοβατεπί τις καταστάσεις, δεν ήταν εύκολο να οδηγήσει ένα μεγάλο έθνος, όπως ήταν το Ισραήλ.
Μπορείτε καπάκι. 23: Ιησούς του Ναυή μιλάει στους ανθρώπους του, ήταν ήδη σε προχωρημένη ηλικία, και μίλησε για όλα τα παιδιά του Ισραήλ, για να κάνουν τα σωστά πράγματα. Επειδή μέχρι τότε ο Κύριος ήταν μαζί τους όλα αυτά? αφήνοντας τίποτα που λείπει τους. Αλλά θα πρέπει να συνεχίσει να τηρείτε τους "νόμους, εντολές και το καταστατικό του Θεού." Και είπε ο Ιησούς του Ναυή, γι 'αυτούς να μην αποκλίνουν και δεν δεν εξέκλινε προς τα δεξιά, ούτε προς τα αριστερά, όπως είναι γραμμένο στο βιβλίο του Μωυσή. Ιησούς του Ναυή ήταν αυτά που δείχνει τις πράξεις του Κυρίου για τους εχθρούς τους. Αλλά αν παρεξέκλινε από τον Κύριο, το χέρι και την οργή του "Θεός" θα ζυγίζει πάνω τους, και όλα τα κακά πράγματα που θα έρθει επάνω τους. Και δεν ήταν για τους παραβιάσει τη διαθήκη του Κυρίου, δεν κλίνει, αγάπη και λατρεία άλλων θεών.
Και το βιβλίο του Ιησού του Ναυή, τελειώνει εδώ στο Ch. 24? όπου ο Ιησούς του Ναυή επιβάλλει λέξεις υπακοή τους "νόμους, εντολές καταστατικό και τις αποφάσεις", και ότι δεν επιδιώκουν άλλους θεούς, και δεν αποκλίνουν, γιατί ο Θεός δεν θα τους συγχωρήσει, και περισσότερο: έκαναν όρκο στο Θεό, που υπακούουν Αντίο. Joshua έγραψε όλες τις λέξεις στο βιβλίο του νόμου, και να θέσει τις πέτρες ως μάρτυρες άκουσαν το ορκίζονται στο όνομα του Κυρίου. Joshua πέθανε εκατόν δέκα, και το καθένα πήγε στην κληρονομιά τους, υποσχέθηκε γη τους. Σημείωση. Αν και οι πρεσβύτεροι του Ισραήλ ζούσε, ήσαν πιστοί νόμους και τις εντολές, ο κύβος αρκετά υπερήλικες, επέστρεψαν στην αμαρτία εναντίον του Θεού, και οι οποίες είχαν παραδοθεί στα χέρια των εχθρών του Θεού, εξαιτίας της ανυπακοής και της εξέγερσης όλου του Ισραήλ .Τώρα θα στο βιβλίο των Κριτών. Μετά το θάνατο του Ιησού του Ναυή και των πρεσβυτέρων του Ισραήλ, τα παιδιά του Ισραήλ, έχουν απομακρυνθεί από την πορεία του Κυρίου του Θεού.
Κεφ 1. Νέες επιτυχίες από τις φυλές του Ισραήλ :. Αλλά τα παιδιά του Ισραήλ έκανε τα πάντα στο μισό, ο απλούστερος τρόπος, όχι ο τρόπος που ο Θεός ήθελε να κάνει.
Μπορείτε καπάκι. 2: ο άγγελος του Θεού επιπλήττει τους Ισραηλίτες, και την απιστία του Ισραήλ μετά το θάνατο του Ιησού του Ναυή και των πρεσβυτέρων. Τα παιδιά του Ισραήλ ήρθε να δεσμεύσει τις αμαρτίες που οι πρόγονοί τους για την υπακοή και ο φόβος του Θεού.
               Πήγαν για να εξυπηρετήσει άλλους θεούς, πορνεύσαι, αγάπη και τη λατρεία των θεών βρίσκονται. Ο Θεός ήταν θυμωμένος μαζί τους, τα οποία είχαν παραδοθεί στα χέρια του εχθρού.
Αλλά επειδή δικαστές! "Ήταν" ο τρόπος του Θεού βρέθηκε να κρίνουν τα παιδιά του Ισραήλ, όταν ο Θεός έθεσε δικαστή, ζούσαν στην υπακοή. Ήταν αρκετά για να πεθάνει εν λόγω δικαστή, επέστρεψαν για να κάνουν τα ίδια λάθη, και τις αμαρτίες και πάλι.
Στο κεφ. 3, δικαστές, ο Θεός, ας Εθνών για τους ανθρώπους του να μάθουν να αγωνιστούμε για να υπερασπιστούμε τους
εχθρούς. Επίσης, στο κεφάλαιο 3, το έκαναν, και να δεσμευτούν νέες αμαρτίες, το ανακάτεμα με τους ανθρώπους εχθρούς, παντρεύεται. Έχοντας αλλοδαπά παιδιά: και τη λατρεία των θεών του Ασταρώθ. Και ο Θεός πάλι παρέδωσε στα χέρια του εχθρού, του βασιλιά της Μεσοποταμίας, όπου έμεινε για οκτώ χρόνια σε αιχμαλωσία. Τα παιδιά του Ισραήλ μετανόησε, και ο Θεός ανέστησε ένα ελευθερωτής σε αυτά? κάλεσε Otiniel, ανιψιός του Χάλεβ, ο γιος του Κενέζ. Το Πνεύμα του Κυρίου ήρθε πάλι σ 'αυτούς. Και η γη είχε υπόλοιπο για σαράντα χρόνια ήταν αρκετά Otiniel πεθάνει, μπορούν και πάλι να κάνουν τα ίδια λάθη, τις αμαρτίες. Είχαν παραδοθεί στα χέρια του Μωάβ, δεκαοχτώ χρόνια. Και τα παιδιά του Ισραήλ μετανόησαν και πάλι, και ο Θεός ανέστησε άλλο ελευθερωτής για αυτούς, το οποίο ονομάζεται Εχούντ ο γιος της Γέρας. Και τα παιδιά του Ισραήλ, εγκαταστάθηκαν ογδόντα χρόνια. Μετά Εχούντ ήρθε Shamgar άλλα ελευθερωτής του Ισραήλ.
Στο κεφ. 4 και 5? επέστρεψαν για να κάνουν τα ίδια λάθη, και τις αμαρτίες: πωλήθηκαν στην Ιαβείν βασιλιά της Χαναάν, οι οποίοι καταπιέζονται, τιμωρείται για είκοσι χρόνια. Τα παιδιά του Ισραήλ μετανόησαν και πάλι, και ο Θεός έθεσε δικαστή, το όνομα Deborah, ο οποίος τους παρέδωσε, και το Ισραήλ είχε ξεκουραστεί σαράντα χρόνια. Αλλά επέστρεψε στην αμαρτία και πάλι, όπως είχαν παραδοθεί στα χέρια του Μαδιάμ.
Οι δικαστές. 6-9: δείχνει την δουλεία στο πλαίσιο του Μαδιάμ. Ένας άγγελος μιλάει με τον Γεδεών Και ο Θεός ανέστησε Γεδεών γενναίος άνδρας, ο οποίος με τριακόσιους άνδρες, νίκησε χιλιάδες στρατό, και το Ισραήλ εγκαταστάθηκαν για ένα μεγάλο χρονικό διάστημα. Γεδεών κατευναστούν τα Εφραϊμίτες και σκοτώνει τον βασιλιά του Μαδιάμ. Γεδεών αρνείται να αποφανθεί, είναι ένα εφόδ και πεθαίνει. Και τα παιδιά του Ισραήλ έκανε τα πάντα λάθος και πάλι μέσω του Αβιμέλεχ. Και ο Θεός έθεσε το Tola και έκρινε τον Ισραήλ για είκοσι τρία χρόνια. Μετά από αυτό το Ισραήλ επέστρεψε να σφάλουν και πάλι.
Και τέθηκε άλλη απελευθερωτής, που ονομάζεται Ιεφθάε
Sec. 10: Tola και Ιαείρ, δικαστές των Ισραηλιτών επέστρεψαν κάτω από τα δεσμά των Φιλισταίων και Αμμωνίτες
Sec. 11. Ιεφθάε απελευθερώσει τους Ισραηλίτες
Chap.12? Ιεφθάε και ο Γαλααδίται πολέμησαν με Εφραίμ.
Cap 13. Υποτέλειας του Ισραήλ σύμφωνα με τους Φιλισταίους, και η γέννηση του Σαμψών. Μετά από αυτό, επέστρεψαν στην αμαρτία ξανά και παραδόθηκαν στα χέρια των Φιλισταίων σαράντα χρόνια.
         Αλλά όταν μετανοήσει, «Ο Θεός», η οποία δεν είναι πικρή, ούτε διατηρούνται σκασίλα, έθεσε ένα άλλο ελευθερωτής, που ονομάζεται Σαμψών, ο οποίος θα μπορούσε να είναι ένας καλός δικαστής, ένας απελευθερωτής καλό? αλλά Σαμψών ήταν πεισματάρης και ανυπάκουος. Σαμψών δεν μπορούσε να μιλήσει σε κανέναν, από τις οποίες προήλθαν δύναμή του? κατάφερε με τη γυναίκα, μια πόρνη που ονομάζεται Δαλιδά, ο οποίος τον πρόδωσε, μιλώντας με τους εχθρούς σου, από πού προήλθε από τη δύναμη του.
Η ιστορία του Σαμψών είναι Chaps μας. 13-16 δικαστές, Σαμψών, η Δαλιδά παντρεμένος, κάτι που δεν θα έπρεπε να κάνει, επειδή είχε συμμαχήσει με τους εχθρούς του Ισραήλ. Εάν Σαμψών δεν ήταν πεισματάρης, ανυπάκουος, αυτός θα ήταν ο καλύτερος κριτής του Ισραήλ? αλλά όταν μιλάμε για τη δύναμη του, γίνεται πιο σοβαρό σφάλμα του, ή αμαρτία: Sansao ήταν ανίκητος, αλλά δεν το έπραξε ό, τι ήταν ευάρεστη στον Θεό, η Δαλιδά ήταν από την πλευρά των Φιλισταίων.
Όταν Σαμψών αποκοιμήθηκε, οι Φιλισταίοι ήρθαν και κόψτε τα μαλλιά τους? υπήρχαν δυνάμεις του: τα μαλλιά. Σαμψών προσπάθησε να απαντήσει, αλλά δεν υπήρχε καμία δύναμη σε αυτόν. Στη συνέχεια, οι Φιλισταίοι ετοιμάζεται τις μεγαλύτερες βαρβαρότητες με Σαμψών? έρχονται να τον τυφλώσει? και ταπεινωμένος με διάφορους τρόπους: τον έβαλαν να τρέξει ένα μύλο, σαν να ήταν ένα ζώο.
Σαμψών κάλεσε στον Κύριο, ζητώντας για μια στιγμή ότι οι δυνάμεις του αποκαταστάθηκε, έτσι ώστε να μπορεί να πάρει εκδίκηση για τους εχθρούς του. Και έτσι έγινε: ο Θεός επέτρεψε εκδίκηση του Σαμψών. Εκείνος, Σαμψών, τοποθετήθηκε μεταξύ δύο πυλώνες που στήριζαν το ναό, και να το κάνουμε, πάρα πολύ σκληρά, δόθηκε από τον Θεό, το σύνολο του ναού, κατέβηκε με χιλιάδες ανθρώπους, και όλων των αρχών του εχθρού. Και το Ισραήλ κρίθηκε από Σαμψών, είκοσι έξι χρόνια. Υπήρχαν βασιλιάδες του Ισραήλ εκείνη την εποχή, περισσότερα πράγματα συνέβησαν κατά την περίοδο αυτή, υπήρξαν πολλοί θάνατοι μεταξύ αδελφές φυλές.
Caps. 19,20. Η Γαβαά των ανδρών κατάχρηση Λευίτης γυναίκα σε θάνατο, και οι Ισραηλίτες εκδικηθεί την οργή γίνεται στο Λευίτης, η οποία συνέβη μετά την περικοπή παλλακίδα του σε δώδεκα κομμάτια και αποστέλλονται σε όλη την κληρονομιά του Ισραήλ.
Cap 21. Η καταστροφή του Ιαβής και Γαλαάδ :. 400 παρθένες γυναίκες έχουν δοθεί σε Βενιαμίν.
             Noble αναγνώστες (όπως) λίγο σχόλιο από το 17ο κεφάλαιο των δικαστών, φαίνεται σαν να ήταν όλοι πάνω στο κεφάλαιο 16. Τι εννοείται εδώ δεν υπήρχε δικαστής στο Ισραήλ μετά Σαμψών. Ήταν να είναι μια μακροπρόθεσμη δικαστής, αν δεν ήταν ανυπάκουος. Δοκιμάστε την ανάγνωση αυτών τέσσερα τελευταία κεφάλαια, δεν είναι εκεί για τίποτα, έχει σκοπό του Θεού σε αυτούς.
 Σχόλιο τεχνικός Ιησού του Ναυή. Επίτευγμα: Το βιβλίο του Ιησού του Ναυή είναι η συνέχιση, θα μπορούσαμε να πούμε το Πεντάτευχο. Μωυσής πέθανε στη γη του Μωάβ, το ενδεχόμενο στη γη της επαγγελίας. Ιησούς του Ναυή διάδοχό του, τοποθετήστε την αποστολή να οδηγήσει το λαό του Ισραήλ σε όλη την Ιορδανία και την γη της επαγγελίας. Το μεγαλύτερο μέρος του βιβλίου περιγράφει την κατάκτηση της Χαναάν και τη διαίρεση της γης μεταξύ των φυλών του Ισραήλ. Μετά την πτώση της Ιεριχούς και Αϊ, και Γαβαων συνθηκολόγηση στην κεντρική περιοχή της Χαναάν, Joshua είχε να αντιμετωπίσει δύο διαδοχικές συνασπισμούς κρατών Χαναναίων, μία στη νότια περιοχή υπό την ηγεσία του βασιλιά της Ιερουσαλήμ, και η άλλη στα βόρεια, σύμφωνα με το Ιαβείν του Ασώρ παραγγελιών. Στηριζόμενη στην θεία βοήθεια Joshua θα μπορούσε να κερδίσει και τη νότια και βόρεια, και τη διανομή της γης μεταξύ των φυλών. Ωστόσο, θύλακες αντίστασης σχηματίστηκαν, και κάθε φυλή είχε την ευθύνη να καταλάβουν τη γη που της έχουν ανατεθεί. Ο Ιησούς του Ναυή καταγράφει την ιστορία του Ισραήλ από το διορισμό του Ιησού του Ναυή ως διάδοχος του Μωυσή μέχρι το θάνατό του σε 110 ετών.
Οι δικαστές Σχόλιο: Το βιβλίο των Κριτών του τίτλου ίσως προταθεί από το στίχο 16 του κεφαλαίου 2, η οποία λέει: "Αυτό προκάλεσε ο Κύριος δικαστές που τους παρέχεται από το χέρι εκείνων που λεηλάτησαν." Οι δικαστές ήταν άνθρωποι γεμάτη με το Άγιο Πνεύμα, ότι σε περιόδους έκτακτης ανάγκης οδήγησε τους ανθρώπους στον πόλεμο, και στη συνέχεια να τους ελευθερώσει από ξένη καταπίεση, εξακολουθεί να οδηγεί το πεπρωμένο του έθνους σε ειρήνη. Μπορούν να ασκεί τα καθήκοντα των στρατιωτικών και μη στρατιωτικών δικαστών. Μετά την πρόσκληση για δύο ή περισσότερες φυλές να προβεί σε κοινή δράση, ορισμένοι δικαστές άνοιξε το δρόμο για την ένωση των δώδεκα φυλών στο μέλλον μοναρχία.  Στο τμήμα τριπλή της εβραϊκής Βίβλου - νόμος, προφήτες και γραφές - το βιβλίο των Κριτών βρίσκεται ανάμεσα στους προφήτες. Το βιβλίο των Κριτών περιέχει την ιστορία των δεκατρείς δικαστές που κυβέρνησε το Ισραήλ από τον θάνατο του Ιησού του Ναυή με την ώρα της Eli και Σαμουήλ. Είναι πιθανό ότι ορισμένοι από τους δικαστές έχουν αποκλειστεί ταυτόχρονα σε διαφορετικές περιοχές. Το βιβλίο των Κριτών καλύπτει μια περίοδο περίπου 400 χρόνια. Οι δικαστές είναι ένα πολύτιμο βιβλίο για τα ιστορικά στοιχεία που δείχνουν για την ανάπτυξη της θρησκείας του Ισραήλ κατά τα πρώτα χρόνια της κατάκτησης. Το βιβλίο καλύπτει τις μεταβατικές περιόδους που ξεκινούν με την αβέβαιη ζωή αποσυντίθεται και τις φυλές, να οργανώσει μια ομοσπονδία που τελικά οδήγησαν στο σχηματισμό της μοναρχίας. Η φαγωμάρα των διαφόρων φυλών, με ατομικά προβλήματα τους, στη μέση ενός ξένου πληθυσμού, φαίνονται πιο καθαρά στο δικαστών από την Πεντάτευχο ή ο Ιησούς του Ναυή. Αν και αργότερα προφήτες έχουν κάνει πιο έντονη έκκληση στη συνείδηση ​​του ανθρώπου, το βιβλίο των Κριτών παρουσιάζει μια φιλοσοφία της ιστορίας που απαιτεί την προσοχή του σύγχρονου πιστού. Η παραμέληση των διαταγμάτων του Κυρίου και τη λατρεία των ψεύτικων θεών να οδηγήσει σε τιμωρία, ενώ ειλικρινή μετάνοια παρέχει τη θεία χάρη. Το γεγονός ότι ο Θεός ασχολείται με το έθνος στο πρόσωπο αυτού του στάση απέναντι στο θεϊκό ηθικό νόμο σήμερα αξίζει να μελετηθεί μας.
Σχόλιο ότι βιβλική αντίληψη μου:  Ο Ιησούς του Ναυή έπρεπε να "Θεός" είναι πολύ σημαντικό: κυρίως για τη συνέχιση των νέων γενεών για να πλησιάσουν αυτές τις μέρες. Ναι: στον Ιησού του Ναυή, επιβεβαιώθηκε η είσοδος των παιδιών του "Ισραήλ" γη της επαγγελίας. Ήταν μια υπόσχεση του «Θεού» και δεν θα μπορούσε να είναι μόνη της στην υπόσχεση, όπως γίνεται στις μέρες του "σήμερα". Ο Μωυσής, παρά το γεγονός ότι μία από τις μεγαλύτερες βιβλική προφήτες, είπε ο "Θεός": και ήταν ο μόνος προφήτης που ήρθε και μίλησε πρόσωπο με πρόσωπο με το «Θεό». Ακόμα και ο ίδιος, ο Μωυσής δεν είχε δει το πρόσωπο του "Θεού"! Για κανένα ανθρώπινο ον, ακόμη και αν και πολύ αγαπημένη προφήτης από το "Θεός" μπορεί να δει το πρόσωπο του «Θεού». Όποιος λέει ότι είδε το πρόσωπο του "Θεός" είναι ψεύτης: πιστέψτε με ότι μόνο ο Υιός "Ιησούς Χριστός" είχε αυτό το προνόμιο. Μέσω του Ιησού του Ναυή, "Θεός" κέρδισε και νίκησε όλους τους εχθρούς του Ισραήλ. "Θεός" Joshua ενισχυθεί και του έδωσε τη δυνατότητα για τις μάχες δεν ήταν λίγες.
             Οι εχθροί του λαού "Θεός" ήταν πολλές και γίγαντας? αλλά «ο Θεός» ήταν μπροστά από τις μάχες, δεν επιτρέπει τίποτα να συμβεί στους ανθρώπους του? τα παιδιά του Ισραήλ. Αλλά όταν ήρθε η Ανάθεμα, αμαρτία, "Θεός" ζυγίζονται τα χέρια του πάνω τους. Η κατάρα, αμαρτία ανακαλύφθηκε και ο επικεφαλής τέθηκε στο θάνατο: το όνομά του ήταν Αχάν, και ο Θεός επέστρεψε για να μείνει μαζί τους και πάλι.
Όταν ο Ιησούς του Ναυή σταμάτησε τον ήλιο και το φεγγάρι, η οποία διήρκεσε σχεδόν μια ημέρα, συνηθισμένος άνθρωπος δεν θα το κάνω! "Θεός" επιτρέπεται Ιησού του Ναυή να κάνει αυτό το κατόρθωμα? ενώ το φαινόμενο αυτό κράτησε, εχθροί του λαού »του Θεού" ηττήθηκαν από το στρατό υπό Τζόσουα. Ενώ ο Ιησούς του Ναυή και οι πρεσβύτεροι του Ισραήλ ήταν ζωντανός, τα παιδιά του Ισραήλ παρέμεινε στην επιχείρηση σκοπό του να μην αμαρτάνουν, που είχε την καλύτερη του «Θεού».
Σε δικαστές, «Θεός» επέλεξε και εκπαίδευσε τους άνδρες και τις γυναίκες να κυβερνήσουν και να κρίνουμε τους ανθρώπους του "Θεού". Τα κυριότερα από αυτά ήταν: Eudes, Otiniel, Sangar, Δικαστής Deborah, Γεδεών και Σαμψών ήταν η πιο δημοφιλής. Κάθε ένα από αυτά, είχε την καλύτερη του "Θεού": Γεδεών με μόνο τριακόσιοι άνδρες επιλεγεί από το "Θεός" νίκησε χιλιάδες στρατό, οι εχθροί των Ισραηλιτών. Είχε, επίσης, ο Σαμψών, ο οποίος είχε τα πάντα για να είναι ένας πολύ καλός δικαστής στο Ισραήλ, ο Σαμψών, είχε μια τεράστια δύναμη, και απλά δεν ήταν ανίκητος, είναι πεισματάρης και ανυπάκουος. Σαμψών ήταν ένας Nazarite να «Θεός», αγνός άνθρωπος? και στο κεφάλι του, δεν θα μπορούσε να περάσει ξυράφι? αλλά δεν μπορούσε να πει κανείς από πού προήλθε από τη δύναμη του. Σαμψών ερωτεύτηκε με μια γυναίκα Φιλισταίος, εχθρός του λαού του "Θεού": αυτό για τα χρήματα έπεισε Σαμψών πού προήλθε από τη δύναμή του. Αυτή η γυναίκα, το όνομά της είναι η Δαλιδά, Σαμψών παρασυρθεί από αυτήν, και άνοιξε την καρδιά της, φύλακας της? πήγε μέσα από ένα καλό κορίτσι, και όταν το μυστικό που Σαμψών δεν θα μπορούσε να αποκαλύψει σε κανέναν τους εχθρούς Φιλισταίους, μπήκε στο δωμάτιο όπου κοιμόταν Σαμψών κόψετε τα μαλλιά σας με ξυράφι, και τη δύναμή του είχε φύγει.
              Οι Φιλισταίοι τύφλωσε τα μάτια του, και άρχισε να τον ταπεινώσει και τον κακομεταχειρίζονται: Κάποτε είχα ένα πάρτι στο ναό. Και όλοι οι εχθροί των παιδιών του Ισραήλ, ήταν παρόντες? και ποιος θα φτιάξει το κέφι τους ήταν Σαμψών. Και ο Σαμψών έκανε μια τελευταία αίτηση προς το Θεό, ζήτησε "Θεός" να αποκαταστήσει τη δύναμή τους για μια στιγμή, έτσι εκδίκηση των εχθρών του Ισραήλ. Και "ο Θεός" τον δύναμή του, και Σαμψών σε ένα ενιαίο προσπάθεια θα μπορούσε να μειώσει τους πυλώνες που πραγματοποιήθηκε μέχρι το ναό αποκατασταθεί? ήρθαν κάτω σκοτώνοντας όλους όσους ήταν εκεί. Και ο λαός του Ισραήλ εγκαταστάθηκαν για πολλά χρόνια χωρίς εχθροί των Ισραηλιτών. Έτσι ήταν το βιβλίο των Κριτών: αν Σαμψών δεν είχε παρακούσει, και αποκάλυψε τι θα μπορούσε ποτέ να αποκαλυφθεί, θα ήταν ένας από τους πιο σεβαστούς δικαστές κατά του Ισραήλ.
  Ρουθ: Λέξη-κλειδί: Εξαγορά Σχόλιο: Το βιβλίο της Ρουθ περιγράφει την θεόσταλτη ​​καθοδήγηση του Θεού στη ζωή ενός Ισραηλινού οικογένεια. Λόγω του θανάτου του γονέα και τα δύο παιδιά τους σε μια ξένη γη, σε κίνδυνο το όνομα και την κληρονομιά αυτής της οικογένειας. Ωστόσο, η ακραία κατάσταση του ανθρώπου είναι η ευκαιρία του Θεού. Σύμφωνα με την συμπεριφορά του συγγενή ο οποίος, εμπνευσμένο από ευγενή ιδανικά, εκπληρώνει τις υποχρεώσεις της, η κληρονομική γραμμή παραμένει αμετάβλητη. Η ένωση του Boaz, εβραϊκή και η Ρουθ Μωαβιτική, γίνεται το μέσο με το οποίο ο Θεός κρατά ελεήμων σκοπό του. Όσον αφορά το πλήρες μήνυμα της Αγίας Γραφής, το βιβλίο μας προσφέρει με τα γεγονότα της Πεντηκοστής. Η γενεαλογία κορυφώνεται σε θεοκρατικό βασιλιά Δαβίδ, της οικογένειας του οποίου γραμμή είναι η υπόσχεση έλευση του Μεσσία. Αυτό συμβαίνει με τη συμπερίληψη ενός Μωαβιτική γυναίκα κάθοδο με το οποίο ανοίγει μπροστά στα μάτια μας καθολική σημασία της Πεντηκοστής προοπτική Μεσσία: δεν είναι μόνο ο Σωτήρας του Ισραήλ, αλλά και της ανθρώπινης φυλής.
Αυτά τα σχόλια είχαν γραφτεί και επανεξετάζονται από τον José Carlos Ribeiro μέλος της πρώτης Baptist Church του Campo Grande MS, αποφοίτησα το νοσοκομείο ποιμαντικές για την Baptist Church το 2012 και το 2014 UFMS τάξη Δάσκαλος, ο πάστορας και Εφημέριος Kings: Καθηγητής Βιοηθικής, Σχολή Ιατρική UFMS
Πολλές ευχαριστίες σε όλους εσάς τους αναγνώστες μου ευγενή (ως) για την υποστήριξη και την ενθάρρυνσή τους ότι όλοι εδώ μου έχει δώσει μέσω egitodojose.blogspot.com blog. Αναθεωρημένη 15η Φεβρουαρίου jcr0856@hotmail.com